ביקורת מסעדה: והפעם מסעדת NOI DUE בניו יורק

מסעדות כשרות יש למכביר בניו - יורק בכלל, ובמנהטן בפרט. ברם, רובן סבבה - החוכמה היא לדלות את הטובות והמעניינות שבהן. בטיול הקודם המלצתי על מסעדת SOLO שנמצאת בבניין סוני ב - East side, אז הערב סעדתי את ליבי במסעדה חדשה ומעניינת ביחד עם חברים.

מסעדת NOI DUE היא מסעדה חלבית כשרה (חלב ישראל) בסגנון איטלקי. המסעדה מתמחה במאכלים המבוססים על גבינות, מוצרלה, פסטות ודגים.

המסעדה שוכנת ב - Upper West Side ברחוב 69, ושדרת ברודווי. למעשה, קצת קשה למצוא את המסעדה כיוון שהיא נמצאת בקומת ה - Basement (מרתף) וקצת קשה להבחין בה. אבל שווה לחפש.
ההגעה פשוטה - לוקחים את התחתית קו 1,2,3 (אחד מהם) אדום ויורדים בתחנה ברחוב 72 (שלושת הקווים עוצרים שם). יורדים שני רחובות לרחוב 69, ואז לוקחים שמאלה (לכיוון מזרח) ברחוב 69 , ואחרי מספר צעדים מבחינים במדרגות למסעדה. אם לא הצלחתם למצוא - חפשו ברחוב מישהו עם כיפה ותשאלו איפה זה NOI DUE.

המקום אגב, די פופולארי בקרב ה - Young Proffesionals שחיים ב - Upper West Side. אגב, יאנג פרופשיונל - או אם תרצו - Young Jewish Professionals -
בתרגום מילולי לאמריקאית זה לאו דווקא "צעירים מקצועיים" אלא כינוי לרווקים היהודים הדתיים שחיים באפר ווסט סייד.

העיצוב של המסעדה מאופק ונעים לעין ומשרה אווירה נעימה.
למסעדה תפריט יינות שכולל יינות מישראל (כמובן..) מספרד, צרפת, וגם איך לא ארה"ב - יקב ברטנורא המפורסם.
אני פתחתי עם כוס יין אדום Cotes du Rhone: Cuvee DU Centenaire - יין צרפתי שהיה פשוט מענג. אין לי מילה אחרת. הרבה זמן שלא טעמתי יין כל כך טעים. הייתי אומר אפילו שפרט ליקבי יתיר שעוד לא טעמתי יין שמאפיל עליהם - זה ללא ספק אחד הטובים שטעמתי לאחרונה.

קצת יקר האמת - 10$ לכוס, אך שווה כל פני.

הזמנתי מנה שנקראת Melanzane Imbottiti, שהיא מנה מופלאה (ועלתה 14$) ותוארה בתפריט כך:
Eggplant filled with ricotta, baked in marinara sauce and parmigiano served with toasted bread

אז עזבו אתכם משטויות, אל תשברו את השיניים - פשוט בקשו את השקשוקת חצילים...
מדובר במנה מאוד טעימה. המנה מוגשת על מחבת חם - ממש כמו שמגישים שקשוקה בארץ, ואת המנה אוכלים מהמחבת. ישירות. וואלק.
במחבת מונחות להן שני גלילות חצילים ממולאות בגבינה משובחת צפות בשלווה ברוטב עגניות אדום וסמיך, כשמעל שכבה של גבינה צהובה מוקרמת. אויי זה כל טעיםםםםםם!!! יאממממממממממי. פשוט תענוג לחיך. עם המנה מקבלים לשולחן גם את לחם הבית שהיה ממש טעים, וכמו ישראלי אמיתי פשוט ניגבתי עם לחם הבית את רוטב העגבניות הסמיך והמענג.

אפרופו התיאור המסובך של המנה - אני פונה כאן בקריאה נרגשת למורות האנגלית בארץ: אנא מכן מורות יקרות. אני יודע שחשוב לכן ללמד את המילים החשובות באנגלית, אנגלית ספרותית, אנגלית טכנית, אנגלית מדוברת, וכו'. אך לדעתי צריך להתחיל להכניס לתכנית הלימודים באנגלית בארץ ואף אולי לבגרות יחידה נוספת: קריאת תפריטים באנגלית. אני נכנס למסעדות בניו - יורק, פותח תפריט - ואני מרגיש שאני קורא תפריט בסינית , צרפתית - פשוט לא מבין כלום. למה לא לימדו אותנו בכיתה ח' שאגפלנט זה חציל??? מאיפה אני אמור לדעת את זה?? ומה זה לעזאזל "בבא גנוש"???? כל כך קשה ללמד את זה...?? - כתבה בניו - יורק טיימס כבר יותר קל להבין ...

בכל מקרה, אין לי טענות למוריי ומורותיי לאנגלית מהעבר - ב"ה כולן וכולם עשו עבודה טובה, ועל כך אני מודה להן ולהם. אך למען דור העתיד, אנא הכניסו לתכנית הלימודים כיצד לקרוא תפריט. כדי שהתלמידים שלכם לא יובכו יום אחד בניו - יורק באמצע דייט כאשר ישאלו את הבחורה הענוגה והיא תנסה להסביר להם בעברית רצוצה מה זה "בבא גנוש" ...

נחזור לארוחה המענגת: מנה נוספת שאהבתי זה ה: Mazzarelle, שעל פי התפריט מדובר ב: "Mozzarella sticks served with marinara sauce" - אני אחסוך לכם - פשוט בקשו את האצבעות מוצרלה. המנה מורכבת מ 5-6 אצבעות מוצרלה ומוגשת עם רוטב עגבניות. המנה נימוחה בפה, וממש טעימה.

יש כמובן מרקים, מרק היום, דגים, פסטות - שהחברים והידידות דיווחו שהיו ממש טעימים וערבים לחיך. לקינוח הזמנו פאיי תפוחים שנאפה במקום והיה טעים, אם כי די סתמי ובנאלי. מוגש כמובן עם הרבה קצפת.

לסיכום: מסעדה מאוד מומלצת לארוחת ערב אינטימית ונעימה. אחת החלביות הכשרות הטובות בניו - יורק לטעמי.

מומלץ אגב להזמין מקום מראש כי המקום די עמוס בשעות הערב.

לפרטים:
http://noiduecafe.com

Read More

סוס מלחמה: War horse - סיקור הסרט החדש בבימויו של סטיבן ספילברג

סטיבן ספילברג עושה את זה שוב, ומוכיח שהוא עדיין הבמאי מספר אחת בכל מה שקשור לסרטי מלחמה ריאליסטיים, כפי שעשה בלהציל את טוראי ראיין.
סוס מלחמה שיצא השבוע לאקרנים בניו יורק (בקרוב בארץ) הוא סרט על חברות, על אומץ, על מלחמה, על אינסטינקט הישרדות בסיסי שקיים בכל ייצור חי - מאדם ועד אפילו סוס.
אביו של אלברט הצעיר הוא חוואי בריטי בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה, שרוב הזמן די שיכור - אך נוצר בליבו טראומה מהעבר - סוג של הלם קרב מהמלחמות שהשתתף בהם כאשר היה חייל בשירות הוד מלכותו. יום אחד הוא קונה ביריד סוס צעיר, אך מאוד יקר ומביא אותו הביתה. כמובן שאשתו ממש לא שמחה על "המציאה" ומאיימת להחזיר את הסוס בעצמה ליריד, אך אלברט הצעיר מתעקש שהוא יאלף את הסוס ויהפוך אותו לסוס עבודה שיעזור להם לחרוש את החלקה המשפחתית על מנת שיוכלו לשלם שכר דירה. ואלברט אכן עומד במשימה, כשביינתיים נרקם קשר מיוחד ואמיץ בינו לבין הסוס האהוב. לאחר מספר חודשים פורצת מלחמת העולם הראשונה, ואביו של אלברט מוכר שוב את הסוס לצבא הבריטי על מנת לעמוד בתשלום שכר הדירה. הקצין שרוכש את הסוס מבטיח לאלברט לעשות הכל כדי לשמור על הסוס ולחזיר לו אותו עם תום המלחמה. ביינתיים הקצין נהרג עם תחילת הקרבות מול הגרמנים ומכאן מתחילות התלאות של הסוס לאורך המלחמה כאשר הוא למעשה חווה בעצמו את זוועות המלחמה. כאשר אלברט הצעיר מקבל מכתב בו הוא מתבשר שהקצין נהרג, הוא יוצא בעצמו לחפש את הסוס האהוב, מתגייס לצבא - כשאת הסוף לא נגלה - אבל כמו כל סרט הוליוודי אתם יכולים לנחש שהוא טוב כמובן...

מהפריים הראשון הצילומים מרהיבים ומדוייקים, כשגם הקרבות עצמם נראים ריאליסטיים מאוד ופס הקול של הסרט מוסיף נופך דרמטי לאווירה.
סצנת הסיום מרהיבה במיוחד ונראית  כסצנה מהסרטים.

אין לי ספק שהסרט יהיה מועמד השנה מן הסתם לאוסקר, כי גם השחקנים, גם הצילום, גם שחזור הקרבות - הכל פשוט נראה טוב.
מצד אחד העלילה של הסרט דרמטית ונוגעת ללב, וגם ילדים יתחברו. מצד שני, לא הייתי ממש ממליץ לקחת את הילדים לסרט כי הקרבות ריאלסטיים מדיי, והסרט רווי בהרג ומלחמה.

 לסיכום: דרמה, מלחמה, יריות, קצת היסטוריה, חברות בין הנער לסוס. סרט טוב. הדבר היחידי שהרגיז אותי (שוב, כמו בשרלוק הולמס...)  -  זה המבטא הבריטי המחורבן של השחקנים לאורך הסרט, שקצת הקשה עליי להבין חלק מהמונולגים (כי אין בניו - יורק כתוביות לעברית....)

Read More

חנוכה בניו - יורק

בשבוע האחרון שמייח פה. כבר כמה ימים לפני חנוכה כמעט בכל חלון ראווה - בחנויות, אפילו בחלונות של הבנקים (ראיתי באחד של Chase) , בסופרמרקטים ובכלל רואים מלא חנוכיות, כשהחנוכיה הפופולארית פה (בעיקר בחנויות ובתי עסק) זו מעין חנוכיה חשמלית לבנה. אגב, כאן זה נקרא מנורה ולא חנוכיה. סופגניות אגב, זה כמובן דונאטס...  - ואם אנחנו כבר בענייני סופגניות, אז פה בכלל אוכלים לטקעס (במבטא אמריקני חזק..) עם רוטב תפוחים (משהו בסגנון גרבר כזה) או עם שמנת. ממש טעים אגב. יש גם סופגניות (דונאטס) , אבל במסיבות בדרך כלל הלטקעס מככבות - וגם מסיבות היה למכביר בשבוע האחרון.

בשדרה החמישית, ממש מול מלון פלאז'ה המפורסם והחנות של אפל חב"ד הציבו את החנוכיה הגדולה בעולם וכל יום ב - 17:30 מתקיימת שם הדלקת נרות.

האמפייר סטייט בילדינג מואר השבוע חצי באדום-ירוק - בגלל החג שלהם, וחציו בכחול לבן - שזה בערך הצבע הרשמי כאן לחנוכה וקישוטי חנוכה בכלל:

התמונה קצת מטושטשת (קשה לצלם בלילה...) , אבל ניתן להבחין. במציאות אגב, זה הרבה יותר מרשים ויפה.
בכלל, כל הסופרמרקטים והחנויות הקטנות שמוכרות הכל מלאים בחנוכיות, קישוטים לחנוכה, סביבונים, מתנות לחנוכה, ומה לא. כבר הזכרתי באחד הפוסטים הקודמים - ואני אזכיר שוב - שאני כל פעם נפעם מחדש מכמה שהאמריקאים מקסימים, ופתוחים, ואיך שהם מכבדים כל דת ומיעוט. פשוט אומה נהדרת.

חנוכה שמח !!

Read More

הכירו את הרשת היהודית החדשה: Jspace

רבים ניסו לעשות את זה לפני, והייתי אומר שזה כבר הפך לסוג של טרנד - אבל מי יודע, אולי הפעם זה גם יתפוס. הבעיה היחידה - בשונה מפייסבוק , טוויטר וגוגל + - הפעם מספר החברים הפוטנציאלי ברשת החדשה הוא משהו כמו 15 מיליון פלוס מינוס..
Jspace למעשה לא מגדירה את עצמה רק כרשת חברתית, אלא כפורטל שלם ליהודים, יהדות - ומה שביניהם ...
באתר החדש תוכלו למצוא חלק שלם שמוקדש - איך לא - לשידוכים והכרויות - כמובן בחינם. אירועים שונים בעולם - כמובן אירועים של וליהודים. אוכל - מסעדות כשרות בעולם, טיולים בעולם, וחדשות מהעולם היהודי.

האתר החדש כולל את כל המאפיינים הרגילים של רשת חברתית - תיבת מייל, אפשרות לצרף חברים, יצירת אירוע, עדכונים על אירועים, ועוד.

רעיון נחמד, אבל - בגלל הפוטנציאל המצומצם (מה לעשות, כבר נאמר בכתובים "לא מרובכם..." ) לא נראה שזה הולך להיות הפייסבוק הבא, אבל אם יהיו מספיק נרשמים אני חושב שזה בהחלט הולך להיות שימושי.  האתר שבת דוט קום למשל - שמשדך בין מארחים לארוחת שבת לבין אורחים שמחפשים היכן להתארח בשבת כבר תפס תאוצה והפך להיות מאוד פופולרי בייחוד באיזור ניו יורק והסביבה.

בשורה התחתונה?
ההרגשה שלי שרוב הנרשמים יהיו מן הסתם מניו יורק, פלוס ירושלמים דוברי / חובבי אנגלית.

אז יאללה, תירשמו בהמוניכם:
http://www.jspace.com/ 

Read More

לילות ניו - יורק

אומרים שעכשיו זו התקופה הכי טובה להיות באמריקה ובניו-יורק בפרט.
עכשיו מתחיל פסטיבל החגים שלהם. והם מאוד משקיעים בחגים שלהם.

אמנם כל החגים מתרכזים בקניות, אבל עדיין זו אווירה מיוחדת.
הכל מקושט. בכל מקום הם שמים את העצים שלהם ומקשטים אותם, יש סיילים בחנויות ויש אווירה.

וניו - יורק אכן מקסימה. אגב, השנה חנוכה יוצא בדיוק בתאריך של החג שלהם, כך שזה די מעניין לראות את השילוב - שימו לב למשל לכניסה לבניין הזה - בניין טיפוסי, ברחוב טיפוסי בניו - יורק:

זה כל כך יפה לראות איך האמריקאים מכבדים את כולם (אומה מקסימה - כבר אמרתי...? ) ונותנים כבוד לכולם - כל אחד ומנהגו / דתו.

אז הנה עוד קצת תמונות שצילמתי בניו - יורק - תהנו !!

וכמובן -
חג חנוכה שמייח !!!

 

Read More

כשבלש בריטי (עם מבטא..) פוגש את הוליווד - על הסרט שרלוק הולמס החדש "משחק של צללים"

מהפריים הראשון "שרלוק הולמס - משחק הצללים" החדש שיצא השבוע לאקרנים (בניו יורק, בארץ אוטוטו ביום חמישי הקרוב..) בבימוי של גאי ריצ'י ובכיכובו של רוברט דאוני, האקשן לא חדל ולו לרגע קט. אני אוהב סרטי פעולה ואקשן שמחזיקים אותך מתחילת הסרט ועד הסוף, וכך גם סרט ההמשך לשרלוק הולמס שיצא זה מכבר - שרלוק הולמס 2: משחק הצללים. בין השיטין כמובן שישנן גם כמה סצנות משעשעות - כולל סצנה קורעת במיוחד (אך די רדודה - אבל מה זה משנה - זה מצחיק...) של אח של הולמס (שעוזר לו לאורך הסרט) בכיכובו של סטיבן פריי - לא נקלקל.. . באופן כללי הסרט עשוי למשעי, מתוקתק, מהוקצע, מהיר, צילום מדויק ועלילה זורמת.

הפעם שרלוק הולמס יוצא בעקבות פרופסור מוראטי המטורף והגאון כאחד שמנסה להביא להתלקחות מלחמה בין צרפת לגרמניה כדי שמפעל הנשק שלו יעשה מליונים. כמובן שד"ר ווטסון עוזרו / חברו הנאמן מצטרף אליו (בעל כרחו יש לומר...) רגע אחרי שהוא נושא את אהובתו לאישה, ומכאן העלילה מתפתחת. קרבות המגע לאורך הסרט מרשימים, כשחלק מהסצנות מצולמות בכוונה בסלואו מושן מרשים. לונדון העתיקה, ולקראת החצי השני של הסרט גם פאריס של סוף המאה הקודמת מצטלמות נהדר. הקאסט מושלם וסוחף לתוך החוויה, התלבושות נהדרות כשהיופי בסרט הוא השילוב המושלם בין מראה ויזואלי של סרט אנגלי קלאסי, עם קצב וזרימה של סרט פעולה הוליוודי. המבטא הבריטי המחורבן קצת הקשה עליי להבין חלק מהמונולוגים בסרט (כי אין בניו - יורק כתוביות...) , אבל זה חלק מהאווירה.

רוברט דאוני נותן מימד קליל ומעט קומי לעיתים לדמות הספרותית של שרלוק הולמס שתמיד עושה רושם של בלש בריטי קשוח וחמור סבר. ג'וד לאו כד"ר ווטסון משלים אותו בצורה מעולה.

בקיצור, תעמיסו סופגניות ורוצו עם הילדים לראות את הסרט - המבוגרים יהנו מסרט עאלק בריטי בניחוח הוליוודי משובח, והילדים יהנו מהאקשן שכמעט ולא פוסק עד הפריים האחרון.

מדריך טיולים בעולם

   

Read More

ואם תהיתם מדוע אני כל כך אוהב את ניו - יורק

אז התשובה היא: כי רק בניו - יורק אפשר ללכת בשבת לבית - כנסת עם פפיון (עניבת פרפר)  בלי שתראה מוזר / חייזר / Whatever... - כשסביבך לפחות עוד 5-6 אנשים בעניבת פרפר ...

התמונה אגב, צולמה ביום חול... (או ליתר דיוק - במוצ"ש).

שבוע טוב לכולם !!

נ.ב.
1. מדובר אגב, בעניבת פרפר אמיתית...
2. אני קשרתי !!! (אמנם לקח לי כמה שבועות, אבל בסוף למדתי איך...)
3. בפוסט הקודם על עניבות פרפר נפלה טעות: התשובה לחידה השלישית היא: 1.  

Read More

מסיבת חנוכה ביח"ד לחבר'ה צעירים

Read More

שערוריה בישיבה יוניברסיטי

המדריך לניו יורק

ניו יורק כמרקחה. הקהילה הדתית מזועזעת. שיחות הסלון בימים הקרובים במנהטן כבר מוזמנות מראש לנושא אחד בלבד.

אז אם לא הספיק הקמפיין האחרון של משרד הקליטה שעורר רק לפני שבוע סערה אצל יהודי ארצות - הברית (למי שלא צפה - סדרת פרסומות ב - CNN וביוטיוב להחזרת היורדים לארץ),  הנה מגיעה לה סערה זוטא חדשה - ביום שישי האחרון התעוררה יהדות ארצות הברית לשחר של יום חדש (טוב, אני מגזים, סתם משחק אותה דרמטי בשביל הפוסט..) , Any way, נראה שכבר שנים לא התעוררו זקני ה - UWS (אפר ווסט סייד - שכונה רגועה ומנומנמת במנהטן)  ונדהמו לקרוא בעמוד הראשון, של ה - WSJ (וולסטריט ג'ורנל - עיתון לאנשים חושבים באמריקה..) על מעללי בחורה דתיה , פה קוראים להם Modern Orthodox, שהתוודתה מעל דפי עיתון הסטודנטים של הישיבה יוניברסיטי, ה - Beacon - על לא עלינו, רחמנא ליצלן , שומו שמיים, אויי ויי זמיר - על כך שהיא חטאה וקיימה יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין.

המאמר  האנומימי פורסם בטור הדעות של עיתון הסטודנטים המחתרתי של ה - YU (ישיבה יוניברסיטי) ומהר מאוד גרם (כמובן..) לתגובות רבות ולשערוריה רבה. על פי הוול סטריט ג'ורנל, אגודת הסטודנטים של ה - YU החליטה למחרת פרסום המאמר להפסיק את תקצוב עיתון הסטודנטים, והחגיגה החלה. הסטודנטים החלו להגיב ולהתדיין (להתדיין, אני מבקש. להתדיין בלבד) על המאמר הסנסציוני בפייסבוק ובתגובות למאמר. ישיבה יוניברסיטי נחשבת לספינת הדגל של החינוך הדתי בארה"ב - מוסד מאוד יוקרתי שמשלב לימודי קודש וחול. כמו מכון לב בארץ.  הבנים לומדים בקמפוס בוושינגטון הייטס והבנות לומדות 150 בלוקים מהם במיד טאון (נדמה לי באיזור רחוב 34 באיסט סייד) בקמפוס סטרן.

בקיצור, שמחה וששון - כולם דיברו על זה כל השבת - החל משיחות סלון, ארוחות שבת, ועד אפילו לדרשות בבתי - הכנסת. המאמר אגב, זכה ליותר מעשרים אלף כניסות כבר ביום חמישי בלילה על פי הוול סטריט ז'ורנל.
כמובן שכבר ביום שישי ה - Beacon פרסם טור "הסבר" למאמר, וכן "סטייטמנט" של אגודת הסדטודנטים של ה - YU.

זהו.
אם אתם רוצים לקרוא את המאמר הסורר, אז הנה הקישור:
http://yubeacon.com/2011/12/the__written_word/how-do-i-even-begin-to-explain-this/

אגב, אם תשאלו את דעתי אז אני חושב שאגודת הסטודנטים של ה - YU דווקא פעלה נכון בכך שהפסיקה את התקציב של העיתון. בסופו של יום מדובר במוסד שהוא חצי ישיבה, ואני חושב שלעיתים עורך של עיתון, גם אם הוא עיתון סטודנטים "חתרני" צריך לשמור על רמה מינימלית. אז נכון שזה מגניב, וסקס מוכר, ווואלק היו להם עשרים אלף כניסות, אבל עדיין, לא צריך לרדת ל ...
הבחורה שכתבה את המאמר ממש לא מייצגת את רוב הסטודנטים / בוגרים ובוגרות של הישיבה יוניברסיטי. מההיכרות שלי עם בוגרי YU באפר ווסט סייד רובם דתיים והרבה מקפידים גם על שמירת נגיעה וכו'. שיחות סלון שערכתי במהלך סוף השבוע עם בוגרי YU איששו זאת. ת'כלס, בכל מוסד יוקרתי תמיד ימצאו מחפשי הצומי למיניהם שיעשו הכל בשביל קצת צומי...

המדריך לניו יורק

Read More

כנסקי 2012 - נרשמם כבר???

סקי: המדריך לגולש המתחיל

איך שהזמן טס, והנה עוד פעם מתקרבים לאירוע הסקי השנתי - ה-כ-נ-ס-ק-י !!!! שהשנה אגב חוגג בר - מצווה. כבר 13 שנים שאילן, שני, הילי ורונית רוט מקבצים כל שנה חבר'ה יהודים (רווקים כמובן... , אבל הס מלהזכיר..) מכל העולם לשבוע של סקי והרבה אווירה טובה - אבל זה הרבה יותר מסתם חופשת סקי, זו פשוט חוויה לפגוש את העם שלך. חבר'ה יהודים, דתיים, העם שלך - אבל מדברים שפה שונה, גרים במקום אחר, עולמות אחרים, רקעים אחרים - ועדיין, כל כך הרבה במשותף...

חוץ מזה שאחרי פעם אחת בכנסקי בפעם הבאה כשתטיילו לניו - יורק / לונדון / פאריס או אפילו! סידני (או מלבורן..) , ואפילו יוהנסבורג!! יהיה לכם כבר חברים מקומיים שיראו לכם את העיר, יקחו אותכם לבירה טובה בערב - ולפעמים זה אפילו נגמר מתחת לחופה...

אפרופו בר - מצווה לכנסקי, השנה מגיע מזל טוב כפול - גם לכנסקי, וגם להילי ורונית שהתחתנו השנה  - אז מזל טוב כפול!

השנה זה יהיה בדולומיטים בצפון איטליה שזה אתר מדהים - הסלה רונדה. אחד האתרים הטובים לדעתי ולדעת רבים באירופה.
בקיצור, אתם מגיעים???

למי שעדיין לא שמע / ראה / היה - אז קצת פרטים טכניים: הכנסקי כולל מלון כשר בעיירה קנזיי, שהוא מלון ממש יפה, אוכל מצויין. 3 תפילות ביום, שבת, בית - כנסת, וכו'.

הרשמה באתר של הכנסקי:
http://www.keneski.com

הנה קצת תמונות מהכנסקי לפני שנה:

מדריך רשת: טיולים בעולם, סקי, מדריכים טכנולוגיים

Read More

קאפפפפפקייקס יאממממממממי

אחד הדברים המבאסים בטיולים בעולם, בייחוד באירופה - בצפון איטליה למשל - זה ללכת ברחובות סימיריונה או ונציה, לראות את חלונות הראווה של הקונדיטוריות, ולדעת שאתה לא יכול לטעום כלום - כי זה מן הסתם לא כשר...

בניו - יורק לשמחתי, המצב שונה בתכלית. במנהטן כמעט היכן שלא תדרוך תמצא מקום כשר. ולא סתם איזה פיצה או פלאפל (כמו ברוב המקומות בעולם...) אלא דברים ממש שווים. כמו למשל קאפקייקס!!!

קאפקייקס , או בעגה מקומית Cupcakes זה סוג של מאכל לאומי - טוב לא נגזים - אבל ממש פופולארי בארה"ב בכלל, בניו - יורק בפרט. גם בבוסטון אגב. זה עוגות אישיות מגניבות וטעימות בטירוף, שבאות במבחר צבעים, טעמים, ועם מלא קרם וקצפת למעלה - יאאאאאמממממממממממיייייי!!! וזה אפילו כשר !!!

אחת הרשתות המובילות במנהטן שמוכרות  Cupcakes היא רשת Crumbs , שעד כה כל הסניפים שנתקלתי היו כשרים. יש סניף ממש ליד כיכר הזמנים (כיכר טיימס) על רחוב 37 ושדרת ברודווי, ויש עוד אחד ב - Upper West side באיזור רחוב 98 ושדרת קולומבוס.

ושוב, מה שכיף זה שרגע אחרי ששוטפים את העיניים בכל השוקולד, והקצפת, וה - Peanut butter  מעל, והקראמל, והפצפוצי שוקולד, והקאפקייקס בטעם קפוצ'ינו, וריבת חלב, וחמאת בוטנים (כבר אמרנו) ווניל, שוקולד, וכל טעם שלא תעלו על דעתכם  - אפשר פשוט לקנות אחד, או שתיים... , או שלוש... - ולהתענג על הקאפקייקס. טעיםםםםםםםםםם!!!

בקיצור , מומלץ מאוד. טעים מאוד. אבל, שימו לב - לא להגזים - 500 קלוריות בכל עוגה אישית... (הם אשכרה רושמים על כל עוגה כמה קלוריות יש בה...)

בתיאבון
יאמממממממממממממממממממממי

Read More

והפעם פוסט לגברים בלבד - או, מה לעשות כשהיא מסננת...

הסיפור די מוכר כמעט לכל אחד - מסיבה, מיינגלינג, סמולטוק, מספר, דייט, היה נחמד, לא מלהיב. אבל אתה רוצה להיות מנומס (וג'נטלמן..) ולסיים יפה, להרים טלפון, לומר שהיה נחמד אבל לשניכם ברור שלא שייך. המרגיז הוא כשמדי פעם קורה שנופלים על מישהי ממש מרגיזה, ואז אחרי הדייט היא פשוט נעלמת...
לא מגיבה לטלפונים, SMS, פייסבוק. דממת אלחוט. כשכאילו, מה הקטע? לא מתאים - תגידי - גם ככה לשנינו היה די ברור שזה לא זה...
הסירי דאגה, ממש לא נהיה כל השבוע בדיכי בגללך...

בכל מקרה ידידי, בפעם הבאה כשמישהי נעלמת לך (ומבינה עברית), תעלה את הלינק הבא לפייסבוק.
היא כבר תבין...

Read More

הנה טיפ קטן וטוב לחיים מאושרים

הנה טיפ קטן וטוב שקיבלתי מפיליס המקסימה מארגון Hineni.
הטיפ מובא בחינם, כדי שגם החיים שלכם יהיו מאושרים.

כאשר אתם מעלים תמונת פרופיל לפייסבוק, תנו לפני כן לשלוש בנות שונות לחוות דעה על תמונת הפרופיל טרם תעלו אותה. לעיתים, אין לנו אמת מידה נכונה לגבי איך אנו נראים, וכדאי שמישהו אחר יאמר לנו האם התמונה נראית טוב או לא. ועדיף כמובן, שמי שיחווה / תחווה דעה תהיה כמובן אישה. ולא אחת, אלא שלוש. כיוון שאז נדע לבטח האם התמונה טובה.

תמונה מאוד חשובה לרושם הראשוני. כיום הבירור הראשון שעושים על המועמד הוא כמובן הפייסבוק. לא תמיד ניתן לראות את כל הפרופיל אצל כל אחד אלא רק את תמונת הפרופיל ולכן חשוב שהיא תהיה אטרקטיבית ומייצגת.

או במילים של פיליס:
See, a picture is very important...One chance to make a first impression..

וטיפ נוסף גם כן מפיליס:
כאשר שמים נניח תמונה באתר הכרויות, כדאי לבחור תמונה שתציג את היתרונות הבולטים. למשל, אם בחור הוא גבוה ורזה, מומלץ לשים תמונה שרואים את כל הגוף, וכו' וכו'.

עכשיו תשאלו, איך כל זה קשור לחיים מאושרים?
והתשובה הפשוטה היא - תענו בעצמיכם...
יאללה שרשרו את תשובותיכם המחכימות בתגובות לפוסט - התשובה הנכונה ביותר אולי תזכה את השולח / ת בדייט חלומי - אבל אני לא מבטיח כלום...

Read More

פעילות לחבר'ה צעירים ביום חמישי הקרוב ברחובות

WeSell רשת שותפים

Read More

רחובות ניו יורק

אחד הדברים שאני הכי אוהב זה פשוט ללכת ברחובות ניו-יורק. בעיקר באיזור הרחובות 42 (כיכר הזמנים - הלא היא טיימס סקוור), ורחוב 34 ההומה תמיד רבבות אדם. שהולכים. לאן הולכים? איני יודע. אך כולם אצים רצים ונחפזים. לפעמים מרוב צפיפות פשוט אי אפשר לעבור ברחוב. וזה חלק מהחוויה.

 

הצבעים, הריחות, אדי הקיטור העולים תדיר מהעיר התחתית, ומעליהם הבניינים הנישאים-גורדי השחקים מלאי הוד, מגרדים את הרקיע. מרכזי הקניות השוקקים. האנשים ברחוב. הרכבת התחתית. איזו עיר מיוחדת היא ניו-יורק. מלאת קסם.

 

הייתי בערים רבות בעולם, ואני יכול לומר לכם בביטחה, שפרט לירושלים שבשבילי תמיד תהיה מספר אחת, ניו-יורק היא ללא ספק אחת הערים המגניבות בעולם.

Read More

דבר תורה קצר לכבוד החג - על הקשר בין סוכות לרווקות מאוחרת

הנה דבר תורה קצר ששמעתי היום ב - MJE מהרב מארק ווילדס:
בכל אחד משלושת הרגלים / חגים היהודים בין פסח לסוכות אנו מציינים וזוכרים דבר אחר. בפסח זוכרים וחוגגים את יציאת מצרים. בשבועות את מתן תורה. אך את מה אנו מציינים / חוגגים בסוכות? נכון שחג סוכות הוא זכר ל "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"  - אך מה הסיבה למסיבה? את מה אם כן אנו מציינים / חוגגים בסוכות?

לפני שנענה על השאלה, הנה שאלה נוספת: בסוכות אנו מקבלים את האושפיזין - האורחים בסוכה. מה המשותף לכל האושפיזין?
ועוד שאלה נוספת: יש שבעה אושפיזין שמתחילים באברהם אבינו ועד דוד המלך. מדוע שלמה המלך לא זכה להיות אחד מהאושפיזין?
בואו ונראה מי הם האושפיזין:
אברהם - שהלך מביתו אל ארץ כנען.
יצחק: שחפר בארות רבות.
יעקב: שיצא למסע אל חרן. ובאחרית ימיו ירד למצרים.
משה: שהלך במדבר, אך לא זכה להכנס לארץ.
אהרון: שהלך עם משה במדבר וגם הוא לא זכה להכנס לארץ.
יוסף: שהורד למצרים, ולבסוף כשמת שם - עצמותיו הועלו לארץ.
דוד: שלא זכה לבנות את בית - המקדש.

המשותף לכל האושפיזין - כולם היו במסע כל ימי חייהם, אותו לא זכו לסיים.
שלמה המלך זכה לבנות את המקדש, לסיים את המסע, ולכן אינו בין האושפיזין.

חג סוכות מסמל מסע. יציאה מן הבית, המקום הקבוע - אל הארעי, החוצה. בחג הסוכות אנחנו מציינים וחוגגים את המסע. את המסע שעם ישראל נתון בו. כבר אלפיים שנה. הרי עדיין לא זכינו לבנות את בית - המקדש. זה עניינו של חג סוכות. המסע.

כעת, נסתכל שוב על פסח ושבועות: פסח נקרא "זמן חירותכם". זהו הסימן של פסח - החירות. שבועות נקרא: זמן מתן תורתכם. זהו הסימן של שבועות. לעומת זאת, רק חג אחד בכל לוח השנה היהודי סימנו שמחה: סוכות נקרא "זמן שמחתכם". בסוכות צריך פשוט לשמוח. זהו עניינו של החג.
וזה המסר של חג סוכות: לשמוח במסע. כלומר, צריך לדעת שלעיתים בחיים לא הסוף / המטרה - היא המטרה. אלא צריך לדעת להינות ולשמוח גם מהמסע. למשל סטודנט שלומד לקראת תואר ואומר "עכשיו קשה, נהנה כשנגיע לתואר" - ואז הוא יחפש עבודה, ואז קידום, ואז ואז ואז - חג סוכות מלמד אותנו להינות מהמסע. עד כאן דבריו של הרב מארק ווילדס מה - MJE.

ואני אוסיף: שגם אנו הרווקים שנמצאים בעיצומו של מסע חיפוש אחר הבשערט צריכים להפנים טוב טוב את המסר. אני מכיר חברים שאשכרה אין להם חיים, וכל יום שעובר הם אשכרה לא עושים כלום - לא יוצאים, לא מבלים, פשוט מחכים שהיא תבוא. או בנות שמחכות שהוא יבוא. וזוהי טעות. אפשר לחיות, לטייל, להינות, ולנצל את הזמן עד כמה שאפשר כל עוד רווקים - תזכרו! התקופה הזו לא תחזור. כמובן, בלי לפגוע במאמצי החיפושים - צריך לעשות את הדברים במקביל, בלי לפגוע האחד בשני. אך, צריך תמיד לזכור שגם אם המסע מתארך - לפחות בוא נהנה ממנו.

להינות מהמסע. זה המסר של חג הסוכות.

חג שמח.

ואני אוסיף:

Read More

ככה פותחים שנה אקדמית בקלאס, כמו בסרטים...

אז לפני שבועיים הלכתי לטייל קצת בבוסטון, ולמזלי , בדיוק ביום שביקרתי בקיימברידג' שם שוכנת אוניברסיטת הרווארד הידועה - התקיים טקס פתיחת שנת הלימודים. מה אני יגיד לכם - אשכרה כמו בסרטים. אני אחסוך מילים ואתן לוידאו שצילמתי לדבר...

תוך כדי הביקור גם תפסתי את המרצה של מארק צוקרברג לשיחה קצרה - אמיתי! זה המרצה של צוקרברג..

ולקינוח, הנה סנאי חמוד שפגשתי אחר כך ב - MIT....
MIT אגב, זה המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שנמצא חצי שעה הליכה מהרווארד

Read More

לכבוד ראש - חודש אלול החל היום, הנה כמה שירים כדי להכנס קצת לאווירת אלול וחגי תשרי

השיר שאיתו אני אוהב להתחיל כל שנה את תקופת אלול וימים נוראים, הוא הביצוע היפהיפה של ברברה סטרייסנד לאבינו מלכנו:

והנה גם כל נדרי של הרב שלמה קרליבך זצ"ל:

ולסיום, הנה גם קול נדרי בנוסח מרוקאי:

אז שתתחדש עלינו שנה מצויינת.

Read More

הוריקעינס און ניו יארק סיטי

שמעתי בחדשות שהולך להיות פה הוריקן, אז נכנסתי לאתר של עיריית ניו-יורק כדי להתעדכן מה צריך לעשות (סנטרל פארק, גופיה, בירה, פיצוחים ומצלמה...), פה שם - הנחיות וכו' - ולשמחתי אני רואה שבין כל השפות יש באתר של העירייה גם הוראות בעברית:

מגניב, עכשיו אפשר להתעדכן...

אז זהו שלא...

כלומר, אני לא הבנתי כלום - אולי מישהו יוכל לעזור לי...

הנה הקישור למי שגם רוצה להתעדכן:
http://www.nyc.gov/html/oem/downloads/pdf/hurricane_brochure_yiddish_06.pdf

Read More

פעילות לחבר'ה צעירים ברחובות - מחר (חמישי) בערב

Read More

הארוחת שבת הכי שווה בניו יורק

צבי צידון התחיל לפני כמה שנים עם אישתו מיטל את פרוייקט ארוחות שישי לישראלים ויהודים מקומיים בבית שלו בקווינס. מאז הארוחה הפכה כבר לסוג של מוסד, ונחשבת - ואני מסכים עם הקביעה - לארוחת שבת הכי שווה ומגניבה בניו יורק.

נראה שכבר התגבשה אצלו קהילה קטנה, גרעין של כמה חבר'ה שכבר מגיעים קבוע, וכמובן עוד הרבה אורחים שמגיעים לביקור בניו - יורק. תמיד כיף בטיולים לפגוש אנשים חדשים ומעניינים.

בניו - יורק יש טרנד כזה של ארוחות שבת מאורגנות, החל ממנהטן המשך בברוקלין ועד כמובן, קווינס. הייתי כבר בארוחות שבת של ישראלים, וגם של יהודים מקומיים - אבל אצל צבי - חוץ כמובן מהאוכל הנהדר שאישתו מכינה זה האווירה. זה ההרגשה שהם נותנים לך עוד מאמצע השבוע שמה שהם רוצים זה רק שתגיע לארוחה - ואם אפשר, אז נא להביא בבקשה עוד אורח / ת איתך...

פשוט אנשים טובים.
בכלל, צבי הוא בחור די מגניב, סחבק אמיתי - והאווירה שהוא יוצר בארוחה בהתאם.
את האוכל הנהדר שאישתו (והבנתי שגם הוא עוזר בבישולים...) מכינה כבר הזכרתי?

פרטים נוספים ודרכי תקשורת עם צבי:
http://www.centernyc.co.il/index.php?/שישי-אצל-צבי.html

אגב, בהמשך לפוסט הקודם על הדירה של יעקב - רק נציין שהיא נמצאת במרחק של כעשרים דקות הליכה מהבית של צבי. כך שמי שמתארח אצל יעקב יכול בערב שבת ללכת לאכול אצל צבי.

בהזדמנות הזו , אגב ארוחות שבת נמליץ פה על האתר shabbat.com: זוהי למעשה רשת חברתית שנועדה לקשר יהודים בכל העולם (בעיקר בניו יורק) לארוחות שבת. כלומר, משפחות נרשמות כדי להזמין אורחים, ואורחים נרשמים כדי להתארחץ הרעיון פשוט וגאוני - נרשמים לאתר, ומחפשים מארחים לפי המיקום בו נמצאים. כבר כמה ארוחות שבת שהתארחתי בניו יורק (כולל אצל צבי) דרך האתר:
http://www.shabbat.com/

WeSell רשת שותפים

Read More

טיפ קטן לניו יורק: למי שמחפש חדר במחיר סביר - הדירה של יעקב בקווינס

יעקב הוא יהודי מבוגר וחביב שגר בקווינס. לאחרונה הוא פתח מעין "צימר" בבית שלו בקווינס, ואני ממליץ בחום על המקום. במנהטן מלון יכול להתחיל בקלות מ - 100 / 120$ פלוס ללילה, ואצל יעקב חדר עולה 70$ ללילה. הדירה עצמה לאחר שיפוץ, נעימה, נקייה, עם שירותים ומקלחת, טלוויזיה, סלון קטן, מטבח עם מקרר גדול, כיריים, מיקרו ושני חדרי שינה. יעקב דואג למגבות , סדינים , תה לבוקר, וכל מה שצריך.
הדירה נמצאת בקיו גארדנס שזה איזור עם הרבה יהודים, כמה בתי - כנסת ממש קרובים, מרכז קניות ואפילו קולנוע קטן במרחק הליכה.
הבעסה הקטנה שזה יחסית רחוק ממנהטן - אבל בקטנה. תוך חצי שעה ארבעים דקות נמצאים בלב מנהטן - שזה נחשב קצר במושגים של ניו יורק. ת'כלס מי שמטייל כל היום יוצא בבוקר וחוזר בערב זה ממש בקטנה.

יעקב כבר אמרתי ממש חביב, ושמח לעזור ולתת עצות. הוא כמובן, דובר עברית / אנגלית ואפילו אידיש..

לדעתי המקום אידיאלי למשפחות שבאות עם ילדים.

ההגעה למקום פשוטה: ממנהטן לוקחים את קו F או E (עדיף E כי הוא מהיר יותר) לקווינס, ויורדים בתחנת קיו גארדנס. ביציאה מהתחתית עוקבים אחר השלטים שמובילים ליציאה של קו Q10 ל - JFK. לוקחים את קו Q10 (שימו לב לא לקחת את Q10 Limited!)  ויורדים אחרי 3-4 תחנות (תשאלו כבר את יעקב , הוא יסביר לכם).

לפרטים:
sara388@walla.com
יש לשלוח מייל לשרה (הבת של יעקב).

WeSell רשת שותפים

Read More

גשם באוגוסט??? מה נ-ס-ג-ר??!!

אם יש דבר שהוא אשכרה annoying (אנונאינג באמריקאית זה מעצבן. כשאתה רוצה להגיד על משהו פה שהוא מרגיז בטירוף, מעצבן - איט'ס אנואינג מי...) בניו יורק זה המזג אוויר ההזוי פה. כאילו, חום מטורף, לחות, שמים בהירים, שמש - ואז פתאום כך סתם, ובלי התראה - השמים מתקדרים, עננים, וגשם. כן. כך סתם - גשם באמצע יולי אוגוסט. והניו יורקרים ממשיכים בשלהם באדישות כאילו לא קרה כלום. שולפים מטריה, מעיל גשם דקיק וממשיכים ללכת כאילו כלום. פעם אחת אפילו התחיל לרדת גשם מטורף באמצע סרט פארק (קטע מגניב - חובה למי שמבקר בקיץ בניו - יורק, אחת לשבוע מקרינים סרט על מסך ענק בפארק, כניסה כמובן חופשי - הניו יורקרים מגיעים מצוידים, פורסים שמיכה, כיסא מתקפל, חטיפים, בירות - בקיצור,שווה), כשאני כמובן רץ לתפוס מחסה במדרגות של התחנת סאבווי הסמוכה לפארק מתוך הנחה שוואלק גשם, אז ברור שיעצרו את הסרט עד שיפסק. אחרי עשרים דקות כשהפסדתי את סוף הסרט הבנתי שאנשים ממש לא עושים פה עניין מקצת גשם..

בדרך כלל הגשם גם מפסיק אחרי עשר עשרים דקות. כשכל זמן שיורד גשם ממשיך להיות חם בחוץ.

יום אחד אני הולך לי על שדרת ברודווי, מטייל להנאתי. כשפתאום התחיל ממש גשם אשכרה כבד (לא משהו יוצא דופן פה באמצע הקיץ), וממש לא התחשק לי להירטב. אז ישר באופן אינטואיטיבי נכנסתי לחנות הכי קרובה כדי לתפוס מחסה מהגשם עד יעבור זעם ויתפזרו העננים. העניין הוא שפתאום מצאתי את עצמי (כמעט..) גבר יחיד בחנות לאביזרי ובגדי נשים. עם שני מוכרות חביבות שמסתכלות עליי מהשניה הראשונה שנכנסתי לחנות במבטים מחוייכים של.... , כן כן , זה בסדר... , כבר רגילות , יש פה גברים מכל הסוגים בניו יורק... , תרגיש חופשי... - כשבחוץ גשם כבד.. . מחשבה זריזה, מחזיר להן חיוך  ומבט של "לא לא, ממש לא מה שאתן חושבות - רק מחפש איזה משהו ספציפי... " - כשבעיניי אני כבר תר לכל הכיוונים בחיפוש אחר פינה בחנות בה מוכרים איזה אקססוריז אחד לרפואה שמתאים גם לגברים...  , או לפחות שגבר יכול למצוא עניין בלי להתפדח יותר מדיי..

אחרי כמה דקות בחנות, אחרי שכבר סיימתי לבחון את כל המוצרים המעניינים (והכי פחות מפדחים..) פתאום אני קולט בצד השני של הרחוב שלט עם אותיות בעברית. יש!! עברית! בשלב הזה כבר לא עניין אותי כלום, יצאתי מהחנות, חציתי את הכביש, גשם שוטף - פתחתי את דלת הסניף - ולמרות שבארץ אני לא ממש לקוח שלהם - אבל יאללה, מעבר לים כולם ישראלים - אז נכנסתי לסניף בנק לאומי ניו - יורק, אמרתי שלום, אני אמנם לא לקוח שלכם - אבל גשם מטורף בחוץ... , ואתם יודעים .... בקיצור, הפקידה הנחמדה אמרה לי בחיוך שזה בסדר, ואתה יכול להישאר בפנים כמה דקות עד שהגשם יסתיים. כמה טוב להרגיש בבית...  

Read More

הכביסומט - או איך למדתי לעשות כביסה

תמיד הערצתי את המין הנשי על היכולות המופלאות שלו לעשות פעולות שאנחנו הגברים רק יכולים לחלום עליהם. כמו למשל: לבצע שתי פעולות במקביל - למשל לדבר בטלפון תוך כדי שליחת מייל. להנות מספונג׳ה. לבשל מאכלים יותר מורכבים משקשוקה.. , וכמובן - לעשות כביסה! אף פעם לא הבנתי איך המכונה הזו עובדת. וזה לא שאני לא מבין בטכנולוגיה, אני דווקא יכול להגדיר את עצמי כחובב גאדג׳טים לא קטן - שכל טאבלט שנופל לידיים שלי תוך דקות אני כבר יהיה בקיא ב - OS שלו. אבל מכונת כביסה? תמיד היה נשגב מבינתי (כמו עוד כמה תחומים..)

אבל מה לעשות שקצת מסובך לשלוח כל שבוע לאמא את הכביסה מניו יורק... , ומאידך אני לא יכול להמשיך את הטיול כשכולי ג׳יפה... - אז הייתי חייב ללמוד איך עושים כביסה. המזל שבניו- יורק זה אשכרה פשוט.

כמעט בכל פינת רחוב פה יש מה שנקרא Laundromat, או בתרגום חופשי שלי לעברית - הכביסומט. העיקרון פשוט: חדר גדול מלא מכונות כביסה ומייבשים. אמריקאיות חביבות שבאות ביום ראשון בצהריים לעשות כביסה, סינים שבדרך כלל מנהלים את המקום, ומטבע של רבע דולר (לא מקבלים מטבעות אחרים - אם אין לך אתה תקוע! גם שטר של 100$ לא יעזור..).

זה אשכרה כמו בסרטים האמריקאיים שאנשים מגיעים עם סל כביסה מדוגם, ספר, זורקים כמה מטבעות של רבע דולר למכונה. ועד שהכביסה מוכנה קוראים ספר, מעדכנים סטטוס בפייסבוק עם הטאבלט, או סתם מתחילים עם הבחורה היפה שבמקרה הגיעה לעשות גם כביסה...

אז נכנסתי לכביסומט מצוי בקווינס כדי לעשות קצת כביסה אחרי שבועיים טיול. האחראית במקום - סינית שבקושי ידעה מילה באנגלית, אני בקושי יודע מילה או שתיים בסינית, אבל בסוף תודות לאמריקאית חביבה שגם עשתה כביסה באותו זמן הסתדרתי והצלחתי לעשות את הכביסה הראשונה בחיי!!! בפעמים הבאות המשכתי להשתפר ועכשיו אני אפילו יודע לשים אבקה לבד..!!

Read More

מתי כבר נגיע (לניו יורק..) דרדסבא?? - הדרדסים בתלת מימד, סרט חדש

שלשום יצא כאן (בניו יורק) הסרט החדש והמדובר הדרדסים בלת - מימד, שכבר שנה מדברים עליו.
מי לא זוכר את סדרת הילדות הנוסטלגית דרדסים - מתי כבר נגיע דרדסבא?? היצורים הכחולים בחיתולים וכובע לבן שהיינו פוגשים כל בוקר לפני ההסעה לביצ'פר, ואחר כך אחר הצהריים שוב בערוץ אחד - הערוץ היחידי שהיה אז...
קונדסון שהיה תמיד עושה בלאגן, דרדס מוח החכם, וכמובן דרדסית, הדרדסית היחידה בין כל הדרדסים - בת יחידה בין גברים.. (קראתי בסאבווי לפני שבוע באחד המקומונים פה טור ביקורת על הסרט שדיבר על הצד הסקסיסטי של דרדסים - מה פתאום דמות נשית אחת בכפר אחד שכולו גברים, כאילו, דרדסים.., מונהגים על ידי סבא זקנצ'יק - רק בן חמש מאות ומשהו שנים..)

אז עכשיו הם חוזרים, ובגדול, ובתלת מימד. כשהפעם הדרדסים נוחתים בניו יורק , ועושים שמייח.
העלילה מתחילה כמובן הרחק הרחק בכפר קטן ונחמד, הרחק מכל מקום, במעבה היער, שבו שוכנים יצורים קטנים כחולים ועליזים - הדרדסים. עד שיום אחד גרגמל והחתול שלו - חתחתול המפורסם -  מצליחים - בגלל קונדסון שעוד פעם לא הקשיב לדרדסבא.. - לגלות את מיקום הכפר, ופורצים לתוכו במטרה לתפוס את כל הדרדסים. תוך כדי שהדרדסים המבוהלים בורחים לכל עבר נפתח שער בין גלאקטי בין הכפר הסודי שלהם לעולם האמיתי וכך מוצאים עצמם לפתע דרדסבא , דרדסית, קונדסון, ועוד שני דרדסים בניו יורק סיטי, באמצע הסנטרל פארק. אחריהם כמובן נוחתים גם גרגמל וכמובן חתחתול - החתול המעצבן שלו. ומכאן העלילה מתחילה.

בזמן שהדרדסים נוחתים בניו יורק מתקיים בקרבת מקום אירוע שיווקי של תאגיד קוסמטיקה ענק, כשבמקרה (או שלא..) קונדסון מוצא את עצמו בתוך ארגז מסמכים של סמנכ'ל השיווק החדש. כמובן שהדרדסים ממהרים בעקבותיו כדי לחלץ אותו, וכך מוצאים את עצמם בבית של סמנכ'ל השיווק החדש שלא יודע מאיפה נחתו עליו היצורים הכחולים והמעצבנים..

כאן כבר מתחילה החגיגה, כשגרגמל לא מרפה וממשיך במרדף האובססיבי אחרי הדרדסים הכל כך שנואים עליו - אפילו בניו יורק סיטי..! הדרדסים (וגם גרגמל) מתפעלים כמובן מהעיר הגדולה (ומי לא...) , כשאחד הקטעים המצחיקים זה המרדף של גרגמל וחתלתול אחרי הדרדסים בתוך חנות הצעצועים המפורסמת בשדרה החמישית (ורחוב 59) - F.A.O שוורץ (איך זה שהם לא ברחו לחנות השכנה והמפורסמת לא פחות - החנות של אפל..?) .

בכלל, הסרט מתנהל באתרים המפורסמים של ניו יורק - הסנטרל פארק, כיכר טיימס, צ'יינה טאון, כולל כמובן ביקור של הדרדסים בתחתית. ניו - יורק מצטלמת בסרט נהדר, כשהעלילה עצמה זורמת ומשעשעת. ת'כלס, העלילה בסרט היא רק תירוץ, אבל התוצאה הסופית משעשעת ובהחלט מצדיקה את הכרטיס. גם מבוגרים יהנו.

הדרדסים בתלת מימד. משבוע הבא בקולנוע.

WeSell רשת שותפים

Read More

סיפורי ניו יורק

אז החלטתי לקחת פסק זמן, ארזתי מזוודה גדולה (סמסונג 500 גי'גה בייט, חיבור USB 3.0, כולל אפילו כמה תוכנות מובנות) ונחתתי בלב האימפריה, בניו יורק סיטי ..

ניו יורק היא לא ספק עיר - במילה אחת - מגניבה. אבל מגניבה זה פשטני מדיי. ניו יורק היא עיר מורכבת. ניו יורק היא עיר שיש בה הכל. היא מטרופולין ענק ורב תרבותי שנראה ש (כמעט..) כל אחד יכול למצוא בה את המקום שלו. בעצם, אחרי שבועיים בניו יורק אתה שואל את עצמך - איפה כאן האמריקאים..?? העיר פשוט רב תרבותית ומגוונת.

גורדי השחקים המרשימים, הרחובות ההומים,  הטעמים, הריחות, אדי הקיטור שעולים מהעיר התחתית, הסנטרל פארק, המוניות הצהובות (כמובן..) , הקצב, האוטובוסים וקרונות התחתית שמלאים עד אפס מקום גם בחצות, כיכר טיימס שהומה אדם גם הרבה אחר חצות... , סטארבקס, דאנקין דונאטס (כשר!!) , הכל ביחד יוצרים את החוויה של ניו - יורק.

אז בשבועות הקרובים יהיו כאן בבלוג סיפורי ניו יורק - חוויות, אנקדוטות, המלצות, טיפים, וסתם סיפורים מניו יורק.
תמשיכו לעקוב.   

ביינתיים, הנה אחד השירים האהובים עליי:

Read More

העסקית הכי משתלמת בעיר

קיץ, בחוץ חם, הזמן במשרד עובר בזחילה, והשעון כבר מראה על הפסקת צהריים. זה הזמן לצאת להתרענן עם עסקית צהריים טובה, שקצת תוציא מהשגרה - במקום עוד פעם ארוחת צהריים משמימה בקפיטריה או בחדר אוכל ..

אז הנה כמה הצעות לארוחת צהריים עסקית, שוברת שגרה, בתקציב של עד 55 - 60 ש"ח מקסימום לארוחה שתרענן קצת את היום.

מסעדת ORO בפארק המדע ברחובות:
אני אוהב עסקיות צהריים מעניינות ולא שגרתיות - ארוחות שהן שדרוג קל מעל העסקית הממוצעת, ובמחיר משתלם. סוג של עסקית ביניים בין ארוחה עסקית של 70 ש"ח פלוס לעסקית סטנדרטית של 59 ש"ח.

מסעדת ORO ממקומת בפארק המדע במתחם המסעדות והחנויות שנמצא ממש מול תחנת הרכבת, בקומה השנייה. במקום יש חנייה - שעה ראשונה חינם.
העסקית צהריים במקום כוללת אפילו יין הבית במחיר - ברקן קלאסי.

המסעדה עצמה מעוצבת בטוב טעם, ומשרה תחושה של יוקרה מעודנת. בהחלט מתאימה גם לפגישה עסקית, או לחלופין לצהריים עסקית עם האורחים מחו"ל.

לפתיחה ניסיתי את המנה עם השם הלא ממש מבטיח: סרדין מוגדור. סרדין? גורמה? המנה מורכבת משני זוגות סרדינים במילוי ביצי דגים, ממרח פלפלים, שום וכוסברה, מטוגנים עד פריכות על מצע עלים צעירים. מנה די מעניינת.

בנוסף, ארוחה עסקית כוללת לחם הבית ומתבלים. הלחם מגיע חם, והוא טעים ונימוח, וגם המתבלים עצמם מצויינים.
למנה עיקרית לקחתי עוף מרקש, שזה חזה עוף מטוגן בציפוי פריך ממולא בבשר עגל, שברי פיסטוק, קינמון, הל וג'ינג'יר. מדובר במנה שהיא ממש טעימה, וגם מאוד משביעה, וגם הולכת נהדר עם יין הבית. לצד המנה מוגש פירה מתובל, ובהחלט מדובר בארוחה משביעה, טעימה, ומומלצת.

מסעדת Angus  ברחובות.
מסעדת אנגוס היא מסעדת שף שממוקמת גם כן בפארק המדע, בחלק הצפוני יותר שלו. המסעדה נמצאת ברחוב ספיר 7, ממש מול HP אינדיגו.

מדובר כאמור במסעדת שף, ומרגישים זאת בכל טעימה, בגימור של המנות, ובכלל באווירה הכללית במסעדה.
גם כאן מקבלים לעסקית לחם הבית, שמגיע עם מטבלים טעימים.

למנה ראשונה ניסיתי את הקרפצ'יו חציל שהיה טעים. מדובר למעשה בחציל שלם בתנור ברוטב קרם פלפלים, עם טחינה, בתוספת סלט פלפלים בצבעים. המנה טעימה ועשויה היטב.
מנה מומלצת נוספת זה הארטישוק מרקש, תחתיות ארטישוק עטופות בשבבי בצל ופירורי לחם שהיא מנה טעימה.

למנה עיקרית לקחתי שניצל פרדו, שזה בעצם חזה עוף מצופה וזו מנה בהחלט משביעה.
מנה נוספת שניסיתי היה אסקלופ עוף - עוף על האש, מוגש על מצע פירה, שזה בעצם חזה עוף די סטנדרטי.

מחיר הארוחה: 49 ש"ח. לא יקר.
למי שמתחשק ניתן בתוספת 18 ש"ח להוסיף קינוח - אני אהבתי את השכבות קדאיף.

מרחובות אנחנו עוברים למרכז, לאיזור רמת - גן - הרצליה.

מסעדת Art meat במתחם הבורסה:
מסעדת ארטמיט במתחם הבורסה ברמת גם היא מסעדה יוקרתית שאהובה במיוחד על אנשי עסקים דתיים וחרדים שעובדים באיזור. לא נדיר למצוא אנשי עסקים ידועים יושבים לצהריים בין השעות 12:00 - 14:00 וסוגרים עסקאות של מיליוני דולרים.

עסקית כוללת מנה עיקרית, ולחם הבית, עם אפשרות להוסיף מנה ראשונה - בתשלום נוסף, וגם יין הבית - בתשלום. סך הכל מדובר בעסקית יחסית יקרה, אך עם תמורה נאה למחיר.

לפתיחה כאמור מקבלים את לחם הבית, 3 פרוסות קלויות של לחם טעים עם אגוזים. אני ממש אוהב את לחם הבית בארטמיט. עם הלחם מגיע מטבל עדין של שמן זית עם מעט רוטב בלסמי.

מנה עיקרית מומלצת בעסקית זה קבבוני הטלה, שאמנם במבט ראשון נראים קטנים, אך מדובר במנה ממש משביעה וטעימה כאחד. את המנה אפשר להזמין עם פירה, או שעועית ירוקה. השעועית ירוקה טעימה, ומתובלת בעדינות. טעים.

מנה נוספת מומלצת זה המבורגר אנטריקוט (59 ש"ח), שמגיע עסיסי וטעים. מנה מאוד משביעה.

בתוספת תשלום ניתן להזמין קינוח - אני אהבתי את קסטת הקדאיף עם סיגר שוקולד. אני לא יודע אם זה עדיין כלול בעסקית, בכל מקרה מדובר בקינוח מאוד טעים - אבל תמיד אפשר לבקש לקבל את זה בעסקית ...

קינוח נוסף זה הקרם חלבה - טעים, אך לאוהבי חלבה בלבד.


מהמרכז נצפין ליקנעם. ביקנעם יש איזור הייטק די גדול, שרק הולך ומתפתח (לאחרונה נפתח איזור תעשייה נוסף צפונית לפארק תעשייה הוותיק), וגם היצע המסעדות הכשרות באיזור מכובד. אבל, חמש דקות נסיעה מהכביש הראשי, אל תוך המושבה, יובילו אל מסעדת בשרים כשרה ונהדרת - מסעדת טנדוקה.

מסעדת טנדוקה, יקנעם:
המסעדה מעוצבת די בפשטות, אך משדרת מכובדות ויוקרה. מנה עסקית יחסית יקרה, אך שווה כל פרוטה.
מחיר העסקית נקבע על פי מחיר המנה העיקרית וכולל מנה ראשונה ולחם הבית.

לחם הבית מגיע טעים וחם, עם שני מתבלים: מתבל זיתים שהוא טעים ומדוייק, ושום קלוי בשמן זית שגם הוא פשוט נהדר.

מנת פתיחה מומלצת  היא עגבניה חלוטה, במילוי עוף. מנה מעניינת וטעימה.
מנת פתיחה נוספת שחביבה עליי זה החטיפי כבדי עוף פריכים שמגיעים מצופים פאנקו על ריבת בצל, טריאקי ותפוחים אפויים. מנה ממש טעימה, ודי משביעה.

מנת פתיחה מומלצת נוספת אלו הם קבבוני טלה בטמפורה.

לעיקרית לקחתי סלט עוף שהיה טעים.

למי שלא מזדמן באופן תדיר לצפון מומלץ בהחלט בנסיעה הבאה לקפוץ לצהריים עסקית בטנדוקה.  

Read More

עזבו אתכם משיעורי הסטוריה, תראו רובוטריקים. או X-Man...

המכנה המשותף (שדי שיעשע אותי למען האמת) בשני הסרטים שצפיתי לאחרונה - X-Man ההתחלה, ורובוטריקים  3 (שניהם אגב, בתלת מימד, ועתירי אפקטים) הוא שלרגע אתה תופס את עצמך בתחילת הסרט ואומר, כאילו הם אשכרה לוקחים את עצמם ברצינות.. !!

כלומר, שני סרטי הקומיקס פיצוצים חייזרים ויריות הדי מגניבים האלה אשכרה נותנים הרגשה של וואלק סרט רציני בתחילת הסרט. אל תדאגו , זה משתנה מהר מאוד עד אמצע הסרט. אבל הקטע הדי הזוי אם להודות על האמת של שיוך למאורעות היסטוריים על ההתחלה - המלחמה הקרה בין רוסיה לארה"ב בשנות השישים ב - X-Man ההתחלה, והמירוץ לחלל ברובוטריקים 3, נותן איזו תחושה דרמטית משהו ברגעים הראשונים של הסרט. תוסיפו לזה את הפריימים האותנטיים מהסיקסטיז שמשולבים בעריכה, והרי דרמה משובחת במיטבה. חיים בסרט המפיקים...

אז כן, מסתבר שכל מה שלמדנו בשיעורי הסטוריה על המרוץ לחלל ועל המלחמה הקרה היה די קשקוש, ורק כיסוי לסיפור האמיתי - את המלחמה הקרה ניהלו המוטנטים, והמירוץ לחלל התחיל בגלל רובוטריק... , תודו שזה מגניב, אה?

אז הסיפור ברובטריקים 3 מתחיל אי שם בשנות השישים, כשחללית לא מזוהה, סוג של עב"ם מתרסק על הצד האפל של הירח. כדי להכנס לאווירה, לפני שאתם ממשיכים לקרוא, תעשו את מה שאני עושה ברגע זה ושימו ברקע את המוסיקה של תיקים באפלה .. (חפשו ביו טיוב תחת X Files Theme Tune). ההתרסקות הזו מתגלה על כדור הארץ, והיא למעשה (כן כן, תאמינו או לא - עד שתראו רובוטריקים...) גורמת למירוץ לחלל. האמת מכל סרטי החייזרים שראיתי עד כה (ואני די חובב חייזרים) זה אחד מסרטי החייזרים הכי הזויים שראיתי. בקיצור, לאחר הפתיחה הדרמטית משהו הסרט כבר מקבל תפנית וחוזר להיות סרט קומיקס ילדותי, עם הרבה יריות, פעלולים, ספינות חלל וחייזרים מטורפים.

מפה לשם, שם פה איכשהו הביקור על הירח מעורר שוב את מלחמות השקרניקים ברובוטריקים ובבני האדם, כשהשקרניקים מחליטים לכבוש את כדור הארץ ולשעבד את האנושות לרובוטים החייזרים. פה כמובן מתחילה מלחמה רוויות אקשן ופעלולים בין הרובוטריקים הטובים ובין בני האדם , לבין השקרניקים.

עוד נקודת השקה בולטת בין X-Man אם כבר הזכרנו לרובוטריקים זה הסיפור הדי דומה של מגנטו מנהיג המוטנטים שמחליט לעבור לצד של הרעים ומנהיג הרובוטריקים הזקן שעורק לצד של השקרניקים.

הנה הערה למפיקי סרטי חייזרים באשר הם: תהיו קצת יצירתיים!! למה תמיד החייזרים הרעים - החל מגברים בשחור, היום השלישי, סקייליין, וגם ברובוטריקים - הם תמיד סוג של תמנון רב זרועות מגעיל, מתפתל שכל מה שהם עושים זה למעוך כל דבר שזז?? כאילו, תנו להם קצת אישיות, פרצוף, לא יודע - משהו. כאילו, באמת נראה לכם שהתמנוני מתכת הענקיים האלה באמת יותר מתפתחים טכנולוגית מאיתנו?? נקודה למחשבה.

חוץ מזה לאורך הסרט שזורות בדיחות ודאחקות קטנות שמוסיפות תיבול חביב לסרט.
מה הסוף? לא נגלה כמובן - אבל ניחוש אחד מי מנצח בסוף...

מסקנה: סרט קלאסי לחום יולי אוגוסט. רק חבל שהוא קצת ארוך ומייגע

Read More

פעילות לצעירים בחמישי הקרוב ברחובות: מאבא גנוב לאבינו שבשמיים - שיחה מרתקת עם יהודה ברקן

Read More

להקת המקור - מוסיקה מקורית ומרעננת

להקת המקור שהוקמה לפני כחמש שנים מגדירה את המוסיקה שהיא עושה כמוסיקת רוק עם נגיעות אלקטרוניות. כך מספר לי נחמן סלומון, שהוא גם הסולן וגם מייסד הלהקה. אם שם המשפחה שלו אגב, נשמע מוכר - אז זה כי האחים שלו הם חברי להקת המושב המפורסמת (והטובה גם כן..) שעושים מוסיקה יהודית משובחת מזה כמה שנים. בכלל, נחמן מגיע מבית מוסיקלי, שבו ההורים שעלו מארה"ב עסקו תמיד במוסיקה, וגם הוא כבר מגיל קטן מנגן וחי מוסיקה.

כל חברי הלהקה הם גם דתיים, וגם אמריקאים, ולכן רוב הטקסטים שלהם באנגלית, וגם - חלק מהשירים עוסקים כמובן בנושאים רוחניים. או, כמו שנחמן מדייק: מוסיקה יהודית אלטרנטיבית.

הלהקה הספיקה כבר להופיע בארה"ב, קנדה, וכמובן גם כאן בארץ.
עד כה הוציאה הלהקה שני דיסקים:
1. The Source
2. World on it's side

הלכתי לשמוע את הלהקה בהופעה חיה במייקס פלייס בירושלים. אין ספק שמדובר בחבר'ה צעירים ומבטיחים! החבר'ה יודעים פשוט לתת בראש. המוסיקה קצבית וסוחפת. וההרכב כולו מנגן בסינרגיה מופלאה. נחמן בנוסף להיותו הסולן נותן גם בחשמלית, ביחד עם הגיטריסט המוכשר שמפליא בסולואים מורכבים. התרשמתי לטובה מהקלידן שמלהטט על ה - Roland ומפגין שליטה אבסולוטית במקלדת.

בקיצור, יש כאן כמה חבר'ה מוכשרים, שלדעתי עוד נשמע עליהם. ביינתיים, הנה טעימה קטנה שצילמתי בהופעה במייקס פלייס.

Read More

להפסיק לשחק ב - Angry birds (ואז אולי למצוא את האחת / ד....)

למי שעדיין לא יודע מה זה Angry birds (כי הוא בדיוק נחת אחרי מסע ארוך מחוץ לכדור הארץ..), נספר בקצרה שמדובר באחת האפליקציות הכי מורדות / מדוברות לאייפון. עד כדי כך שיצרניות הסלולאר התחילו להציע מכשירים שכבר מתוקנת עליהם האפליקציה. וזו בדיוק הנקודה. יש אנשים, צרכנים, Whatever.. שבוחרים את הסמארטפון שלהם על פי מדד ה - Angry birds.

זה מה שחשוב להם. אם יש Angry birds על המכשיר. הם אפילו לא טורחים לבדוק את המפרט - איזה מעבד יש למכשיר, איזו מערכת הפעלה - אנדוראיד / iOS / חלונות 7 מובייל / Whatever.., כמה אינצ'ים המסך, מה הרזולוציה, כמה זמן סוללה מספק המכשיר, מה איכות השמע, האם הוא כולל פונקציות מתקדמות נוספות (טוב, מה אני נסחף עם כל הטכנולוגיה הזאת עכשיו - זה פוסט על מערכות יחסים, לא על טכנולוגיה..) , וכו' וכו' וכו'. העיקר שיש אנגרי בירדס!! ועוד כמה אפליקציות מטופשות. או שסתם רוב הצרכנים יבחרו / ירצו את המכשיר הכי נוצץ וחדש שכולם מדברים עליו.

כאן בדיוק טמונה הבעיה. לעיתים מערכת הבחירות שלנו כצרכנים פועלת באותו אופן גם בחיים האישיים. גם בבחירות הרבה יותר חשובות.
למשל, כאשר באים להכיר את החצי השני.

עם יד על הלב - מי מאיתנו באמת בוחן את הדברים האמיתיים והחשובים בבואנו להכיר מישהי / ו? נראה שרובינו מחפשים את ה - Angry birds, ומתמקדים בפרמטרים הלא מהותיים, והלא חשובים. ואין צורך לפרט אותם, כי כל אחד ואחת שיעצור / תעצור לרגע ויחשוב / תחשוב עם עצמו /ה - יודע / ת טוב מאוד אם בפעם האחרונה שהיה / היתה בקשר הוא / היא בדק / ה את הפרמטרים החשובים באמת  (המעבד, הליבה... , מערכת ההפעלה... - אופסס, עוד פעם נסחפתי לטכנולוגיה..) - שהם אישיות, אופי, ערכים משותפים, שאיפות ומטרות בחיים - או שעוד פעם חיפשנו את ה - Angry birds...

הרבה פעמים אנשים נתפסים לדברים שלא חשובים באמת לחיי נשואים. לעיתים נתפסים ונתלים בתכונות שממצות את עצמן מהר מאוד - למשל, והנה דוגמה שאני שומע מהרבה בנות - "הוא לא גבוה!" - נו?? באמת נראה לך שתתלהבי מהגובה שלו חודשיים אחרי החתונה?? וזו רק דוגמה אחת מיני רבות.

נקודה למחשבה.

ותודה לאריק ששמעתי ממנו את הרעיון ובזכותו הפוסט. 

Read More

כך תתגוננו מוירוסי פייסבוק, עקיצות רשת, פישינג, ושאר מרעין בישין: מדריך קצר

את פייסבוק כולם מכירים. מי לא משתמש? ברם, ככל שהפייסבוק הופך יותר ויותר פופולארי וצובר תאוצה, כך גם מתרבים ונפוצים כל מיני וירוסים, תרמיות, גניבות פרופיל, וסתם מרעין בישין. לא רק בפייסבוק, אלא גם במייל לא חסר ניסיונות עוקץ ופישינג. במייל בדרך כלל מדובר בטריקים די נפוצים שכבר אף אחד לא מאמין להם - כמו למשל הודעה על זכייה בפרס של מליון פאונד, או איזה בחורה מסנגל שפונה דרך המייל ומבקשת עזרה, ושאר בולשיט.

הבעיה היא שלעיתים יש גם עקיצות קצת יותר מתוחכמות שעלולות להפיל גם גולשים "מנוסים" בפח - כמו שכמעט קרה לי לפני שבוע - ומהם כדאי להיזהר. הנה כמה טיפים שיעזרו לגלות את "העקיצות",  להיזהר מהן, וכמובן, הכי חשוב - לא ליפול בפח.

הונאות פייסבוק:
אחת ההונאות הנפוצות ביותר היא מי צפה לי בפרופיל? - כל מיני אפליקציות / קבוצות למיניהן שמבטיחות שאם רק תלחצו או תעשו לייק תוכלו לדעת את מה שכמעט כל משתמש בפייסבוק חפץ לדעת - וזה "מי צפה לי בפרופיל..?? " אם הסטוקר / ית עוקב / ת אחרינו, הבוס, החברה מהגן , ה - Whatever...
נתחיל מהסוף: אין שום אפשרות לדעת מי צפה לנו בפרופיל! כלומר, יש. לא למשתמש הממוצע. אלא לאנשי פייסבוק. כך שאם אתם לא חלק מצוות הפיתוח של פייסבוק - ממש, אבל ממש אין לכם שום דרך שבעולם לדעת מי צפה לכם בפרופיל. מדוע? פשוט כי זה נוגד את המדיניות של פייסבוק. תקראו את ה - Term's של פייסבוק ותיווכחו בעצמיכם.  לכן, עד שפייסבוק לא ישנו את תנאי השימוש- אין לכם מה ללחוץ על אף שטות פייסבוק שמבטיחה לכם הרים וגבעות. בפועל אגב, מה שיקרה זה במקרה הטוב שתתחחילו לקבל "ספאם פייסבוקי" מכל מיני מפרסמים, ובמקרה הגרוע יותר שאיזה דרעק ישתלט לכם על הסיסמא, או סתם יפיץ דרך החשבון שלכם וירוסים.

הונאת פייסבוק שכבר די מוכרת, אבל עדיין כדאי להזכיר היא כל מיני דפי מעריצים שצצים חדשות לבקרים ומבטיחים לכם תמונה של איזה ידוען בגיל עשר, או כל מיני שטויות בסגנון אם רק תלחצו לייק. זוהי שיטה נפוצה של מפרסמים לקבל כך בבת אחת המון לייקים, ואז לאחר כמה אלפי לייקים טובים העמוד ישתנה לפתע מ "תראו איך נראה בר משמש בגיל 30" לעמוד פרסומת לאבקת כביסה או Whatever... - ואז כמובן תתחילו לראות על הפיד שלכם את הספאם הפייסבוקי שממש לא מעניין אתכם.

הפתרון? כיצד להימנע? פשוט לא לעשות לייק. תאמינו לי שאם באמת תתחיל להסתובב איזה תמונה מגניבה ברשת - אתם כבר תראו אותה בסטטוס של אחד החברים...

דרך נוספת להימנע מווירוסי פייסבוק היא פשוט להתעדכן מדי פעם בחדשות ממדורי הטכנולוגיה. כך תדעו למשל שפייסבוק לא מאפשרת לדעת מי גלש לכם לחשבון, ואם יום אחד זה יקרה - זה מיד יתפרסם במדורי הטכנולוגיה.

הונאות דואר אלקטרוני:
כאן כבר מדובר בהונאות שהן לעיתים מתוחכמות יותר.
כמובן שעל הודעות זכיה בלוטו האנגלי / אפריקאי / Whatever כשרק צריך לשלם "דמי טיפול" של 1200$ אין בכלל מה להתעכב, וישר ללחוץ על Delete.

אבל שימו לב להונאה קצת יותר מתוחכמת שרצה ב - Gmail שבוע שעבר:
המייל הראשון שהגיע היה מלא פחות ולא יותר: Google Active Team
Gmail User's
If your account is still active and you want to continue using our e-mail service , reply by saying you are Active ..

Regards,
The Google Team

בגלל שראיתי את המייל ב - iPod Touch תוך כדי הקפה של הבוקר, בלי לחשוב יותר מדיי ישר עניתי בתמימותי I'm Active. אפילו לא טרחתי לבדוק ולהסתכל מה כתובת המייל של השולח:
servicegteam.active@​gmail.com

המייל שקיבלתי בתשובה היה:

************************************************************************************
This footnote confirms that this email message has been scanned by
New Google Mail-SeCure for the presence of malicious code, vandals & computer viruses.
************************************************************************************
Most Importantly The Details below is needed :
* User name :
* Full Name :
* Password :
* Country :
We Need the Listed Full Correct Information within 48hrs...Reply Back with the Info
Regards,
The Google Team
©2011 Google - Google Home - Privacy Policy - Terms of Service

העוקץ כאן למי שלא הבין עדיין, הוא ניסיון לקבל במתנה שמות משתמש וסיסמא של משתמשי Gmail. אגב, אם מישהו גם קיבל את המייל הזה ושלח את שם המשתמש והסיסמא - שישנה עכשיו!! ומהר את הסיסמא לתיבת ה - gmail שלו.

איך להתגונן ולא ליפול בפח?
באופן כללי , כל מייל מהסוג הזה כמו גם מייל "תמים" מהבנק למשל לספק שם משתמש וסיסמא או כל פעולה שתחשוף מידע שלכם אמורה להדליק לכם ישירות נורה אדומה.
1. מדוע שגוגל / הבנק שלכם / Whatever יבקשו ממכם את הסיסמא? הרי יש להם את זה ב - Database שלהם! הם לא צריכים שהמשתמשים יספקו להם.

2. הפעולה הראשונה שצריכה להיעשות כל פעם שמגיע מייל מהסוג הזה היא פשוט לראות מי השולח. שימו לב לכתובת מייל ממנה הגיע המייל:
servicegteam.active@​gmail.com

בכוונה הדגשתי את הסיומת. שימו לב שהמייל הגיע מחשבון Gmail, ולא למשל ממייל רשמי של גוגל. הרי אם גוגל באמת היו שולחים סביר להניח שהסיומת הייתה google.com@
כל אחד יכול לפתוח חשבון בג'ימייל ולקרוא לעצמו Google Active Team. שימו לב למייל עצמו: servicegteam.active - לא נראה לי כמו מייל רשמי של גוגל..
זה אמנם מקרה אחד, אך זה מקרה מייצג. כי לרוב מי שעומד מאחורי התרמיות ישתמש באי מייל רשת, ויקרא לעצמו בשמות שנראים אמינים. בדרך כלל רק מניתוח קצר של כתובת המייל ניתן לעלות על העוקץ. קודם כל תסתכלו על הסיומת של כתובת המייל. האם זה אי מייל רשת או מייל רשמי.

דוגמה דווקא משעשעת לתרמית אימייל קרתה לחבר שלי לאחרונה, וגם מדגימה את אותם עקרונות. הוא קיבל הודעה למייל שהוא זכה בהגרלת הגרין קארד ועל מנת להמשיך את הטיפול בבקשה הוא צריך להעביר סכום כסף של 880$ לחשבון בנק בבריטניה. אותו חבר אגב, באמת נרשם השנה להגרלה של הגרין קארד.
המייל שהגיע היה עם לוגו של מחלקת המדינה ובמבט ראשון נראה אמין. מבט מדוקדק גילה שהמייל נשלח מהכתובת הבאה:

gov.us.states@usa.com
שימו לב שוב לסיומת המייל: usa.com@ - גיגול קצר העלה ש - usa.com הוא בכלל אתר מסחרי. מייל רשמי של מחלקת המדינה צריך בכלל להסתיים ב - gov. 
שימו לב לטריק שהם עשו כדי להיראות אמינים: בצד ההפוך של המייל הם רשמו:
gov.us.states
מהסיבה הפשוטה שלרשום סיומת עם gov רק אירגונים ממשלתיים באמת יכולים לעשות.
לעומת זאת כל שוונץ מזדמן יכול לקרוא לעצמו מויישה זוכמיר.גוב.סטייטס@משהו.קום

3. ניסוח ומבנה של המייל:
מייל רשמי בדרך כלל יהיה עם מבנה רשמי וינוסח באופן רשמי.  שימו לב לניסוח החובבני, והלא ממש רשמי , ובכלל - אפילו יש טעויות תחביריות:
Most Importantly The Details below is needed
Most Importantly??????
אם כבר Most Important are the details. עכשיו אגב, אני בטוח גם שכנראה ישראלים עומדים מאחורי העוקץ...

ובכלל, מבנה המייל הוא לא מבנה רשמי וסדור.

4. איומים:
בדרך כלל שולחי המייל יאיימו בסגירת חשבון, והלחצה שאם לא תעשו כך וכך עד תאריך מסוים אז...
לא להיבהל.

שוב, אם גוגל למשל -  אם נחזור לדוגמה הקודמת היו מחליטים באמת לעשות אימות לכל החשבונות - מן הסתם הייתם כבר, שוב , קוראים על כך במדורי הטכנולוגיה באתרים הרציניים. כולל קמפיין נרחב.

לסיכום, חשוב להיות עירניים וזהירים. וגם, לא יזיק מדי פעם להתעדכן קצת במדורי הטכנולוגיה כדי להיות בעניינים.

לסיום, הנה אתר שכדאי להכיר שמרכז את כל תרמיות האימייל הנפוצות, וכדאי מדי פעם להעיף בו מבט:
http://irrelevant.org.il/

בין היתר, תמצאו בו את הדוגמה שהבאתי על גוגל, ועוד הרבה דוגמאות אחרות שמן הסתם קיבלתם בעבר.

נסיים בשלושת המילים החשובות בכלל תמיד באינטרנט:
זהירות, עירנות, ומודעות.

מדריך לתחזוקת המחשב

Read More

פעילות לצעירים ביום חמישי הקרוב ברחובות. והפעם: על קו ירוק אחד וכמה קווים אדומים

פעילות לצעירים ביום חמישי הקרוב ברחובות. והפעם: על קו ירוק אחד וכמה קווים אדומים

מרצה: אמילי עמרוסי

Read More

שודדי הקריביים זרמים זרים תלת מימד - ביקורת סרט

מדריך למטייל בקליפורניה

האמת היא שהיחסים בין ג'ק ספארו ואנג'ליקה מזכירים יותר שני טינאייג'רים מתבגרים שכל הזמן עובדים אחד על השני, עוקצים אחד את השנייה בקטנה, כשברקע כמובן - אהבה גדולה..

ג'וני דפ, הרי הוא קפטן ג'ק ספארו המהולל הוא שודד ים עם חוש הומור משובח, וחיבה לנשים יפות. אנג'ליקה, היא שודדת ים יפהיפיה - פנלופה קרוז המצויינת, שדי משלימה את ג'ק / ג'וני עם המזג קר הרוח שלה. ביחד לאורך הסרט היא תחרטט אותו באופן עיקבי, הוא ישחק אותה שהוא מאמין לה - כמו כל גבר טוב... - אבל בסופו של דבר סחבק לא יצא פראייר, ובנונשלנטיות עם קורטוב הומור דק ומשובח הוא תמיד איכשהו יסובב את הגלגל לטובתו.

העלילה נפתחת בביקור מתוקשר של ג'ק-דפ-ספארו בלונדון. ביקור שאמור להיות דיסקרטי אך עוד לפני שהוא מספיק להכנס לעיר כבר כולם מדברים עליו. משם הוא ממשיך בעל כורחו (או שלא בעל כורחו) למסע מסוכן מלא הרפתקאות בחיפוש אחר מעיין הנעורים - מעיין מיסטי שיכול להעניק חיים למי שישתה מהמים שלו (לאחר טקס פגאני קצת הזוי ועם אקססוריז מתאימים). 
בלילה האחרון שלו בעיר, אחרי הרבה יין, הוא נרדם כשבבוקר הוא מוצא את עצמו על סיפון האונייה "נקמתה של המלכה אן" שנשלטת על ידי שודד הים המפחיד מכולם - זקן שחור, או בלק ברד. שודד ים עם כוחות על טבעיים (שבסוף אגב מסתבר שזה לא הוא, זה כנראה כובע הקסמים שלו נותן לו את הכח..) ששולט ביד רמה באנשי הצוות על הסיפון, ורודה בהם בעזרת כמה זומבים שמצייתים לו. ספארו-דפ מנסה לארגן מרד על האונייה, אך מגלה שאדון זקן שחור "קצת" יותר חזק ממנו..

לא רק ג'ק ספארו ומיסטר זקן שחור מחפשים אחר מעיין הנעורים, אלא עוד שני קבוצות של יורדי ים משתתפים במירוץ המטורף למיליון, הספרדים, ומשלחת מטעם מלך אנגליה. וכמובן גם האוניה של מיסטר בלק ברד וג'ק ספארו. בדרך הם יתעמתו עם זומבים, בתולות ים רצחניות, וכל מיני אנשים הזויים. מי ינצח? מי יזכה במיליון? מי יצליח להגיע ראשון אל מעיין הנעורים? (כולל כמובן כל האקססוריז הנדרשים..)

הסרט זורם היטב מהרגע הראשון. הנופים משגעים. דפ משעשע בטירוף. פנלופה קרוז יפה בטירוף. והעלילה מותחת וסוחפת. לדעתי התלת מימד מוסיף , ובכלל הסרט נראה טוב.  

לא חובה לראות את הפרקים הקודמים בסדרה כדי להבין את העלילה ולהינות מהסרט.
בקיצור, סרט קליל ומגניב, מצאים ליציאה עם החבר'ה ביום חמישי.

Read More

שיעור לצעירים - ביום חמישי (12.05) בערב ברחובות: הדרך לזוגיות מאושרת

שיעור לצעירים - ביום חמישי (12.05) בערב ברחובות: הדרך לזוגיות מאושרת

מרצה: הרב מיכאל לסרי



Read More

תור בתלת - מימד: כשקסם ומדע נפגשים. ביקורת סרט

הסרט החדש תור (תלת - מימד) עוד מנסה לקחת את עצמו ברצינות בהתחלה, עד שבשלב מסויים הוא כבר מתחיל להיות קריקטורת קומיקס ספק משעשעת, ספק (קצת..) מותחת. אבל באופן כללי העלילה די מגניבה וזורמת. לא יודע אם במקרה, או שאולי יש כאן כוונת מכוון נסתרת של הבמאי - אבל אולי לא סתם שם הסרט די מזכיר שם של סרט אחר מאותו סגנון / ז'אנר / Whatever - הלוא הוא הסרט המדובר עד לא מזמן "טרון" בתלת מימד..

העלילה בגדול - ממלכת אסגרד האגדית, מנגד ממלכה של אנשי / חייזרי קרח ענקיים שרק רוצים להקפיא את העולם, ובאמצע תור - גיבור הסרט , הבן של מלך אסגרד שעתיד לרשת אותו, מגורש לכדור - הארץ בגלל ההתנהגות הארוגנטית והפזיזה שלו שדי מרגיזה את אבא שלו, מלך אסגרד. העניינים כמובן מסתבכים (כמו תמיד..) עם הרבה אקשן ופיצוצים, כשבסוף, בסוף - לא נגלה...

נטלי פורטמן (היא משלנו..!!) משחקת את המדענית החוקרת שמנסה לגלות את סוד היקום, חייזרים, Whatever - וכמובן, במקרה, ממש במקרה נתקלת בתור - והאהבה פורחת... (חבל, אם היו בסוף מתחתנים היינו יכולים להתגאות בישראלית הראשונה על פלנטה אחרת...). את התפקיד אגב, היא עושה ממש מצויין.

מסרים חינוכיים / נקודות למחשבה? לא ממש מצאתי בסרט. חוץ מאולי התהליך שעובר תור מטיפוס שחצן ופזיז שחושב שכל העולם מונח בכף ידו, לטיפוס שקול ומחושב. ורגיש. ורומנטיקן - או במילים אחרות, אני סתם ציני כי הסרט הוא סרט פאן, ולא סרט שיגרום לחשוב יותר מדיי. אז אל תנסו אפילו לחפש. פשוט תהנו מהביצועים המרהיבים של מחשבי סיליקון גראפיקס.
אגב, עוד הערה בנושא: כבר קראתי לאחרונה ביקורות מזלזלות על סרטי מד"ב (ובכלל) שנעשו בשנתיים האחרונות ושכוללים הרבה גראפיקה ממוחשבת, שהמבקרים נוטים לזלזל בהם - אז אני ממש לא מבין מה הקטע? ההיפך, זה לדעתי דווקא מגניב לתת דרור ליצירתיות של המפיקים - כך מקבלים סוג של סרט חצי מצוייר, עם שחקנים אמיתיים. העיקר שהתוצאה טובה, ומגניבה.
שורה תחתונה:  עלילה מופרכת (אבל מגניבה), אקשן משובח, הרבה גראפיקה ממוחשבת (שנראית דווקא מרהיבה). בקיצור, שווה לקפוץ. עם החבר'ה. לא עם החברה...

Read More

בדיקת חמץ

כבר לפני שבועיים רונן הזכיר לי שצריך להביא את המנקות לפסח. בטח אמרתי, מחר הן פה!
כמובן שכל יום עניתי לעצמי את אותה תשובה בלב - שמחר, מחר אני מתקשר. איך שאני מגיע מהעבודה! (תוך שאני תוהה ביני לבין עצמי איך זה שתמיד זה אני זה שצריך לדאוג למנקות, ולנקיון של הדירה... , נו שויין..)

ביום שישי ערב שבת הגדול (כרגיל..) היכתה בי ההכרה שאוטוטו פסח ועוד לא הזמנו את המנקות!!! טוב, חשבתי לעצמי - אני כבר מזמין אותן ואוטוטו הדירה מצוחצחת, כך שאין מה לדאוג ואפשר להמשיך לעשות כלום. בסוף רגע לפני שבת השכנה עדכנה אותי שהמנקות עזבו לפני כמה חודשים את הארץ...

אחרי ההלם הראשוני, לאט לאט חילחלה בי ההכרה שכנראה הפעם נצטרך , כנראה , לנקות את הדירה לבד.. , בעצמנו. האמת היא שבמשך השבת עוד הדחקתי, ואמרתי שבטח ברגע האחרון תופיע לה מנקה מהאגדות, תעמוד בדלת, ורק תבקש לנקות לנו את הדירה.
אז זהו שלא. זה לא ממש קרה.

מה שכן קרה זה שהיום יצאתי מוקדם מהמשרד (רבע לשש..) ואיך שהגעתי הביתה החלטתי שזהו, היום המטבח והמקרר יהיו נקיים לפסח!!!
האמת שהיא שלא ממש ידעתי איך זה הולך לקרות , אבל בכל מקרה החלטתי לנסות. שמתי סטטוס בפייסבוק עם קריאה נואשת לעזרה לאחת הידידות שתבוא לנקות. ואם אף אחת לא מוכנה לבוא לנקות - תמורת כל תשלום שבעולם, אז לפחות להדריך אותנו איך..

ניסיתי לרתום את דייויד וחגי למשימה , רק ששניהם לא ממש היו בעניין. בסוף דייויד עשה חלוקת עבודה זריזה: היום אני וחגי עושים את המקרר, ואת כל ערב החג הוא יקדיש לספונג'ה בסלון. שיהיה.

גררתי את חגי מהחדר למטבח בניסיון להכניס אותו קצת לראבק והתלהבות כשהמטרה הסופית היא מקרר נקי וכשר לפסח התשע"א. האמת יומרני, אבל אנחנו עוד נעמוד במשימה !!

בתור התחלה החלטנו לרוקן את המקרר. הגיוני. גררנו את דייויד מהחדר שיוציא את הדברים שלו, כשאני וחגי מוציאים כל אחד את היוגורט המקולקל שלו מלפני שבועיים , את החלב, השוקולדים, והדברים הרגילים. הבעיות התחילו כשלא ידענו למי מהשותפים שייך הקוטג' מה - 20/07/2008, הרד בולים מינואר 2009, המיונז עם התאריך תפוגה של מרץ 2007, והעגבניות שהיו קרובות יותר למצב צבירה של קטשופ מקולקל...

כל זה היה רק סיפתח לקראת גל האוויר שהשתחרר פתאום ממעמקי המקרר כשזרקנו הכל החוצה...
האמת היא שאני חושש שבאיזה שהוא שלב גם דלפה קרינה רדיו אקטיבית מחלק מהפירות והירקות שהוצאנו במצב צבירה - לא משו.. - ממעמקי המקרר..
התלבטנו מה עושים עם המגירות הפנימיות והמדפים. אני הצעתי לשטוף בכיור ולנגב עם מפיות שולחן שיש לנו לשבתות. חגי אמר שחייבים חומר ניקוי חזק. אמרתי לו שאני לא ממש מבין בחומרי ניקוי, ושבכלל השילוב של חומר ניקוי וחזק במשפט אחד לא ממש נשמע לי טוב... , בסוף התפשרנו על סבון כלים. חגי עדיין טען שצריך משהו חזק יותר.

בסוף דווקא הלך טוב: אני שטפתי את כל המדפים הפנימיים והמגירות, וחגי לקח מגב והוציא את כל המים שהשפרצתי בדרך על הרצפה למרפסת...
אחרי שהמקרר היה נקי ומצוחצח (הסבון כלים עשה אחלה עבודה) החלטנו שזה הזמן לבדיקת חמץ. ביקשתי מחגי להכין עשרה פירורי לחם עטופים, אבל איכשהו לא מצאנו את החלה משבת, אז דייויד מצא לנו איזה סוף של כיכר לחם בפריזר - שהספיקה רק לחמש פירורים. חגי אמר שזה מספיק, והעיקר המנהג. אני התעקשתי על עשר, ומצידי שיחתוך את החמש פירורים לשניים. חגי התעקש שכל פירור צריך להיות כזית, ושבכלל הוא כבר עטף אותם גם עם ניילונים. ביקשתי ממנו להחביא את החמש פירורים בדירה, ושיזכור איפה כל אחד ואחד!!!

לקחתי איזה פנס מעאפן שקיבלתי באיזה תערוכה, כיבינו את כל האורות בבית והתחלנו בבדיקת חמץ. בהתחלה דווקא הלך סבבה - חגי זכר איפה הוא שם את החמץ, רונן בינתיים נכנס לדירה, והצטרף לעזרו לנו בבדיקה. דייויד נשאר לשחק במחשב בחדר. אחרי 5 דקות כשחשבנו שסיימנו פתאום שמנו לב שיש לרונן רק ארבע פירורים ביד...

חגי נשבע שהוא זוכר שהוא הכין חמש פירורים עטופים, אבל לרונן היו רק ארבע ביד...
פתאום הבנו שמרגע זה הבדיקת חמץ קיבלה תפנית לגמרי אחרת...

ביינתיים חגי רץ בהיסטריה להדליק את האור כדי לחפש את הפירור החמישי. צעקתי עליו שיכבה את האור כי צריך לעשות את הבדיקה לאור פנס, ואנחנו ממשיכים לבדוק עם הפנס המעאפן שלי.
פתאום אני חגי ורונן מצאנו את עצמינו מחפשים באמת, ובודקים את כל הדירה במטרה לאתר את הפירור החמישי.
אשכרה בדיקת חמץ אמיתית.
הדקות עברו ולא מצאנו את הפירור. התעצבנתי על חגי כי הוא היה צריך לזכור איפה הוא החביא את החמץ, מה שלא ממש עזר.
חגי רצה להדליק את האור, אבל אני סירבתי בתוקף כי בדיקת חמץ עושים רק לאור הנר. או, פנס מעאפן...

המשכנו עוד חצי שעה לחפש בחושך, כשאנחנו נכנסים לחדר שלי, לחדר של רונן, של חגי, למקלחת, לשירותים, חוזרים למטבח, סלון, מרפסת - בחיפוש אחרי החמץ - הפירור החמישי...

אחרי כמה דקות החלטנו לפצל כוחות וכל אחד קיבל גיזרה אחרת בדירה.
כשלפתע צעקה עזה ומלאת אושר מילאה את חלל הדירה..

ישש!!!!!!!!!!!!!!!!! מצאתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני ורונן הסתובבנו מהר לכיוון המטבח, כשפתאום אנחנו רואים את חגי מחזיק ביד איזה שקית מעוכה שבתוכה משהו לא ברור, והוא כולו זורח וקורן מאושר כאילו הוא מצא איזה אוצר חבוי. יששש!!!!! פעם ראשונה בחיים שלי שאני מוצא באמת חמץ אמיתי בבדיקת חמץ!!!!

חגי פשוט עמד וזרח מאושר במרכז המטבח, עם השקית הלא ברורה ביד.
מילים לא יתארו את האושר שאפף את חגי באותם רגעים.

בסוף אחרי כמה רגעים בהם הוא לא ממש יכול להוציא מילה מהפה מרוב התרגשות, הוא הסביר שסוף סוף אחרי 32 שנה של בדיקות חמץ, הוא סוף סוף מצא חמץ אמיתי בבדיקת חמץ!  ביינתיים אני ורונן ניגשנו אליו לראות מה הוא מצא.
בתוך השקית המעוכה הייתה פיתה יבשה לגמרי בתוך שקית פיתות ישנה: תאריך אחרון לשימוש: מרץ 2007.....

חג כשר ושמח !!!

אגב, נכון לרגע כתיבת הפוסט - עדיין לא מצאנו את הפירור החמישי...

Read More

נוסטלגיה: הקומודור 64 חוזר בגירסת 2011

מדריך לשבוע בניו - יורק

אני עדיין זוכר את הקומודור 64 שהיה לנו בכיתה כשהייתי בכיתה א' ו - ב' , אי שם באמצע סוף האייטיז (1987-8). המחשב הכל כך נוסטלגי שכיכב אי שם בתחילת האייטיז עד תחילת הניינטיז עם המשחקים המפוקסלים והבלתי נשכחים כמו פאקמן, ספייס אינבנדרס, ועוד רבים וטובים. אחר הגיע ה - XT 286, ה - 386, 486, הפנטיום הזכור לטוב - שכולם השכיחו לאט לאט את הקומודר הישן והטוב אל תהום הנשייה של האבולוציה הממוחשבת. באמצע עוד אני זוכר שהיה גם את מחשבי אמיגה שהיו נדמה לי מבוססים על הקומודור.

החידוש בקומודור 64 אגב, היה שכל המחשב היה בחתיכה אחת - מסך, מקלדת, וכוננים.

אז החדשות הטריות הם שהקומודור 64 חוזר ובגדול. ואפילו באותו עיצוב כמו המקורי, רק כמובן מותאם במפרט לשנות האלפיים. עם מעבד חזק - Dual Core 525 Atom processor , כרטיס מסך - nVidia ION2 graphics chipset, כונן DVD (עם אופציה ל - Blue Ray) , זכרון 2GB DDR3, וסט כניסות מרשים הכולל קורא כרטיסי זכרון, USB, ועוד.

המחשב מריץ מערכת הפעלה לינוקס, אבל יכול להריץ גם חלונות.

הכל כמובן, במארז אחד שכולל את המקלדת והמחשב. וכמובן, בעיצוב המקורי משנות השמונים.
ביינתיים אפשר להיכנס לרשימת המתנה לרכישת המחשב באתר של החברה:
http://www.commodoreusa.net/CUSA_Home.aspx

Read More