המדריך למציאת אהבה בפייסבוק

זה לא סוד שפייסבוק הפך להיות (בין יתר הדברים שהוא כבר...) אתר ההכרויות הגדול בעולם. אז כיוון שכבר יצא לי להכיר ולצאת עם מספר לא מבוטל של בנות דרך הפייסבוק, החלטתי לכתוב מדריך מקוצר ושימושי איך להכיר דרך הפייסבוק

מדריך ידידותי לגאדג'טים

מדריך קצר לשיחות סלון למי שעוד לא יודע מה זה iPad, בלאקברי, ובכלל

דוסיבלוג

איך הכל התחיל: הפוסט הראשון בדוסיבלוג

מדריך למקומות לדייטים

כמה המלצות למקומות לא ממש שגרתיים לדייטים

מדריך להכנת קפוצ'ינו

מדריך קצר שילמד אותכם כיצד להכין קפוצ'ינו מושלם

יום חמישי, 22 ביולי 2010

לקראת טו באב - כמה המלצות למקומות לא שגרתיים לדייטים

תמיד השאלה עולה - לאחר מספר דייטים משמימים בבית - קפה, איפה עוד לא היינו? מה עוד אפשר לחדש? מה עכשיו?
אז הנה כמה המלצות למקומות נחמדים ולא הכי שגרתיים לדייטים:

בריכת הנופרים:
ממוקמת בין ראש - העין לפתח-תקווה, בסמוך לגן לאומי אפק, בריכת הנופרים היא בהחלט אתנחתה קרירה ומרעננת בימי השרב. המקום רומנטי להפליא, הנופרים נחים להם בשלווה על המים. בדרך לבריכה לעיתים תראו אנשים עם חכות על מקורות הירקון יושבים ודגים להם דגים. מקום חביב לדייט קסום של אחר הצהריים קייצי.

ההגעה פשוטה:
נוסעים לכיוון צומת גנים ראש - העין, ואז פונים לכיוון פתח - תקווה. פונים ימינה (היכן שהמבצר העתיק שם) , ממשיכים בדרך הכורכר, נוסעים כמאתיים מטר במקביל למסילת הרכבת, ומחנים.


הטיילת ביפו: מתחילים על הטיילת בחוף הים בתל - אביב לכיוון החופים של יפו העתיקה. המראה ממש יפה לעת שקיעת חמה. בנות, שימו לב שהרוחות חזקות - ממליץ על מכנס / שרוואל מתחת לחצאית...
פני קדם: פני קדם הוא ישוב צעיר ותוסס במזרח גוש - עציון. היישוב נמצא מרחק של רבע שעה נסיעה בערך מצומת הגוש. במקום נוף מדהים כיוון שמצד אחד הכל ירוק ופורח - זהו הצד הפונה לגוש, כאשר מצידו השני של היישוב ניתן להשקיף על ים המלח - פשוט מראה מדהים. המקום שקט פסטורלי, ורומנטי. מומלץ ביותר.

מקום מומלץ נוסף היא טיילת הרוחות ביישוב קידה. מדובר בתצפית מדהימה על הרי השומרון. נוף פראי ומקסים. ההגעה פשוטה - נוסעים לכיוון שילה, ושם כבר שואלים בכניסה איך מגיעים לקידה...

גם שם בנות, הרוחות ממש חזקות...

למי שמזדמן ביום קיץ חם (ולא רק) לצפון - מומלץ מאוד להכנס לשמורת אגם החולה. המקום פשוט מקסים ובהחלט יכול להוות מקום לדייט רומנטי ולא שגרתי



לסיום, מקום מומלץ שאני אישית מאוד אוהב (אם כי זמנית הוא לא ממש נגיש, אך בקרוב ממש נוכל לשבת שם ) הוא האגם בגוש קטיף. המקום ממש יפה, ובקיץ לעיתים מתקיימות שם אף הופעות של אומנים. סביב לאגם יש מדשאות, וניתן לשכשך את הרגליים במימי האגם הצלולים. בחמש שנים האחרונות המקום סגור למטיילים עקב רפיסות הממשלה, אך ממש בקרוב המקום יפתח שוב, אולי אף עוד הקיץ, ומדובר במקום מומלץ ביותר.
קיץ נעים!
הבלוג וכותבו יוצאים לשבוע חופש בארה"ב, נחזור עוד שבועיים.

יום ראשון, 18 ביולי 2010

מחר יחול ערב תשעה באב

ואם הלילה או מחר לא יבנה המקדש, כנראה שגם השנה נצום.
מגיל קטן חונכנו שצריך לבכות ולהתאבל בתשעה באב. אך בינינו, אף פעם לא הצלחנו באמת להרגיש מה היה שם, להרגיש עצב או כאב כך סתם באמצע החום המעיק של יולי-אוגוסט. נכון שמראש - חודש אב עשינו הפסקה מים ובריכה לתשעת הימים, ובערך מגיל 16 הרגשנו את תשעת הימים בעזרת הזיפים... , אך עדיין, תמיד חשנו אי נוחות מסוימת מכך שלא באמת התעצבנו והתחברנו מספיק לחורבן.
אז לצערי בחמש שנים האחרונות פתאום קל להרגיש מה זה חורבן, ומה זה אמנם לא בית מקדש שנשרף, אך מה זה בתי - כנסיות מפוארים שעולים באש. מה זה ישובים שנחרבים רק כי גרים בהם יהודים. מה זה יהודים שמגורשים מהבית רק כי הם יהודים. ההזוי הוא שהפעם אילו לא הרומאים אלו שמגרשים ומחריבים אלא יהודים שמגרשים יהודים...
הזוי. חסר היגיון. אך כן, לא סתם נאמר עלינו כי עם קשה עורף אנו...

תמיד בתשעה באב כשמגיעים לנחם בשמונה עשרה אני חושב לעצמי - רגע, למה צריך להגיד את זה? הרי הארץ פורחת, ירושלים בנויה ומשגשגת מתמיד, ובכלל. אז זהו שלא. נכון שכמעט הגענו, אבל לא ממש. גוש - קטיף עדיין עומד עדיין שמם, מחבלים הילכו בו.
הר הבית לא באמת בידינו. יהודים לא יכולים לעלות חופשי, ואם כבר עולים אסור להתפלל. עד כדי כך שאם נופל משהו על הריצפה אסור להתכופף להרים שמא יראה כהשתחוות..
אז כנראה שעוד לא הגענו אל המנוחה. ולכן, כנראה, יש עוד על מה לצום.

עוד דבר: מעניין לעניין, דווקא לצום תשעה באב יש משמעות חשובה ביותר. מדברים פה כבר כמה שנים על חלוקת הארץ, הסכמי שלום, למי באמת הארץ שייכת? במשפט שלמה בין היהודים למתקראים פלשתינאים אני רוצה לשאול שאלה תמימה - למי שייכת הארץ / הר - הבית? לעם שאחת לשנה מתכנס, צם ובוכה על בית המקדש, על מה שהיה פה לפני 2000 שנה לפני החורבן? או לחבורת שבטים שהגיעו לכאן במאה שנים האחרונות בעקבות שגשוש כלכלי עקב חזרת העם היהודי לארצו......?
באיזה יום בדיוק בשנה צמים המתקראים פלשתינאים על המלכות המפוארת שהייתה להם פה? על הגלות אליה יצאו......??
נקודה למחשבה.





נקווה שיהיה סוף סוף הצום האחרון...

יום שלישי, 13 ביולי 2010

תגובתי למחקרים האחרונים בנושא הביצה שפורסמו לאחרונה

פורסמו לאחרונה שני מחקרים על "הביצה" שעוררו פולמוס והדים רבים. אחד של חוקרת אם איני טועה מאוניברסיטת השומרון באריאל שטען כי החיים בביצה מקטינים את הסיכוי למצוא כלה / חתן, והשני של דוקטורנט מלומד מהאונ' העברית אם איני טועה (בשנית) שטוען כי המבחר הרב העומד לרשות הצעירים כיום - אינטרנט / פייסבוק / אתרי הכרויות / הביצה / וכו' - מקשה על הצעירים לבחור, ומקשה על מציאת הזיווג, וכו'. אחת הדוגמאות המובאות במחקרים היא הניסוי שנערך בדוכן ריבות בו התבקשו טועמים לבחור ריבה, כאשר פעם אחת הוצגו בפניהם שלוש אפשרויות בחירה, ופעם אחרת הוצע להם שולחן עם כעשרים ריבות שונות עליו, כאשר הניסוי הראה שבעת שהוצגו יותר בחירות, כך התקשו הטועמים להחליט ונותרו מבולבלים. המחקרים עשו אנלוגיה בין ריבת תותים לבין מציאת הזיווג - שזה, אם להודות על האמת - די קשקוש בלבוש...

אתחיל מהסוף: לעניות דעתי מדובר בעוד קשקוש ואוסף גיבובי מילים אקדמאיות. הלא, טבעה של האקדמיה שהיא צריכה להצדיק את עצמה ואת תקציבי המחקר, ולכן חדשות לבקרים אנו שומעים על עוד מחקר חדש ומלומד שיצא, כשרובם של המחקרים הוא צרור גיבובי וליהוגי מילים גבוהות וטרחניות שכל מהותן לנפק הצדקה כלכלית של מילגת המחקר של החוקר/ת המשועמם/ת.

כעת לנימוקים:
החקרים עשו שקשוקה וערבבו בין הבעיה לבין פתרון אפשרי. אם לרגע נגדיר את הבעיה: רווקות מאוחרת.
הגורמים לכך רבים. עיקר הסיבה היא התרבות המערבית, תרבות השפע שאנחנו חיים בה. כמו גם התקשורת, מגאזינים, טלוויזיה - מודל היופי שנוצר בפוטושופ וכו'.
אלו הן לדעת רבים שני הסיבות העיקריות.
בציבור שלנו אגב, הבעיה חריפה יותר כיון שמצד אחד אנחנו דתיים על כל המשתמע - שמירת נגיעה, צניעות וכו' - ומאידך מאוד פתוחים, עובדים, וחיים את שני העולמות, מה שנקרא "תורה ועבודה".

כעת, ברור שגם אילולי המבחר הרב, ואילולי הביצות עדיין הבעיה היתה שרירה וקיימת. לא הביצות ולא המבחר יוצרים את הבעיה. אדרבה, אילולי היו קיימות אפשרויות מגוונות להיכרות הבעיה היתה רק מחריפה. כיון שאז החברה הצעירים היו יושבים בביתם בלי כמעט אפשרות להכיר.

למעשה, פתרון אפשרי לבעיה הוא המבחר. עצם העובדה שלאנשים יש יותר אפשרויות והזדמנויות להכיר עוזר להם לצאת ממעגל הפנויים פנויות. אגב, שני ידיים לא יספיקו למנות את חבריי שהכירו והתחתנו דרך האינטרנט - החל מאתרי ההכרויות המסורתיים, ועד הפייסבוק בשנה האחרונה. כמו גם חברים שהכירו בארוחת ביצה למשל, או סתם במסיבה / אירוע וכו'.

כעת לעוד מיתוס מטופש: המנטרה הקבועה והשגורה בפיהן של כל הדודות היכנה הזקנות היא "שהביצה זה ממש נורא" ו - "את/אתה חייב/ת לצאת משם כי אחרת תטבע/י". הבלים. רוב החברה שגרים בביצה באמת ובתמים רוצים להתחתן ולהתמסד. הביצה היא בסך הכל מעגל חברתי. תקופת מעבר. עד ש. בסופו של יום מדובר בחברה צעירים, ואני לא רואה כל פסול בכך שחברה צעירים גרים באותו איזור, אוכלים יחד בשבתות, נפגשים לעיתים לשיעורים / אירועים וכו' באמצע השבוע. זה שאדם לא התחתן לא אומר שצריך לגזור על עצמו כליה חברתית.

ולא, זה לא גורם לאנשים לרצות להישאר רווקים. זה קשקוש. אנשים כל הזמן יוצאים, מכירים, ורוצים להתחתן. ובתוך עמי אנוכי יושב, ואני שומע ומדבר עם חברים. זה ממש לא ה - Issue.

וכן, תתפלאו, אנשים הכירו בביצה - אם תוך כדי ארוחת שבת משותפת, או סתם איזו מסיבת יום - הולדת, וכו'.

לגבי הטענה בדבר המבחר המבלבל: בד"כ אנשים יודעים פחות או יותר מה הם מחפשים. כך שבין אם יהיו להם 100 דייטים בין 3 דייטים - גם באין מבחר הם לא יתפשרו. כי זוהי התפיסה כיום. ואם רוצים לשנות צריך לשנות תפיסה. צריך לשנות תפיסה אולי לגבי מה חשוב, ומה חשוב לחפש וכו'. אבל העובדה היא שאם מישהו או מישהי יצאו כבר למאה דייטים, גם אם ימתינו להם עוד 200 דייטים פוטנציאליים ברור כי אם לפתע יפגשו במישהו/י שמוצא/ת חן, אזי הרוב ימשיכו בקשר על אף ה"כביכול" מבחר. כיוון שדווקא מי שכבר יצא למספר דייטים בחייו, וראה את המבחר יודע שאמנם יש "כביכול" מבחר גדול, אך רק לעיתים רחוקות מזדמן דייט באמת טוב שבאמת בכיוון ולא עוד דייט סרק. כך שאני חושב שהאינטרנט כן פותח עוד הזדמנויות ועוד אפשרויות להיכרות.

אגב, יתרון נוסף בהיכרות ב - סליחה על המילה הגסה "ביצה" הוא שמדובר בהיכרות טבעית, פנים אל פנים, לא עוד בליינד דייט שלעיתים קרובות נועד לכשלון מראש.
אותו הדבר לגבי האינטרנט, שמאפשר לראות לפני הדייט במי מדובר, להתרשם באופן ראשוני, וכך לסנן הצעות שממש, אבל ממש לא מתאימות.

דבר נוסף, אני מכיר הרבה חברה (לא) צעירים שגרים עם ההורים, שמתרחקים כמו מאש מכל מה שקשור בביצה, שבחיים לא יכירו דרך האינטרנט, וכן, הם עדיין רווקים/ות. וכן, יש להם הרבה פחות הצעות. וזו עובדה.

אז מה הפתרון? לא יודע, ואני לא חושב שיש פתרון אחד מוחלט. מה כן? לדעתי עצם העובדה שיש מבחר, כמו גם שימוש נכון ומושכל באינטרנט, באתרי הכרויות לדתיים, בפייסבוק, בלהכיר אנשים, להגיע לשיעורים / אירועים וכו' - יכול בהחלט להוות עוד סוג של פתרון.
אני חושב שהטכנולוגיה מיטיבה עימנו ויש לרתום אותה למטרות חיוביות.

שיהיה בהצלחה.

הכרתם דרך האינטרט? בארוחת שבת בביצה? ספרו לי על כך.

לסיום: הנה רשימת עשרת אתרי ההכרויות המובילים לדתיים ברשת. ומדריך כיצד להכיר דרך הפייסבוק









בלוג הסברה חדש

פתחתי בלוג הסברה חדש שמסביר את ישראל באופן קצת שונה ומקורי. לבלוג אני קורא: The faces of Israel

הרעיון הוא להציג כל מיני פנים וצדדים של ישראל, כשבגדול המטרה היא להציג את המדינה כמדינה מערבית, נורמלית, מתקדמת, עם אנשים שאוהבים לעשות ג'וגינג אחה"צ וללגום אספרסו משובח.
הבלוג הוא באנגלית, אשמח אם תפיצו הלאה (בעיקר למי שיש מכרים בחו"ל), כמו גם מי מבין קוראיי שכותב באנגלית מוזמן לכתוב פוסט לבלוג - תשלחו לי למייל:
menachemg@hotmail.com

הנה הקישור לבלוג:
http://www.thefacesofisrael.blogspot.com/

יום חמישי, 8 ביולי 2010

מי צייץ??

כנראה שצדק מי שאמר שהנבואה ניתנה לשוטים...
מצד שני, עכשיו אני יודע שאיני שוטה (ובד"כ גם איני שותה... - מעדיף מיץ תפוזים.. או אספרסו משובח)
כתבתי כאן בעבר שלדעתי כפי שפייסבוק תפס כאן כאש בשדה קוצים, כך גם טוויטר הולך להיות הדבר הבא, ולא היא. נראה שסצנת הציוצים הישראלית נותרה נחלתם של בלוגרים, אנשי יח"צ, או סתם טכנולוגים ואנשי הייטק שמצייצים שוואוו, איזה בעססה הגעתי לכנס באירפורט סיטי מוקדם מדיי, ועדיין לא הוציאו ת'אספרסו.. - כאילו, תשתה קולה, את מי זה מעניין??
על כל פנים, בניסיון נואש אחרון לקדם את טוויטר במגזר, אני רק יכול לומר לכם שמדובר באתר שימושי ביותר, עם יתרונות רבים על הפייס (ספר הפנים). למשל, לעדכן בכל רגע נתון היכן נמצאים, מה עושים, וכו' - פתרון מצוין לאמהות עם שורשים בפולניה.
היתרון הגדול הוא, שבניגוד לפייסבוק הטוויטר הוא רק השורת מצב, כלומר, רק הסטטוס אם תרצו. כלומר, אין מצב לבזבז שלוש שעות על הטוויטר. מה שקורה להרבה שרק נכנסים לבדוק משהו קטן בפייסבוק ומוצאים את עצמם בנבירה אינסופית בתמונות, ושאר הקשקשת הפייסבוקית. אגב, לא שיש לי משהו נגד הפייס, אני אפילו בעד, אבל כדאי גם לבדוק את הטוויטר.
אגב, בארה"ב העסק תפס חזק ביותר, אפילו ברק אובמה וביל גייטס מצייצים על בסיס קבוע בטוויטר. מה שמביא אותי לדובדבן של הפוסט, הרי לכם רשימת הנעקבים (followers) ההכרחית לכל טירון בטוויטר:
נתחיל איתי כמובן, אם תעקבו אחרי תוכלו להתעדכן בפוסטים חדשים כאן בדוסיבלוג, להתבשם מהגיגיי, ועוד:
אשטון קוצ'ר:
http://twitter.com/aplusk
ליידי גאגא:
להקת קולדפליי
http://twitter.com/coldplay

בריטני ספירס:

http://twitter.com/britneyspears

בגזרת הפוליטיקאים:

ג'ון מקיין:

http://twitter.com/SenJohnMcCain

ברק אובמה:

http://twitter.com/BarackObama

שרה פיילין:

http://twitter.com/SarahPalinUSA

ואפילו אורי אורבך שלנו:
http://twitter.com/uorbach

ואם נחזור לעולם הנורמלי, אז נעקב must הוא כמובן ביל גייטס:
http://twitter.com/BillGates

פול קרוגמן:
http://twitter.com/NYTimeskrugman

פאולה עבדול

http://twitter.com/PaulaAbdul

ג'סיקה אלבה:
http://twitter.com/jessicaalba

קירסטי אלי:
http://twitter.com/kirstiealley

עם כשלוש מליון ושבע מאות אלף נעקבים (נכון לרגע זה) - אופרה ווינפרי:
http://twitter.com/Oprah

חובבי גאדג'ט ישמחו לעקוב אחרי הטוויטר של Engadget ו - TechCrunch
http://twitter.com/TechCrunch
http://twitter.com/engadget

ועוד קצת משלנו, הטוויטר של ג'ודי מוזס ויוני בלוך:
http://twitter.com/JudyMozes
http://twitter.com/yonibloch

לסיום, נניח ומצאתם עוד ידוענים ומפורסמים - על מנת לדעת שזה הם וודאו שבראש הפרופיל רשום Verified Account וליד וי כחול.

יום שלישי, 6 ביולי 2010

הבלוף הגדול - או, מצגת חובה למי שרוצה לדעת יותר על הסכסוך הישראלי פלסטיני

מצגת מומלצת לכל מי שרוצה להבין את הסכסוך הערבי ישראלי בכלל, ואת מה שקורה עם / מול הפלסטינים בפרט. מומלץ מאוד לצפות במצגת הזו (ולהעביר הלאה) בייחוד בימים אלו עת מדברים בכל יום על המשא ומתן עם הפלסטינים / הקפאה וכו'.

יום ראשון, 4 ביולי 2010

מדינת ישראל תעשה הכל?

זה לא סוד שהרבה ציניות מעורבת בשבוע האחרון סביב המצעד למען גלעד שליט. ציניות של ארגוני סמול קיצוני ביחד עם התקשורת הכללית. הלא, מצעד מסוג זה לא רק שלא יתרום להחזרת גלעד, אלא רק מקשיח את חמאס, וגורם לשרץ הנייה וחבר מרצחיו לחפון בהנאה את הכרס מדושנת הבקלאוות שלהם, לתקוע נוד, ולהמשיך לצחוק על היהוד המאג'נון.

אגב, מספיק לעיין בכתבת התחקיר שפורסמה לפני כמה שבועות במוסף 7 ימים של ידיעות על מחבל חמאס שכתב בכלא ספר (מעניין אם גם לגלעד מאפשרים לכתוב ספר אי שם במרתפתי החמאס..) עם הוראות מדיוקות לפתיחת אינתיפאדה שלישית. פרק שלם מוקדש לחטיפות, כאשר הוא ממש מסביר שעדיף לחטוף גבר אשכנזי, עדיף עם ילדים, על מנת שהמשפחה והתקשורת יפעילו לחץ על הממשלה, וכו' וכו'.

בקיצור, נראה שהמצעד והקמפיין הנלווה אליו די משרת את חבורת הרוצחים אוכלי הבננות מרצועת עזה, ובמקום לקרב את שחרור גלעד רק מרחיק אותו, וזה די מדאיג אותי, כי אני שואל את עצמי באמת ובתמים האם מדינת ישראל באמת תעשה הכל למען השבת חייל חטוף?? ואני שואל, האם מדינת ישראל:
1. ניתקה את אספקת החשמל והמים לרצועת עזה עד אשר יוחזר גלעד? הלא כל רעיון הגירוש ב - 2005 היה על מנת להתנתק מהם סופית, אז למה אנו מספקים להם חשמל ומים?? לא התנתקנו??? על אחת כמה וכמה כשחייל שלנו מוחזק שם שבוי???? למה אני צריך מהמיסים שאני משלם כאזרח שומר חוק לממן את המחבלים אוכלי הבננות שמחזיקים בגלעד????

2. האם מדינת ישראל השוותה את תנאי אסירי החמאס הכלואים בארץ לאילו של גלעד?? הלא הם מקבלים הרבה , מעל ומעבר למה שמוגדר בחוק הבינלאומי ובאמנת ז'נבה???? למה ??? על שום מה??? על שום מה הם מדושנים בקוטג' 7% , בלחם טרי, בטלוויזיה בחדרים, בביקורים שוטפים, בעיתונים?? למה מחבל חמאס יכול לכתוב ספר מהכלא???
אין לי בעיה שיספקו להם בננות חופשי, כי זה באמת כבר צער בעלי חיים. אך פרט לבננות אין שום סיבה והצדקה לתנאים המופלגים מהם אסירי חמאס נהנים!!

3. האם מדינת ישראל חדלה מלהעביר מליוני שקלים לממשלת חמאס????

4. ומה עם שאר קלפי המיקוח העצירים "המנהליים" - כמו למשל הזקן הג'ינג'י ועוד כמה מחבלים ששוחררו לאחרונה??? לא שמעתי שגלעד ביינתיים שוחרר!! למה???

האם מדינת ישראל באמת תעשה הכל????

למדינת ישראל חוב עליון לעשות הכל למען חייל בשבי. כי כמו שלחייל אין בחירה אם ללכת או לא ללכת לצבא, אלא הוא מתגייס מכוח חוק שירות חובה, כך למדינה אין בחירה אם לעשות הכל למען שחרורו או לא לעשות. זה הקוד הבלתי כתוב בין החייל למדינה ששלחה אותו.

נקודה למחשבה...

יום שישי, 2 ביולי 2010

שקוף שזה עובד



אתם הולכים לשבת בכנען (מקום מגניב של דתיים) ולפתע אתה קולט בזווית העין בחורה נחמדה בחצאית ארוכה שותה מיץ תפוזים עם חברות.
או שסתם קפצת למסיבה / יום הולדת / שיעור / Whatever כשלפתע היא צצה מול עיניך יפה נאה וחסודה , בחצאית ארוכה..

או לדוגמה הסיטואציה הבאה: אתם נמצאים בדייט, הולכים על הטיילת, הרוח מנשבת, הגלים לוחשים, ואז משומקום מגיח איזה קבצן ומבקש כמה שקלים.

סיטואציה נוספת: אתם יוצאים כבר ארבעה חמישה דייטים וממש בא לך לשלוח לה איזה שוקולד, להפתיע אותה עם איזה ורד אדום ויפה, או סתם מתנה קטנה - וכמו שלושת הסיטואציות האחרונות (ועוד רבות ששמזדמנות מדי יום) אתה נמנע מלשלוח לה פרחים, או לגשת אליה בכנען / מסיבה / שיעור / חתונה / Whatever, אתה לא תתן שקל וחצי לקבצן בטיילת - כי אתה פוחד לצאת שקוף.

טעות.

לא רק שכדאי, לעיתים עדיף לצאת שקוף. 1.
2. לעיתים על אף שבעיניך אתה הכי שקוף בעולם - בעיני הצד השני אתה ממש לא שקוף, ומיד נסביר.

אך ראשית, בוא נתחיל עם זה שלעיתים אפילו כדאי מאוד שתהיה שקוף, ואם אתה לא מספיק שקוף - תן צלצול דחוף לדנידין...
תחשבו על זה - ניגשתם אל בחורה, כמובן לא כדי להתעניין באמת במזג האוויר אלא כי אתם מעוניינים להכיר אותה - אתם באמת רוצים שהיא תחשוב שסתם התעניינתם במזג האוויר?? או אם המיץ תפוזים היה טעים?? הלא, ברור שהסיטואציה צריכה / חייבת להיות שקופה לשני הצדדים - כאילו, הלוו, אני מתחיל איתך.. , אז יאללה, 2-3 מילות נימוסים, ותציעי כבר מיוזמתך ת'מספר...

אגב, ברוב המקרים היא תבין. הבעיה היא שמזה בדיוק רוב הבנים חוששים, שהיא תחשוב שבאת להתחיל איתה. כאילו, ברור!! ואם היא באמת לא הבינה - פשוט תסביר לה לאט ובמתינות: תשמעי, את בחורה נחמדה, את מוצאת חן בעיניי. ברם, כיוון שרועש פה, אולי נמשיך את השיחה הנחמדה מחר בערב על כוס קפה...?

אגב, אותו הדבר כאשר אתה שולח לה פרחים ושוקולד - אתה הרי לא רוצה באמת שהיא תחשוב שסתם שלחת לה את הפרחים כי היא בדיוק צריכה מחר להגיש עבודה על צמחי הבר בארץ - ישראל...
ובכלל, מה איכפת לך שתדע שאתה אוהב אותה, ורוצה אותה? אדרבה, תדאג שזה יהיה שקוף שאתה רוצה, ומעוניין, וכו' - אחרת איך היא תדע?
יאללה, רוץ לחנות שוקולדים הקרובה!

לגבי הקבצן בדייט, ועוד סיטואציות דומות שאתה חושש לשחק אותה ג'נטלמן פן תראה שקוף מדיי - ואני עובר עכשיו לסעיף 2 - הסר דאגה. לרוב, לא תראה שקוף מדיי בעיני הצד השני. מסיבה פשוטה: בדייט, גם היא נמצאת בסוג של תחושת High, קצת מתח, לעיתים היא גם כן טיפה מעופפת, ובאופן כללי היא לא במצב הרגשי כמו שהיא ליד החברות שלה. החושים מעט מתכהים. לכן, פעולות מסוימות, או סתם דברים באנליים שתעשה לא תמיד יתפרשו באופן הרציונלי והרגיל, אלא או שסתם יעלמו ויחמקו ממנה, או שההיפך, היא באמת תגיד: "וואוו, הוא כזה טיפוס רגישששששש, עדיןןןןןןן, ממממותתתתתתתתתקק", מה שסתם ביום יום לא היה קורה כיוון שחושיה המחודדים היו קולטים את נסיון החירטוט. אגב, כשהקשר יתפתח וכבר תחושו נוחות זה עם זו, מוטב כי תחדל מהג'סטות הבאמת שקופות כי אז היא באמת תקלוט. עד אז לפחות בדייטים הראשונים - תרגיש חופשי.

עכשיו יקפצו החוכמולוגים ויגידו: "נו, ואם היא כן קלטה??" אז לא קרה כלום.











יום חמישי, 1 ביולי 2010

אייפון 5?

האייפון 4 הושק בקול תרועה. ברם, הביקורות צוננות, וטוענות כי הפעם לא מדובר בדבר הבא, ואת המהפכה הוא כבר לא יביא איתו. ואכן, לדעתי חסר משהו באייפון 4, חסר הדבר הבא, המשהו שיעשה את השינוי כפי שעשה האייפון הראשון לפני שלוש שנים.

אז למקרה שסטיב (ג'ובס) או כל אחד אחר מאפל קורא את הפוסט הזה (לאחר שיתרגמו לו מן הסתם...) הנה כמה עצות שלעניות דעתי ישדרגו משמעותית את האייפון הבא...

הדבר הבא שיעשה את האייפון למכשיר מלהיב ומסעיר הוא מסך מיניאטורי שישולב כמודול באייפון ויאפשר לו להקרין סרטים / מצגות / תמונות על הקיר. הטכנולוגיה כבר קיימת, וזה רק עניין של אינטגרציה.

הדבר הבא שיעשה את האייפון למכשיר מלהיב ומסעיר הוא /שילוב של מקלדת וירטואלית שניתן להקרין אותה על כל משטח חלק ופשוט להקליד. הטכנולוגיה (שפותחה אגב, בישראל) קיימת כעשר שנים, וכל שצריך הוא לשלב מודול קטן בראש האייפון, כך שפשוט מתיישבים בבית קפה, מעמידים את האייפון, ומתחילים לתקתק על השולחן, תוך כדי שמקרינים את התצוגה על קיר קרוב..
הנה דוגמה למקלדת וירטואלית (סתם ידיעה שמצאתי בגיגול קצר):
http://palmaddict.typepad.com/palmaddicts/2006/05/review_of_itech.html


הדבר הבא שיעשה את האייפון למכשיר מלהיב ומסעיר הוא שילוב של פאנלים סולאריים בגב המכשיר, כך שאם נתקעתם בלי סוללה באמצע המדבר, או סתם באמצע העיר, תוכלו תמיד להוציא את האייפון ולהטעין אותו באור השמש.


ודבר נוסף שלדעתי ישדרג משמעותית את האייפון, הוא האפשרות לחבר אותו למקלדת, מסך מחשב ועכבר על ידי תחנת עגינה, כשכמובן מערכת ההפעלה תותאם כך שברגע שהאייפון יונח בתחנת העגינה התצוגה תותאם למסך גדול. כך למעשה האייפון יהפוך להיות מחשב אישי לכל דבר, ויהפוך את המחשב הביתי לדי מיותר. הלא, ממילא רוב השימוש במחשב הביתי הוא לגלישה באינטרנט, יישומי אופיס ומשחקים. גלישה באינטרנט על ידי דפדפן ספארי ומשחקי תלת - מימד ממילא האייפון מציע כבר כיום. אפליקציות אופיס בקלות אפשר לשלב במערכת ההפעלה, והרי מחשב לכל דבר. מחשב שהולך איתנו לכל מקום.


Think about that Steve..

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More