בדיקת חמץ

כבר לפני שבועיים רונן הזכיר לי שצריך להביא את המנקות לפסח. בטח אמרתי, מחר הן פה!
כמובן שכל יום עניתי לעצמי את אותה תשובה בלב - שמחר, מחר אני מתקשר. איך שאני מגיע מהעבודה! (תוך שאני תוהה ביני לבין עצמי איך זה שתמיד זה אני זה שצריך לדאוג למנקות, ולנקיון של הדירה... , נו שויין..)

ביום שישי ערב שבת הגדול (כרגיל..) היכתה בי ההכרה שאוטוטו פסח ועוד לא הזמנו את המנקות!!! טוב, חשבתי לעצמי - אני כבר מזמין אותן ואוטוטו הדירה מצוחצחת, כך שאין מה לדאוג ואפשר להמשיך לעשות כלום. בסוף רגע לפני שבת השכנה עדכנה אותי שהמנקות עזבו לפני כמה חודשים את הארץ...

אחרי ההלם הראשוני, לאט לאט חילחלה בי ההכרה שכנראה הפעם נצטרך , כנראה , לנקות את הדירה לבד.. , בעצמנו. האמת היא שבמשך השבת עוד הדחקתי, ואמרתי שבטח ברגע האחרון תופיע לה מנקה מהאגדות, תעמוד בדלת, ורק תבקש לנקות לנו את הדירה.
אז זהו שלא. זה לא ממש קרה.

מה שכן קרה זה שהיום יצאתי מוקדם מהמשרד (רבע לשש..) ואיך שהגעתי הביתה החלטתי שזהו, היום המטבח והמקרר יהיו נקיים לפסח!!!
האמת שהיא שלא ממש ידעתי איך זה הולך לקרות , אבל בכל מקרה החלטתי לנסות. שמתי סטטוס בפייסבוק עם קריאה נואשת לעזרה לאחת הידידות שתבוא לנקות. ואם אף אחת לא מוכנה לבוא לנקות - תמורת כל תשלום שבעולם, אז לפחות להדריך אותנו איך..

ניסיתי לרתום את דייויד וחגי למשימה , רק ששניהם לא ממש היו בעניין. בסוף דייויד עשה חלוקת עבודה זריזה: היום אני וחגי עושים את המקרר, ואת כל ערב החג הוא יקדיש לספונג'ה בסלון. שיהיה.

גררתי את חגי מהחדר למטבח בניסיון להכניס אותו קצת לראבק והתלהבות כשהמטרה הסופית היא מקרר נקי וכשר לפסח התשע"א. האמת יומרני, אבל אנחנו עוד נעמוד במשימה !!

בתור התחלה החלטנו לרוקן את המקרר. הגיוני. גררנו את דייויד מהחדר שיוציא את הדברים שלו, כשאני וחגי מוציאים כל אחד את היוגורט המקולקל שלו מלפני שבועיים , את החלב, השוקולדים, והדברים הרגילים. הבעיות התחילו כשלא ידענו למי מהשותפים שייך הקוטג' מה - 20/07/2008, הרד בולים מינואר 2009, המיונז עם התאריך תפוגה של מרץ 2007, והעגבניות שהיו קרובות יותר למצב צבירה של קטשופ מקולקל...

כל זה היה רק סיפתח לקראת גל האוויר שהשתחרר פתאום ממעמקי המקרר כשזרקנו הכל החוצה...
האמת היא שאני חושש שבאיזה שהוא שלב גם דלפה קרינה רדיו אקטיבית מחלק מהפירות והירקות שהוצאנו במצב צבירה - לא משו.. - ממעמקי המקרר..
התלבטנו מה עושים עם המגירות הפנימיות והמדפים. אני הצעתי לשטוף בכיור ולנגב עם מפיות שולחן שיש לנו לשבתות. חגי אמר שחייבים חומר ניקוי חזק. אמרתי לו שאני לא ממש מבין בחומרי ניקוי, ושבכלל השילוב של חומר ניקוי וחזק במשפט אחד לא ממש נשמע לי טוב... , בסוף התפשרנו על סבון כלים. חגי עדיין טען שצריך משהו חזק יותר.

בסוף דווקא הלך טוב: אני שטפתי את כל המדפים הפנימיים והמגירות, וחגי לקח מגב והוציא את כל המים שהשפרצתי בדרך על הרצפה למרפסת...
אחרי שהמקרר היה נקי ומצוחצח (הסבון כלים עשה אחלה עבודה) החלטנו שזה הזמן לבדיקת חמץ. ביקשתי מחגי להכין עשרה פירורי לחם עטופים, אבל איכשהו לא מצאנו את החלה משבת, אז דייויד מצא לנו איזה סוף של כיכר לחם בפריזר - שהספיקה רק לחמש פירורים. חגי אמר שזה מספיק, והעיקר המנהג. אני התעקשתי על עשר, ומצידי שיחתוך את החמש פירורים לשניים. חגי התעקש שכל פירור צריך להיות כזית, ושבכלל הוא כבר עטף אותם גם עם ניילונים. ביקשתי ממנו להחביא את החמש פירורים בדירה, ושיזכור איפה כל אחד ואחד!!!

לקחתי איזה פנס מעאפן שקיבלתי באיזה תערוכה, כיבינו את כל האורות בבית והתחלנו בבדיקת חמץ. בהתחלה דווקא הלך סבבה - חגי זכר איפה הוא שם את החמץ, רונן בינתיים נכנס לדירה, והצטרף לעזרו לנו בבדיקה. דייויד נשאר לשחק במחשב בחדר. אחרי 5 דקות כשחשבנו שסיימנו פתאום שמנו לב שיש לרונן רק ארבע פירורים ביד...

חגי נשבע שהוא זוכר שהוא הכין חמש פירורים עטופים, אבל לרונן היו רק ארבע ביד...
פתאום הבנו שמרגע זה הבדיקת חמץ קיבלה תפנית לגמרי אחרת...

ביינתיים חגי רץ בהיסטריה להדליק את האור כדי לחפש את הפירור החמישי. צעקתי עליו שיכבה את האור כי צריך לעשות את הבדיקה לאור פנס, ואנחנו ממשיכים לבדוק עם הפנס המעאפן שלי.
פתאום אני חגי ורונן מצאנו את עצמינו מחפשים באמת, ובודקים את כל הדירה במטרה לאתר את הפירור החמישי.
אשכרה בדיקת חמץ אמיתית.
הדקות עברו ולא מצאנו את הפירור. התעצבנתי על חגי כי הוא היה צריך לזכור איפה הוא החביא את החמץ, מה שלא ממש עזר.
חגי רצה להדליק את האור, אבל אני סירבתי בתוקף כי בדיקת חמץ עושים רק לאור הנר. או, פנס מעאפן...

המשכנו עוד חצי שעה לחפש בחושך, כשאנחנו נכנסים לחדר שלי, לחדר של רונן, של חגי, למקלחת, לשירותים, חוזרים למטבח, סלון, מרפסת - בחיפוש אחרי החמץ - הפירור החמישי...

אחרי כמה דקות החלטנו לפצל כוחות וכל אחד קיבל גיזרה אחרת בדירה.
כשלפתע צעקה עזה ומלאת אושר מילאה את חלל הדירה..

ישש!!!!!!!!!!!!!!!!! מצאתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני ורונן הסתובבנו מהר לכיוון המטבח, כשפתאום אנחנו רואים את חגי מחזיק ביד איזה שקית מעוכה שבתוכה משהו לא ברור, והוא כולו זורח וקורן מאושר כאילו הוא מצא איזה אוצר חבוי. יששש!!!!! פעם ראשונה בחיים שלי שאני מוצא באמת חמץ אמיתי בבדיקת חמץ!!!!

חגי פשוט עמד וזרח מאושר במרכז המטבח, עם השקית הלא ברורה ביד.
מילים לא יתארו את האושר שאפף את חגי באותם רגעים.

בסוף אחרי כמה רגעים בהם הוא לא ממש יכול להוציא מילה מהפה מרוב התרגשות, הוא הסביר שסוף סוף אחרי 32 שנה של בדיקות חמץ, הוא סוף סוף מצא חמץ אמיתי בבדיקת חמץ!  ביינתיים אני ורונן ניגשנו אליו לראות מה הוא מצא.
בתוך השקית המעוכה הייתה פיתה יבשה לגמרי בתוך שקית פיתות ישנה: תאריך אחרון לשימוש: מרץ 2007.....

חג כשר ושמח !!!

אגב, נכון לרגע כתיבת הפוסט - עדיין לא מצאנו את הפירור החמישי...

Posted in: הביצה,חגים,פסח