המדריך למציאת אהבה בפייסבוק

זה לא סוד שפייסבוק הפך להיות (בין יתר הדברים שהוא כבר...) אתר ההכרויות הגדול בעולם. אז כיוון שכבר יצא לי להכיר ולצאת עם מספר לא מבוטל של בנות דרך הפייסבוק, החלטתי לכתוב מדריך מקוצר ושימושי איך להכיר דרך הפייסבוק

מדריך ידידותי לגאדג'טים

מדריך קצר לשיחות סלון למי שעוד לא יודע מה זה iPad, בלאקברי, ובכלל

דוסיבלוג

איך הכל התחיל: הפוסט הראשון בדוסיבלוג

מדריך למקומות לדייטים

כמה המלצות למקומות לא ממש שגרתיים לדייטים

מדריך להכנת קפוצ'ינו

מדריך קצר שילמד אותכם כיצד להכין קפוצ'ינו מושלם

‏הצגת רשומות עם תוויות ביקורות סרטים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ביקורות סרטים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 7 במאי 2012

מה קורה כשחבורת גיבורי על מתבגרים נפגשים על נושאת מטוסים מעופפת בדרך לניו יורק?

מה שבטוח, זה שהם לא יעצרו לקפה בסטארבקס. אבל אחרי שהם יסיימו עם העניינים שלשמם הם התכנסו, אולי הם ילכו להוריד איזה שווארמה... (כמו שרובוט דאוני ג'וניור הציע, אבל החבר'ה לא ממש התלהבו...).

בסרט החדש מבית Marvel, או יותר נכון לומר - בשובר הקופות החדש מבית Marvel, "הנוקמים" או בשם המקורי שלו "The Avengers"  מתאחדים גיבורי העל  מסדרות וסרטי הקומיקס של מרוול לסוג של פגישת מחזור כדי להציל את העולם ואת ניו יורק מעוד רשע תורן. הפעם הרשע, זה לוקי, האח הצעיר והבעייתי של תור (כן, זה מהסרט ..). הסרט גרף כבר בסוף השבוע האחרון כ - 200!! מיליון דולר, וההערכות הו שהוא ימשיך לשבור שיאים.

העלילה בקצרה: לוקי האח הצעיר של תור מתכנן להשתלט על כדור - הארץ ולשם כך מקים צבא חייזרים. אז הוא נוחת בכדור הארץ כדי להשתלט עליו, להפוך את עצמו למלך, סוג של עריץ על, ובדרך לשלול את חירות תושבי כדור - הארץ. עם הנחיתה הוא משתלט על המחשבות  והתודעה של כמה סוכנים חשאיים ומדען גאון בעזרת שרביט הקסמים שלו, כדי שיעבדו בשבילו. לפני כן כאמור, הוא כמובן הכין צבא ענק של חייזרים מהחלל, שאותם עכשיו הוא מנסה להביא לכדור הארץ בעזרת שער אינטר גלאקטי שנפתח על ידי קוביית אנרגיה מיוחדת. לאחר הנחיתה שלו, סמואל ג'קסון הסוכן המהולל מגייס את צוות גיבורי העל  - שכוללת את קפטן אמריקה, איירון מן - שמגולם בחן רב על ידי רוברט דאוני ג'וניור, והופך את הדמות לסוג של סטנדאפיסט על.. , הענק הירוק, תור,  ועוד כמה סוכני חרש גיבורים - למשימה הדחופה התורנית של הצלת העולם מדיי הרשע התורן וצבא החייזרים שלו. כמובן שעד הסוף הטוב (לא נגלה כדי לא להרוס ..) החבורה עוברת סדרת הרפתקאות ואפקטים די מגניבים של גראפיקה ממוחשבת, הרבה פיצוצים ויריות, לייזרים, וחייזרים. בסוף הסרט חבורת גיבורי העל מצילה את ניו יורק מהחייזרים שפלשו כך סתם באמצע יום שמש מהחלל החיצון.

אבל, הדרך לתהילה לא קלה. הטבע האנושי חזק גם מגיבורי העל. גם גיבורי על הם בסופו של דבר בני אדם... . עם יצרים, אגו, שחצנות, ורגשות. כבר בתחילת הסרט מתגלה היריבות ה"לא" סמויה בין גיבורי העל שלנו, הכוללת עקיצות הדדיות, שחצנות הדדית, שגורמת לחוסר שיתוף פעולה אמיתי בתוך הקבוצה. מה שמוביל לכמעט כשלון, שכמעט ומוביל להפסד של הגיבורים מול כוחות הרשע. רק כאשר חבורת גיבורי העל מבינים שהם בעצם תלויים אחד בשני, ורק אם הם יתאחדו, כלומר - לא "על הנייר" אלא באמת יעבדו בקבוצה, יניחו בצד את האגו, יכירו כל אחד בחולשות ובחוזקות שלו, כי רק אז הם יוכלו לנצח - הם באמת מניחים את הרגשות השליליים והיריבויות בצד, עובדים כצוות, וקורעים לחייזרים ת'תחת. על הכל כמובן מפקח המבוגר האחראי סמואל אל ג'קסון, כשדי עוזר לו במשימה "תור" הבוגר, שלא נגרר לאינטיריגות ולמריבות הילדותיות  והויכוחים של קפטן אמריקה ואיירון מן.

כאן המקום לציין שחוץ מגיבורי על הסרט משופע גם בכוכבי על. רוברט דאוני ג'וניור (הוא משלנו.. - יהודי כשר, כן) המוכר מהסרט ג'יימס בונד משחק בחן רב את האיירון מן, ומשעשע לאורך כל הסרט, בדיוק כמו שהוא הכניס את המימד הקומי והקליל לג'יימס בונד. סקרלט ג'והנסון, גווינת' פלטרו, ועוד.

חוץ מהאפקטים והתלת מימד שכבר די הפכו לסטנדרט לאחרונה, הסרט משופע בגאדג'טים וטכנולוגיות חדישות,  כמו למשל כל מסכי המגע המגניבים שמוקרנים באוויר לאורך הסרט - שהאמת כבר לא ממש נראים כמו מדע בדיוני. חוץ הסרט משופע בדאחקות קטנות, ורגעים משעשעים - שהאמת, כמו שכבר ציינתי - רוברט דאוני אחראי לחלק נכבד מהם..

מה עוד?
זה מצד אחד "כביכול" סרט ילדים, מצד שני יש בו מורכבות ודיאלוגים שדי ישעממו את הילדים בתחילת ואמצע הסרט עד שמגיעים הפיצוצים והיריות. אני דווקא חושב שמבוגרים יאהבו את הסרט. בקיצור, מתאים כדי להעביר ערב קליל עם החבר'ה.



יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

סוס מלחמה: War horse - סיקור הסרט החדש בבימויו של סטיבן ספילברג

סטיבן ספילברג עושה את זה שוב, ומוכיח שהוא עדיין הבמאי מספר אחת בכל מה שקשור לסרטי מלחמה ריאליסטיים, כפי שעשה בלהציל את טוראי ראיין.
סוס מלחמה שיצא השבוע לאקרנים בניו יורק (בקרוב בארץ) הוא סרט על חברות, על אומץ, על מלחמה, על אינסטינקט הישרדות בסיסי שקיים בכל ייצור חי - מאדם ועד אפילו סוס.
אביו של אלברט הצעיר הוא חוואי בריטי בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה, שרוב הזמן די שיכור - אך נוצר בליבו טראומה מהעבר - סוג של הלם קרב מהמלחמות שהשתתף בהם כאשר היה חייל בשירות הוד מלכותו. יום אחד הוא קונה ביריד סוס צעיר, אך מאוד יקר ומביא אותו הביתה. כמובן שאשתו ממש לא שמחה על "המציאה" ומאיימת להחזיר את הסוס בעצמה ליריד, אך אלברט הצעיר מתעקש שהוא יאלף את הסוס ויהפוך אותו לסוס עבודה שיעזור להם לחרוש את החלקה המשפחתית על מנת שיוכלו לשלם שכר דירה. ואלברט אכן עומד במשימה, כשביינתיים נרקם קשר מיוחד ואמיץ בינו לבין הסוס האהוב. לאחר מספר חודשים פורצת מלחמת העולם הראשונה, ואביו של אלברט מוכר שוב את הסוס לצבא הבריטי על מנת לעמוד בתשלום שכר הדירה. הקצין שרוכש את הסוס מבטיח לאלברט לעשות הכל כדי לשמור על הסוס ולחזיר לו אותו עם תום המלחמה. ביינתיים הקצין נהרג עם תחילת הקרבות מול הגרמנים ומכאן מתחילות התלאות של הסוס לאורך המלחמה כאשר הוא למעשה חווה בעצמו את זוועות המלחמה. כאשר אלברט הצעיר מקבל מכתב בו הוא מתבשר שהקצין נהרג, הוא יוצא בעצמו לחפש את הסוס האהוב, מתגייס לצבא - כשאת הסוף לא נגלה - אבל כמו כל סרט הוליוודי אתם יכולים לנחש שהוא טוב כמובן...

מהפריים הראשון הצילומים מרהיבים ומדוייקים, כשגם הקרבות עצמם נראים ריאליסטיים מאוד ופס הקול של הסרט מוסיף נופך דרמטי לאווירה.
סצנת הסיום מרהיבה במיוחד ונראית  כסצנה מהסרטים.

אין לי ספק שהסרט יהיה מועמד השנה מן הסתם לאוסקר, כי גם השחקנים, גם הצילום, גם שחזור הקרבות - הכל פשוט נראה טוב.
מצד אחד העלילה של הסרט דרמטית ונוגעת ללב, וגם ילדים יתחברו. מצד שני, לא הייתי ממש ממליץ לקחת את הילדים לסרט כי הקרבות ריאלסטיים מדיי, והסרט רווי בהרג ומלחמה.

 לסיכום: דרמה, מלחמה, יריות, קצת היסטוריה, חברות בין הנער לסוס. סרט טוב. הדבר היחידי שהרגיז אותי (שוב, כמו בשרלוק הולמס...)  -  זה המבטא הבריטי המחורבן של השחקנים לאורך הסרט, שקצת הקשה עליי להבין חלק מהמונולגים (כי אין בניו - יורק כתוביות לעברית....)



יום שני, 19 בדצמבר 2011

כשבלש בריטי (עם מבטא..) פוגש את הוליווד - על הסרט שרלוק הולמס החדש "משחק של צללים"

מהפריים הראשון "שרלוק הולמס - משחק הצללים" החדש שיצא השבוע לאקרנים (בניו יורק, בארץ אוטוטו ביום חמישי הקרוב..) בבימוי של גאי ריצ'י ובכיכובו של רוברט דאוני, האקשן לא חדל ולו לרגע קט. אני אוהב סרטי פעולה ואקשן שמחזיקים אותך מתחילת הסרט ועד הסוף, וכך גם סרט ההמשך לשרלוק הולמס שיצא זה מכבר - שרלוק הולמס 2: משחק הצללים. בין השיטין כמובן שישנן גם כמה סצנות משעשעות - כולל סצנה קורעת במיוחד (אך די רדודה - אבל מה זה משנה - זה מצחיק...) של אח של הולמס (שעוזר לו לאורך הסרט) בכיכובו של סטיבן פריי - לא נקלקל.. . באופן כללי הסרט עשוי למשעי, מתוקתק, מהוקצע, מהיר, צילום מדויק ועלילה זורמת.

הפעם שרלוק הולמס יוצא בעקבות פרופסור מוראטי המטורף והגאון כאחד שמנסה להביא להתלקחות מלחמה בין צרפת לגרמניה כדי שמפעל הנשק שלו יעשה מליונים. כמובן שד"ר ווטסון עוזרו / חברו הנאמן מצטרף אליו (בעל כרחו יש לומר...) רגע אחרי שהוא נושא את אהובתו לאישה, ומכאן העלילה מתפתחת. קרבות המגע לאורך הסרט מרשימים, כשחלק מהסצנות מצולמות בכוונה בסלואו מושן מרשים. לונדון העתיקה, ולקראת החצי השני של הסרט גם פאריס של סוף המאה הקודמת מצטלמות נהדר. הקאסט מושלם וסוחף לתוך החוויה, התלבושות נהדרות כשהיופי בסרט הוא השילוב המושלם בין מראה ויזואלי של סרט אנגלי קלאסי, עם קצב וזרימה של סרט פעולה הוליוודי. המבטא הבריטי המחורבן קצת הקשה עליי להבין חלק מהמונולוגים בסרט (כי אין בניו - יורק כתוביות...) , אבל זה חלק מהאווירה.

רוברט דאוני נותן מימד קליל ומעט קומי לעיתים לדמות הספרותית של שרלוק הולמס שתמיד עושה רושם של בלש בריטי קשוח וחמור סבר. ג'וד לאו כד"ר ווטסון משלים אותו בצורה מעולה.

בקיצור, תעמיסו סופגניות ורוצו עם הילדים לראות את הסרט - המבוגרים יהנו מסרט עאלק בריטי בניחוח הוליוודי משובח, והילדים יהנו מהאקשן שכמעט ולא פוסק עד הפריים האחרון.

   

יום ראשון, 31 ביולי 2011

מתי כבר נגיע (לניו יורק..) דרדסבא?? - הדרדסים בתלת מימד, סרט חדש

שלשום יצא כאן (בניו יורק) הסרט החדש והמדובר הדרדסים בלת - מימד, שכבר שנה מדברים עליו.
מי לא זוכר את סדרת הילדות הנוסטלגית דרדסים - מתי כבר נגיע דרדסבא?? היצורים הכחולים בחיתולים וכובע לבן שהיינו פוגשים כל בוקר לפני ההסעה לביצ'פר, ואחר כך אחר הצהריים שוב בערוץ אחד - הערוץ היחידי שהיה אז...
קונדסון שהיה תמיד עושה בלאגן, דרדס מוח החכם, וכמובן דרדסית, הדרדסית היחידה בין כל הדרדסים - בת יחידה בין גברים.. (קראתי בסאבווי לפני שבוע באחד המקומונים פה טור ביקורת על הסרט שדיבר על הצד הסקסיסטי של דרדסים - מה פתאום דמות נשית אחת בכפר אחד שכולו גברים, כאילו, דרדסים.., מונהגים על ידי סבא זקנצ'יק - רק בן חמש מאות ומשהו שנים..)

אז עכשיו הם חוזרים, ובגדול, ובתלת מימד. כשהפעם הדרדסים נוחתים בניו יורק , ועושים שמייח.
העלילה מתחילה כמובן הרחק הרחק בכפר קטן ונחמד, הרחק מכל מקום, במעבה היער, שבו שוכנים יצורים קטנים כחולים ועליזים - הדרדסים. עד שיום אחד גרגמל והחתול שלו - חתחתול המפורסם -  מצליחים - בגלל קונדסון שעוד פעם לא הקשיב לדרדסבא.. - לגלות את מיקום הכפר, ופורצים לתוכו במטרה לתפוס את כל הדרדסים. תוך כדי שהדרדסים המבוהלים בורחים לכל עבר נפתח שער בין גלאקטי בין הכפר הסודי שלהם לעולם האמיתי וכך מוצאים עצמם לפתע דרדסבא , דרדסית, קונדסון, ועוד שני דרדסים בניו יורק סיטי, באמצע הסנטרל פארק. אחריהם כמובן נוחתים גם גרגמל וכמובן חתחתול - החתול המעצבן שלו. ומכאן העלילה מתחילה.

בזמן שהדרדסים נוחתים בניו יורק מתקיים בקרבת מקום אירוע שיווקי של תאגיד קוסמטיקה ענק, כשבמקרה (או שלא..) קונדסון מוצא את עצמו בתוך ארגז מסמכים של סמנכ'ל השיווק החדש. כמובן שהדרדסים ממהרים בעקבותיו כדי לחלץ אותו, וכך מוצאים את עצמם בבית של סמנכ'ל השיווק החדש שלא יודע מאיפה נחתו עליו היצורים הכחולים והמעצבנים..

כאן כבר מתחילה החגיגה, כשגרגמל לא מרפה וממשיך במרדף האובססיבי אחרי הדרדסים הכל כך שנואים עליו - אפילו בניו יורק סיטי..! הדרדסים (וגם גרגמל) מתפעלים כמובן מהעיר הגדולה (ומי לא...) , כשאחד הקטעים המצחיקים זה המרדף של גרגמל וחתלתול אחרי הדרדסים בתוך חנות הצעצועים המפורסמת בשדרה החמישית (ורחוב 59) - F.A.O שוורץ (איך זה שהם לא ברחו לחנות השכנה והמפורסמת לא פחות - החנות של אפל..?) .

בכלל, הסרט מתנהל באתרים המפורסמים של ניו יורק - הסנטרל פארק, כיכר טיימס, צ'יינה טאון, כולל כמובן ביקור של הדרדסים בתחתית. ניו - יורק מצטלמת בסרט נהדר, כשהעלילה עצמה זורמת ומשעשעת. ת'כלס, העלילה בסרט היא רק תירוץ, אבל התוצאה הסופית משעשעת ובהחלט מצדיקה את הכרטיס. גם מבוגרים יהנו.

הדרדסים בתלת מימד. משבוע הבא בקולנוע.






יום חמישי, 30 ביוני 2011

עזבו אתכם משיעורי הסטוריה, תראו רובוטריקים. או X-Man...

המכנה המשותף (שדי שיעשע אותי למען האמת) בשני הסרטים שצפיתי לאחרונה - X-Man ההתחלה, ורובוטריקים  3 (שניהם אגב, בתלת מימד, ועתירי אפקטים) הוא שלרגע אתה תופס את עצמך בתחילת הסרט ואומר, כאילו הם אשכרה לוקחים את עצמם ברצינות.. !!

כלומר, שני סרטי הקומיקס פיצוצים חייזרים ויריות הדי מגניבים האלה אשכרה נותנים הרגשה של וואלק סרט רציני בתחילת הסרט. אל תדאגו , זה משתנה מהר מאוד עד אמצע הסרט. אבל הקטע הדי הזוי אם להודות על האמת של שיוך למאורעות היסטוריים על ההתחלה - המלחמה הקרה בין רוסיה לארה"ב בשנות השישים ב - X-Man ההתחלה, והמירוץ לחלל ברובוטריקים 3, נותן איזו תחושה דרמטית משהו ברגעים הראשונים של הסרט. תוסיפו לזה את הפריימים האותנטיים מהסיקסטיז שמשולבים בעריכה, והרי דרמה משובחת במיטבה. חיים בסרט המפיקים...

אז כן, מסתבר שכל מה שלמדנו בשיעורי הסטוריה על המרוץ לחלל ועל המלחמה הקרה היה די קשקוש, ורק כיסוי לסיפור האמיתי - את המלחמה הקרה ניהלו המוטנטים, והמירוץ לחלל התחיל בגלל רובוטריק... , תודו שזה מגניב, אה?

אז הסיפור ברובטריקים 3 מתחיל אי שם בשנות השישים, כשחללית לא מזוהה, סוג של עב"ם מתרסק על הצד האפל של הירח. כדי להכנס לאווירה, לפני שאתם ממשיכים לקרוא, תעשו את מה שאני עושה ברגע זה ושימו ברקע את המוסיקה של תיקים באפלה .. (חפשו ביו טיוב תחת X Files Theme Tune). ההתרסקות הזו מתגלה על כדור הארץ, והיא למעשה (כן כן, תאמינו או לא - עד שתראו רובוטריקים...) גורמת למירוץ לחלל. האמת מכל סרטי החייזרים שראיתי עד כה (ואני די חובב חייזרים) זה אחד מסרטי החייזרים הכי הזויים שראיתי. בקיצור, לאחר הפתיחה הדרמטית משהו הסרט כבר מקבל תפנית וחוזר להיות סרט קומיקס ילדותי, עם הרבה יריות, פעלולים, ספינות חלל וחייזרים מטורפים.

מפה לשם, שם פה איכשהו הביקור על הירח מעורר שוב את מלחמות השקרניקים ברובוטריקים ובבני האדם, כשהשקרניקים מחליטים לכבוש את כדור הארץ ולשעבד את האנושות לרובוטים החייזרים. פה כמובן מתחילה מלחמה רוויות אקשן ופעלולים בין הרובוטריקים הטובים ובין בני האדם , לבין השקרניקים.

עוד נקודת השקה בולטת בין X-Man אם כבר הזכרנו לרובוטריקים זה הסיפור הדי דומה של מגנטו מנהיג המוטנטים שמחליט לעבור לצד של הרעים ומנהיג הרובוטריקים הזקן שעורק לצד של השקרניקים.

הנה הערה למפיקי סרטי חייזרים באשר הם: תהיו קצת יצירתיים!! למה תמיד החייזרים הרעים - החל מגברים בשחור, היום השלישי, סקייליין, וגם ברובוטריקים - הם תמיד סוג של תמנון רב זרועות מגעיל, מתפתל שכל מה שהם עושים זה למעוך כל דבר שזז?? כאילו, תנו להם קצת אישיות, פרצוף, לא יודע - משהו. כאילו, באמת נראה לכם שהתמנוני מתכת הענקיים האלה באמת יותר מתפתחים טכנולוגית מאיתנו?? נקודה למחשבה.

חוץ מזה לאורך הסרט שזורות בדיחות ודאחקות קטנות שמוסיפות תיבול חביב לסרט.
מה הסוף? לא נגלה כמובן - אבל ניחוש אחד מי מנצח בסוף...

מסקנה: סרט קלאסי לחום יולי אוגוסט. רק חבל שהוא קצת ארוך ומייגע

יום חמישי, 19 במאי 2011

שודדי הקריביים זרמים זרים תלת מימד - ביקורת סרט


האמת היא שהיחסים בין ג'ק ספארו ואנג'ליקה מזכירים יותר שני טינאייג'רים מתבגרים שכל הזמן עובדים אחד על השני, עוקצים אחד את השנייה בקטנה, כשברקע כמובן - אהבה גדולה..

ג'וני דפ, הרי הוא קפטן ג'ק ספארו המהולל הוא שודד ים עם חוש הומור משובח, וחיבה לנשים יפות. אנג'ליקה, היא שודדת ים יפהיפיה - פנלופה קרוז המצויינת, שדי משלימה את ג'ק / ג'וני עם המזג קר הרוח שלה. ביחד לאורך הסרט היא תחרטט אותו באופן עיקבי, הוא ישחק אותה שהוא מאמין לה - כמו כל גבר טוב... - אבל בסופו של דבר סחבק לא יצא פראייר, ובנונשלנטיות עם קורטוב הומור דק ומשובח הוא תמיד איכשהו יסובב את הגלגל לטובתו.

העלילה נפתחת בביקור מתוקשר של ג'ק-דפ-ספארו בלונדון. ביקור שאמור להיות דיסקרטי אך עוד לפני שהוא מספיק להכנס לעיר כבר כולם מדברים עליו. משם הוא ממשיך בעל כורחו (או שלא בעל כורחו) למסע מסוכן מלא הרפתקאות בחיפוש אחר מעיין הנעורים - מעיין מיסטי שיכול להעניק חיים למי שישתה מהמים שלו (לאחר טקס פגאני קצת הזוי ועם אקססוריז מתאימים). 
בלילה האחרון שלו בעיר, אחרי הרבה יין, הוא נרדם כשבבוקר הוא מוצא את עצמו על סיפון האונייה "נקמתה של המלכה אן" שנשלטת על ידי שודד הים המפחיד מכולם - זקן שחור, או בלק ברד. שודד ים עם כוחות על טבעיים (שבסוף אגב מסתבר שזה לא הוא, זה כנראה כובע הקסמים שלו נותן לו את הכח..) ששולט ביד רמה באנשי הצוות על הסיפון, ורודה בהם בעזרת כמה זומבים שמצייתים לו. ספארו-דפ מנסה לארגן מרד על האונייה, אך מגלה שאדון זקן שחור "קצת" יותר חזק ממנו..

לא רק ג'ק ספארו ומיסטר זקן שחור מחפשים אחר מעיין הנעורים, אלא עוד שני קבוצות של יורדי ים משתתפים במירוץ המטורף למיליון, הספרדים, ומשלחת מטעם מלך אנגליה. וכמובן גם האוניה של מיסטר בלק ברד וג'ק ספארו. בדרך הם יתעמתו עם זומבים, בתולות ים רצחניות, וכל מיני אנשים הזויים. מי ינצח? מי יזכה במיליון? מי יצליח להגיע ראשון אל מעיין הנעורים? (כולל כמובן כל האקססוריז הנדרשים..)

הסרט זורם היטב מהרגע הראשון. הנופים משגעים. דפ משעשע בטירוף. פנלופה קרוז יפה בטירוף. והעלילה מותחת וסוחפת. לדעתי התלת מימד מוסיף , ובכלל הסרט נראה טוב.  
לא חובה לראות את הפרקים הקודמים בסדרה כדי להבין את העלילה ולהינות מהסרט.
בקיצור, סרט קליל ומגניב, מצאים ליציאה עם החבר'ה ביום חמישי.

יום רביעי, 4 במאי 2011

תור בתלת - מימד: כשקסם ומדע נפגשים. ביקורת סרט

הסרט החדש תור (תלת - מימד) עוד מנסה לקחת את עצמו ברצינות בהתחלה, עד שבשלב מסויים הוא כבר מתחיל להיות קריקטורת קומיקס ספק משעשעת, ספק (קצת..) מותחת. אבל באופן כללי העלילה די מגניבה וזורמת. לא יודע אם במקרה, או שאולי יש כאן כוונת מכוון נסתרת של הבמאי - אבל אולי לא סתם שם הסרט די מזכיר שם של סרט אחר מאותו סגנון / ז'אנר / Whatever - הלוא הוא הסרט המדובר עד לא מזמן "טרון" בתלת מימד..

העלילה בגדול - ממלכת אסגרד האגדית, מנגד ממלכה של אנשי / חייזרי קרח ענקיים שרק רוצים להקפיא את העולם, ובאמצע תור - גיבור הסרט , הבן של מלך אסגרד שעתיד לרשת אותו, מגורש לכדור - הארץ בגלל ההתנהגות הארוגנטית והפזיזה שלו שדי מרגיזה את אבא שלו, מלך אסגרד. העניינים כמובן מסתבכים (כמו תמיד..) עם הרבה אקשן ופיצוצים, כשבסוף, בסוף - לא נגלה...

נטלי פורטמן (היא משלנו..!!) משחקת את המדענית החוקרת שמנסה לגלות את סוד היקום, חייזרים, Whatever - וכמובן, במקרה, ממש במקרה נתקלת בתור - והאהבה פורחת... (חבל, אם היו בסוף מתחתנים היינו יכולים להתגאות בישראלית הראשונה על פלנטה אחרת...). את התפקיד אגב, היא עושה ממש מצויין.

מסרים חינוכיים / נקודות למחשבה? לא ממש מצאתי בסרט. חוץ מאולי התהליך שעובר תור מטיפוס שחצן ופזיז שחושב שכל העולם מונח בכף ידו, לטיפוס שקול ומחושב. ורגיש. ורומנטיקן - או במילים אחרות, אני סתם ציני כי הסרט הוא סרט פאן, ולא סרט שיגרום לחשוב יותר מדיי. אז אל תנסו אפילו לחפש. פשוט תהנו מהביצועים המרהיבים של מחשבי סיליקון גראפיקס.
אגב, עוד הערה בנושא: כבר קראתי לאחרונה ביקורות מזלזלות על סרטי מד"ב (ובכלל) שנעשו בשנתיים האחרונות ושכוללים הרבה גראפיקה ממוחשבת, שהמבקרים נוטים לזלזל בהם - אז אני ממש לא מבין מה הקטע? ההיפך, זה לדעתי דווקא מגניב לתת דרור ליצירתיות של המפיקים - כך מקבלים סוג של סרט חצי מצוייר, עם שחקנים אמיתיים. העיקר שהתוצאה טובה, ומגניבה.
שורה תחתונה:  עלילה מופרכת (אבל מגניבה), אקשן משובח, הרבה גראפיקה ממוחשבת (שנראית דווקא מרהיבה). בקיצור, שווה לקפוץ. עם החבר'ה. לא עם החברה...

יום ראשון, 6 במרץ 2011

שמח תודה עוד בבקשה - ביקורת סרט

"שמח תודה עוד בבקשה" מתחיל כעוד סרט ניו - יורקי טיפוסי על חבורת צעירים שחיים בניו - יורק ומתמודדים, בעצם, עם הריקנות והשגרה האופפת אותם, כשלכל אחד ואחת יש את הסיפור שלו / שלה.  גיבור הסרט מתעורר לעוד בוקר רגיל בדרך לפגישה חשובה עם מוציא לאור (הוא סופר בפוטנציה) כשלפתע הוא מבחין בילד קטן בתחתית  שמאבד את אמא שלו, ואז הוא מחליט לעזור לו, רק שמסתבר שלילד אין ממש משפחה, והאמא שנעלמה בתחתית היא לא ממש שלו, והוא מחליט לקחת אותו אליו לדירה לכמה ימים עד שהוא ימצא כבר מה לעשות איתו. ביינתיים מסביב מתפתחים סיפורי משנה של החברים והידידות שלו, כל אחד ואחת עם הצרות שלו / שלה, שדי מסתכמים שוב, בריקנות, כמיהה לאהבה, וכו'.

מעודד לראות שחבר'ה צעירים / רווקים בשנות העשרים, תחילת השלושים בכל העולם, מתמודדים פחות או יותר עם אותן דילמות, בעיות, כשהמכנה המשותף לכולם - הוא שאצל כולם זה מתחיל ומסתיים כמעט באותה נקודה.

הסרט באיזה שהוא שלב מתחיל קצת לייגע, אבל אם מתאמצים, אפשר למצוא כמה וכמה נקודות למחשבה מעניינות בעלילה הדי באנלית / משמימה. האמת היא שהסרט הוא סוג של חובה לחבר'ה שגרים בביצה. סרט עם פוטנציאל לגרום לך לחשוב, לפקוח את העיניים, ולנסות לראות מה באמת חשוב, מה גורם לנו להיות מאושרים, כולל כמובן בפאן הזוגי - לאיזה דברים כדאי וצריך לתת משקל , ואיזה דברים בעיקר מטעים - כמו למשל ההתעסקות במראה חיצוני, או כל העניין של להתקבע על דמות מסויימת שרק אותה מחפשים, ואז לפתע , ברגע אחד מגלים שהידיד / ידידה שלא ממש ספרנו, ושאין סיכוי, וכו' וכו' הוא / היא בעצם מה שאנחנו מחפשים. והמבין יבין, והמבינה תבין..
סצנה מצויינת אגב, ששווה רק אותה לבודד ולתת לאנשים לצפות..

ניו - יורק כרגיל פוטוגנית מתמיד, ועושה חשק. הסרט כולו מתרחש באיזור מנהטן (לא שיש כל כך הרבה התרחשויות בסרט..) , ובאופן כללי מדובר בסרט קליל לאמצע שבוע, בסוף יום עבודה.  היה אפשר לעשות את הסרט קצר יותר, כי בשלב מסויים הוא מתחיל קצת לייגע, ועדיין, הסרט חביב ומעביר את המסר. ושוב - מומלץ בעיקר לחבר'ה רווקים ורווקות שגרים בביצה...

צפייה מהנה.

יום חמישי, 13 בינואר 2011

ממני באהבה: מה הקשר בין קומדיה צרפתית משובחת לרשת החברתית?? ביקורת סרט

אם יש לדעתי דבר משותף בין מארק צוקרברג, ביל גייטס, סטיב ג'ובס, לארי אליסון, מייקל דל ועוד רבים וטובים, זה הדרייב הפנימי. הדרייב שהניע אותם להגיע לאן שהגיעו. דרייב שאני בטוח - ועוד לא יצא לי לשבת לקפה אם כל אחד מהמוזכרים למעלה ולשאול אותו באופן אישי - אך אני בטוח שהוא התחיל כבר בגיל צעיר. ממש צעיר.

יש לי הרגשה שכל אחד מהם אמר / חשב לעצמו יום אחד בילדות על היכן הוא יהיה עוד עשרים שנה. זה לדעתי ההבדל בין האדם הממוצע לאנשים עליהם קוראים בעיתון ושומעים בחדשות. לא רק בתחום הטכנולוגיה אגב.

ממני באהבה מוגדר כקומדיה צרפתית בכיכובה של סופי מרסו, אך זה לא ממש קומדיה. למען האמת מדובר בסרט דרמטי משהו , לעיתים טיפה מטלטל - נכון, לא ברמות של סרטים דרמטו-קיצ'יים, אבל בכל זאת גורם לעיתים לתזוזות קלות על הכסא. למעשה כל אחד יכול לקחת משהו מהסרט הזה.

סופי מרסו משחקת את מרגרט, או כפי שנקראה בילדות - מרגריט, על שם פרח כלשהו, ובבגרות שינתה את השם, כי מרגרט מצלצל טוב יותר ללקוחות - שהיא אשת קריירה מצליחה, עם תפקיד בכיר והרבה כסף. לרגל יום הולדתה הארבעים היא לפתע מקבלת חבילת מכתבים שהיא כתבה לעצמה כשהייתה רק בת שבע!! ובהם היא מתארת היכן תהיה בגיל 40, ומה תעשה. היא מפקידה את המכתבים אצל נוטריון מקומי בכפר הקטן בו היא מתגוררת עם אמה ואחיה תמורת כמה מטבעות, ומבקשת ממנו לשלוח לה את החבילה בשנת 2010.

המפגש המחודש עם מרגריט בת השבע מטלטל אותה ומכניס אותה לסערת רגשות ומסע חיפוש עצמי בו היא מנסה לברר האם זה באמת מה שחלמה הילדה הענייה בת השבע כאשר תהיה בת 40 - להיות אשר קריירה מצליחה שמרוכזת כולה בעבודה, בתפקיד בכיר, או פשוט לעשות את מה שהיא באמת אוהבת...?

הסרט מציג לאורכו את הקונפליקט שהיא נמצאת בו, כמו גם את הלבטים האם היא באמת הצליחה בחיים? האם זה ייעודה?
לא אהבתי את ה"ייסורי מצפון" כביכול על כך שהיא הצליחה. כאילו, משהו בסגנון "סליחה שהגעתי לאן שרציתי". סוג של התחסדות קיטשית מרגיזה כזו. המסקנה של הסרט די צפויה, אך אפשר להתסכל עליו מכמה נקודות מבט.

בשורה התחתונה הסרט עשוי טוב, סופי מרסו משחקת נהדר, והסרט עצמו זורם ומהנה.

שווה ביקור בקולנוע.  

יום שישי, 7 בינואר 2011

התייר: ביקורת סרט


המסקנה הראשונה המתבקשת כבר באמצע הסרט "התייר" שעלה היום לאקרנים היא: לא משנה כמה יפה היא תהיה, אפילו אם היא נראית כמו אנג'לינה ג'ולי (או אפילו אם מדובר ממש באנג'לינה ג'ולי, כן כן) - לעולם, אבל לעולם אל תתרצה לחיזורי אישה זרה שלפתע מתיישבת לידך ברכבת מפאריס לוונציה בדרך לחופשה בלתי נשכחת, או בכלל בכל מקום אחר בחו"ל. פשוט תמיד לשנן ולזכור בעל פה את אזהרות המסע של המטה ללוחמה בטרור להתנהגות בחו"ל, אחרת אתם עלולים למצוא את עצמיכם מככבים במרכזה של עלילה בינלאומית המורכבת מגנגסטרים מטורפים חסרי מעצורים, סוכנות ביון בריטיות יפהיפיות, כשכדורים שורקים לכם ממש ממש צמוד לראש..

אנג'לינה ג'ולי היא סוכנת ביון בריטית שמתמחה בהלבנות הון בינלאומיות. בתפקידה היא נדרשת להפליל פקיד בנק שגנב כמה מליונים טובים מגנגסטר מטורף וחסר מעצורים כשתוך כדי היא מתאהבת בו. בעקבות מסר שהיא מקבלת ממנו היא עולה על הרכבת לוונציה על מנת להיפגש עימו שם. כיוון שהאיש בורח מכל העולם הוא מבקש ממנה להתיישב ברכבת ליד מישהו שמזכיר אותו חיצונית, והיא מתיישבת ליד תייר אמריקאי תמים (ג'וני דאפ), מורה חננה למתמטיקה שקפץ לחופשה בוונציה, כשמכאן והלאה העלילה מסתבכת ומסתבכת, עד הסוף ה(כמעט.. , במחשבה שנייה לא) מפתיע. לא ניתן פה ספוילרים..

הסרט מצולם בוונציה, מה שמוסיף לאווירה ותורם מימד וויזואלי בהחלט מרנין ומלבב נפש ועין לעלילת המתח של הסרט.
הצלם עושה עבודה נהדרת, וונציה מצטלמת נהדר.

כל מי שביקר בוונציה וודאי יזכר בתחילת הסרט בתחנת הרכבת סנטה לוצ'יה שהיא סוג של שער הכניסה לוונציה, כמו גם בגשר המפורסם, ובכלל בנופים המוכרים (למי שביקר כמובן..) של וונציה.

בכלל, לאחרונה נראה שצפון איטליה על נופיה המהממים מככבת לא רע כלוקיישן בסרטים הוליוודיים, למשל בסרט ג'ולייט, שהוא אמנם סרט רומנטי קיטשי, אך רק בשביל הנופים של צפון איטליה וורונה כדאי לצפות בו.
אני בכלל ובלי קשר ממליץ בחום על טיול בצפון איטליה..

פס הקול של הסרט מדוייק, ומשתלב היטב עם הנופים של וונציה.
אנג'לינה ג'ולי וג'וני דאפ כמובן מצויינים, אין צורך להוסיף...

מה עוד?
בקיצור, לרוץ לראות.

יום שישי, 31 בדצמבר 2010

מסעות גוליבר 3D: סרט קליל לשעת לילה מאוחרת

הסרט החדש על מסעות גוליבר - ועוד בתלת מימד - הוא ממש, אבל ממש לא הסיפור הקלאסי והמוכר. למעשה, הקשר בין הסרט לאגדה מקרי בהחלט, אבל התוצאה הסופית מגניבה ומשעשעת, כשבאמצע דוחפים לנו פרט לקלישאות הרגילות גם כמה מסרים סמויים שאולי בהחלט כדאי לקחת מהסרט.

למשל, התופעה הכל כך מוכרת כמעט לכל אחד ואחת שמוצאים עצמם מיעצים לחבר טוב או לחברה, אבל כשזה נוגע אלינו - פתאום תופסים רגליים קרות, מקבלים פיק ברכיים, וברגע האמת מול האחת והיחידה המילים נעתקות מהפה, וכל העצות הטובות שנתנו לחבר / ה נעלמות ופורחות באוויר...

או, היכולת להאמין בעצמך, לעשות את השינוי ולראות שאם רק רוצים אפשר להשיג ולשנות.

המסר בסרט די ברור - נכון שזה קשה, ולעיתים מאיים, אבל אם רק לרגע אחד מתגברים על הפחדים והחששות, וברגע של כנות פשוט לומר I Love you , לפתע הכל משתנה ומגלים כמה זה היה פשוט, וכמה טוב שעשינו זאת, כי אחרת סתם היינו מפספסים. האמת, כתבתי על זה לא מזמן פוסט - אז כנראה שצדקתי...

גוליבר עובד בתור מחלק דואר במערכת של עיתון נחשב במנהטן, ומאוהב קשות בעורכת תוכן של העיתון. לילה אחד הוא מבחין באור דולק במשרדה וניגש לומר לה לילה טוב רגע לפני שהוא חוזר הביתה, כשאז תוך כדי שיחה הוא מחרטט אותה שהוא מטייל בעולם ואוהב לכתוב, והיא מבקשת ממנו להביא לה למחרת דוגמאות לכתבות שהוא כתב בעבר על מסעותיו בעולם. את הלילה הוא מבלה בנסיון נואש מול המחשב לכתוב משהו, כשבסוף הוא פשוט עושה copy paste ממגזיני תיירות נחשבים, וכך בבוקר העורכת באמת מאמינה שהוא כתב הכל ושולחת אותו למשימה עיתונאית שתשנה את חייו - משימת תחקיר על משולש ברמודה.
עם חיוך על הפנים גוליבר יוצא לדרך, כשלפתע בלי התראה מוקדמת סערה פוקדת את הים, ומערבולת אדירה סוחפת אותו ואת הסירה שלו למצולות, עד שהוא מתעורר על החוף בממלכת ליליפוט, קשור - כמו באגדת הילדים - מכל הכיוונים ועשרות אנשים זעירים מעליו.
בהתחלה תושבי ליליפוט לא ממש יודעים לאכול את הענק, עד שיום אחד הוא מציל את המלך שהותקף בארמונו על ידי אויביו שהעלו את הארמון באש, וגוליבר ברגע האחרון מכבה את האש בארמון בעזרת הטכניקה הידועה של כיבוי צופים...

מרגע זה הוא הופך להיות המושיע הכל יכול של ממלכת ליליפוט עד כדי סגידה, כשהוא כמובן מנצל את ההערצה אליו כדי ללמד את תושבי הממלכה להיות אמריקנים, ומקים להם סוג של מיני מנהטן בליליפוט - קצת הזוי, אך די משעשע.

גוליבר די מתרגל למעמד החדש, כשהוא אפילו די נהנה ממנו - במיוחד כי אף אחד לא יודע שבחיים הקודמים שלו הוא היה די כלומניק, ועכשיו הוא הופך להיות אליל הממלכה הקטנה. כרגיל העניינים מסתבכים די מהר (על רקע רומנטי כמובן..) , את הסוף (הטוב..) לא נגלה.

הסרט די משעשע, רווי בבדיחות קטנות לאורכו - מדובר בקומדיה די הזויה. כפי שנאמר - הקשר לאגדה המקורית מקרי בהחלט, אך עדיין הסרט קליל וכיפי וזורם. הילדים הקטנים יצחקו מהבדיחות המטופשות, אך גם המבוגרים יותר בהחלט יהנו מהסרט ואפילו מהבדיחות הלעיתים ילדותיות משהו, ואף על פי כן.

סרט ליום חמישי בערב עם החבר'ה אחרי בירה.

אפשר לראות.    

הנה הטריילר לסרט:

יום שישי, 17 בדצמבר 2010

טרון המורשת 3D: המטריקס על סטרואידים...

אם יש דבר שאני אוהב בסרטים האמריקאים זה שהם אשכרה לוקחים את עצמם ברצינות. כאילו, הסכמה הקבועה של גיבור כל יכול, שתמיד נראה טוב, רגיש, אתלט, הכי חזק מכולם, שתמיד איכשהו ברגע האחרון ישרוד, ינצח את כולם, הכל יסתדר. כמובן ששניה לפני הסוף משהו ישתבש, מתח, והופ - הוא לא רק גיבור הוא גם רומנטיקן ורגיש - לכן בדרך כלל ברגעי המתח והאימה, כשהתוכעס כבר דבוק לכסא - תצטרף איזו יפהפיה תורנית (תרתי משמע.. - בדיחה פנימית של דוסים...) , לוחמת בחסד , שבשתיים שלוש מכות קונג פו מתוחכמות תעזור לו בשנייה האחרונה להביס את כל הרעים מסביב, ואז לצאת ביחד אל הזריחה...

פשוט מקסים. ודי באנלי. ולמען האמת כבר צפוי מראש. ועדיין, טרון המורשת, 3D הוא סרט נהדר שעשוי טוב, זורם, די מגניב, שחרף כמה רגעים סמי קיטשיים, ועוד סצנה שתיים שחוזרת על עצמה בכל סרט רעים וטובים קלאסי (אמריקאי...) כמו למשל הסצנה בה קלו (הרע בסרט) יוצר לו "צבא על" של חייזרים דיגיטליים משובתים ונושא מולם נאום נלהב (ודי הזוי ..) על כך שהם הולכים לכבוש ביחד את העולם - עדיין, הסרט פשוט טובבבב.

האפקטים נהדרים, זורמים, ובכלל הסרט קצבי ומרגיש כמו משחק מחשב על סטרואידים. או, אם תרצו - סוג של המטריקס על סטרואידים...

העלילה די פשוטה - מיסטר קלין הוא מתכנת גאון בחסד בעל חברת משחקי מחשב , שכמו הרבה גאונים לפניו ולאחריו (ראו ערך הרשת החברתית..) לא ממש אכפת לו מהמליונים אלא יותר מהחדשנות, מהגאונות והיצירתיות, מהדחף ליצור משהו חדש שישנה את העולם. אז הוא יוצר עולם וירטואלי דיגיטלי שמבוסס  / מעורבב על / עם משחק מחשב שהוא פיתח בעבר - Tron - שאליו הוא נשאב וממנו הוא לא יכול לצאת. לאחר כעשרים שנה הבן הקטן והיחיד שלו שעכשיו כבר בן 27 נשאב גם הוא לתוך העולם הווירטואלי שעכשיו נשלט בידי תוכנת מחשב זדונית - סוג של כפיל גנטי שהוא עצמו יצר ויצאה מכלל שליטה (מזכיר משהו..? המכונות / מחשבים / רובוטים משתלטים על האדם / העולם... - חבר'ה!! אתם שם בהוליווד!! צאו קצת מהקופסא גאד דמאט,   !!Wake up, Hellllooo!! קצת מקוריות...) ועכשיו לא ברור ממש מה הוא רוצה - אם להשתלט על העולם הווירטואלי, או לחלופין לצאת ממנו אל העולם האמיתי ולהשתלט גם עליו. מכאן העלילה כמובן מסתבכת - טוב, לא ממש - כי כמו בכל סרט שמכבד את עצמו מגיע הגיבור הכל יכול , הלא הוא הבן של פלין שנשאב לעולם הווירטואלי, מכסח לכולם ת'צורה, והסוף - לא נגלה, אבל כמובן שטוב...

סצנות מלחמות הדיסקים ממש מגניבות. חכו כשתראו את מירוץ אופנועי האור ההזוי משהו. בתלת מימד זה אשכרה עושה חשק להכנס לכמה דקות גם כן לאיזה עולם ווירטואלי מלא אורות ניאון..

אף פעם לא הבנתי את הקטע המפגר הזה של כל הרעים בסרטים, שיוצרים צבאות חייזרים / זומבים / Whatever ענק כדי להשתלט על העולם. כאילו, נניח שהצלחתם, הגיבור נכנע, סופרמן פשט את הגלימה, ספיידרמן נכנסב למחילה, ועכשיו אתם שליטי העולם הרגתם את כולם. נו? עכשיו מה?? Next?? כאילו מה, תשבו כל היום על הספה ו..? אם לא יהיו אנשים בעולם , או שסתם כולם יהיו עבדים מי יעשה מוסיקה? טלוויזיה? קולנוע? תרבות..?? כאילו, לא חשבו על זה כל הרעים בסרטים...??
מפגרים...

2. איך זה שתמיד הגיבורה גם יפה, גם חכמה, גם רגישה , עדינה, וכשצריך גם נינג'ה חסרת מעצורים? - כאילו, יכול להיות שהן קיימות רק בסרטים...?

3. אולי פעם אחת תבעסו קצת את הצופים ותגמרו את הסרט עם סוף לא צפוי ומבעס שהרעים משתלטים...? (טוב, בעצם זה כבר היה בסקייליין ויצא די מעאפן..)

4. שימו לב לפרטים הקטנים והשמות בדקות הראשונות של הסרט - חשוב להמשך העלילה.

5. אין לי עוד מה להוסיף..

בקיצור, סרט מאוד מומלץ, כייפי, זורם, תלת - מימד.
לא סרט ללכת עם החברה.. (אבל כן עם החבר'ה..!!)



יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

סרט לחנוכה: פלונטר - לא לילדים בלבד

ועוד בענייני חנוכה, הסרט פלונטר שיצא השבוע לאקרנים (ונראה שלא במקרה דווקא ממש סמוך לנר ראשון..) הוא סרט אינטלגנטי ושנון במיוחד. נראה שבשנים האחרונות סרטים מצויירים הם כבר ממש, אבל ממש לא סרטים רק לילדים. ועדיין, זהו סרט חנוכה אולטמטיבי לכל המשפחה. בדגש על כל , כי גם המבוגרים ייהנו ממנו. הסרט מוקרן גם בתלת - מימד, ואני ממליץ בחום על גרסת ה - 3D.

במבט ראשון העלילה די קיטשית - נסיכה שכלואה במגדל גבוה באמצע היער לאחר שנחטפה כשהייתה תינוקת על ידי מכשפה מרשעת ומניפולטיבית כיוון שלשיער שלה יש תכונה מיוחדת - בכל פעם שהיא מתחילה לשיר השיער שלה מסוגל לרפא אנשים ולהפוך אותם לצעירים ויפים, מה שמאפשר למכשפה להישאר צעירה לנצח, ולכן היא כולאת אותה במגדל באמצע היער כדי שלא תצא ממנו לעולם. עד שיום אחד מגיע הנסיך על הסוס הלבן, יותר נכון שודד חתיך ושרמנטי שמגיע למקום בטעות לאחר שנמלט משני חבריו בהם בגד לאחר שוד מוצלח של כתר הנסיכה מארמון המלך והמלכה. כאן העניינים מתחילים כבר להסתבך עד הסוף הטוב והקיטשי משהו - אני לא אספר לכם, אבל תדמיינו לבד - לא קשה למי שראה סרט מצוייר אחד או שניים בחייו...

הסרט קיצבי ועשוי היטב, והעלילה זורמת ולעיתים אף מותחת. אמנם עלילת המסגרת היא סוג של סיפור אגדה לעוס בשינוי פרמטרים קל, אך עדיין מדובר בסרט מגניב וכיפי, מתוחכם וזורם.

חוץ מזה הסרט גם די משעשע ורבוי בדיחות אמריקאיות טיפוסיות עם קריצה לקומדיות הוליוודיות מוכרות. כמובן גם שהסרט רווי הרבה קיטש - כמו למשל הסצנה בה לאחר הבריחה הראשונית מהטירה השודד המגניב מטיף לנסיכה שזה עתה יצאה מהטירה על מרד נעורים מול המחוייבות לאמא שאוי אוי אוי - תזיל עכשיו דמעה על הנערה שגילתה את העולם הגדול , או הסצנה הקיטשית בבר על חלומות שמתגשמים (אל חשש - לא מדובר בספויילר! זה לא עיקר הסרט...).

בכלל נראה שתעשיית האנימציה הממוחשבת עשתה קפיצת דרך משמעותית בשנים האחרונות וזה מתבטא בהבעות הפנים הריאליסטיות והמשכנעות של הגיבורים בסרט שתורמות לעלילה, כמו גם הנופים בסרט שבתלת מימד ממש עושים חשק לקפוץ לשם לאיזה טרק זריז.

הסרט הוא כביכול סרט רומנטי, על אף שזה לא הסרט הרומנטי הקלאסי לקחת אליו את החברה לערב רומנטי כיוון שפרט למספר סצנות ממש רומנטיות ומרגשות רוב הסרט נע בין קומי לעלילתי, כשהזרימה של הסרט היא די תזזיתית.

לסיכום: מדובר ללא ספק בסרט מהנה, כיפי , קצת רומנטי קיטשי - אך זה לא ממש מורגש - בקיצור, הסרט האידיאלי לכל למשפחה לכבוד החנוכה. וגם סתם ליציאה עם החבר׳ה. בפירוש לא למי שמחפש ערב רומנטי עם החברה.

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

סקייליין - חייזרים חסרים מנוח

הסרט סקייליין: SKYLINE שמוקרן בימים אלה בבתי - הקולנוע הוא סרט חייזרים טיפוסי - הרבה אקשן, מעט עלילה, והמעט עלילה - גם היא כבר שחוקה עד דק..

בגדול, מסיבה, חבורת צעירים מגניבים, בלילה אור כחול חזק חודר לחלון, מושך אליו את הצעירים (ובכלל את כל מי שמסתכל אליו - ואז בולע אותו), חלליות, חייזרים מגעילים עם הרבה ג'לי שנראים כמו מקקים שעברו טרנספורמציה רדיו - אקטיבית, בני האדם נלחמים בהם ומשיבים אש - טילים גרעיניים שלא ממש מדגדגים את החללית של החייזרים, כשהסוף מטופש משהו וגם לא ממש ברור. בקיצור, אפשר לוותר.

אבל, וכאן אני רוצה לשאול - איך זה שתמיד (טוב, לא תמיד, אבל ב -99%..) בסרטי חייזרים - החל מהיום השלישי, גברים בשחור, וגם כאן בסקייליין החייזר הוא תמיד ייצור ענק, עם זרועות מגושמות, מלאות ג'לי מגעיל, גמלוני ומגושם באופן כללי, תמיד ענק כזה, ובאופן כללי נראה כמו מפלצת. אך מצד שני, הם תמיד מאוד מתקדמים , עם טכנולוגיה שטרם נראתה על כדור - הארץ, חלליות מגניבות , כלי נשק מיוחדים, וכו' - כאילו, מי פיתח להם את כל זה???
לא נראה לי שהג'וקים הענקיים עם האורות הכחולים והמלא זרועות שמשתוללים על המסך מסוגלים לפתח טכנולוגיה כזו מתקדמת ולבנות כאלו חלליות. שוב, פיתח להם את כל הטכנולוגיה??

ובכלל, איך נראה הכוכב שמהם הם באו? כאילו, יש להם שם תרבות / ספורט / מוסיקה / קולנוע? הרי, לא נראה לי שהג'וקים עם כל הג'לי עליהם והמגושמים האלה חיים להם אי שם באיזה כוכב נידח בנחת....
כלומר, אני לא רואה אותם חיים בגורדי שחקים אי שם ביקום, ומנהלים חיי מסחר ותרבות תוססים...

בקיצור, וכאן אני פונה למפיקי סרטי החייזרים - למה שלא תנסו לחשוב על משהו מתוחכם יותר. על איזה חייזר שטרם נראה פה. נראה לי שמאז מסע בין כוכבים והאנטרפייז לא ראינו באמת חייזר תבוני אחד...

או, כל הקטע המטופש הזה עם הצלחות המעופפות. כאילו, אם זה באמת כזה גאוני ותרבויות מתקדמות באמת משתמשות בצלחות מעופפות כחלליות - למה כאן על כדור - הארץ לא בונים כלי טיס בצורת צלחת מעופפת...?

בכלל, ברוב המקרים החלליות וכלי הטייס של החייזרים נראים כנוגדים את כל חוקי האוויוניקה.

אז מה השורה התחתונה?
צר לי , אך קשה לי להמליץ בחום על סקייליין. מזל שהיו לי זוג כרטיסים חינם (ס'תכלו כמה פוסטים למטה..).

מפיקים יקרים, אם אחד מכם קורא את הפוסט - אנא מכם - פעם הבאה כשאתם מפיקים לנו עוד סרט חייזרים: 1. תגוונו מעט את העלילה. 2. תהיו קצת יותר יצירתיים עם דמויות החייזרים שאתם מכינים לנו. כאילו, תנו להם אישיות, עולם משלהם, משהו.

יום שישי, 29 באוקטובר 2010

הסצנה הטובה ביותר בסרט הרשת החברתית (שיצא היום בארץ) היא ללא ספק הסצנה בה מארק צוקרברג

יושב במבט נוגה מול המחשב, מול הפייסבוק הפתוח, ומצרף , ליתר דיוק מציע חברות לבחורה בה הוא מאוהב, ושהיא כמובן - על פי התסריט ההוליוודי הידוע מראש - לא ממש מעוניינת, ופשוט מחכה כאחרון משתמשי הפייסבוק שהיא תאשר אותו...

כן כן, מארק צוקרברג שחולש על רשת של חצי מליארד משתמשים, שיכול לסגור ולפתוח לכל משתמש את החשבון, להיות חבר של כל משתמש - מבקש חברות מאהובתו (שלא ממש רוצה...) ומחכה שתאשר אותו...

נראה שהמסר העיקרי של הסרט, ואולי אף של הסיפור האמיתי של פייסבוק הוא שלא משנה כמה כסף יש לך, ומעמד, וכוח בסופו של יום הכל מתנקז למקום אחד, אל הבחורה שאתה אוהב...

הרשת החברתית מספרת את הסיפור של פייסבוק, איך הכל התחיל (מהרצון להשיג בנות ופופולאריות בקמפוס של הארווד...) , דרך המשפט המתוקשר עם התאומים לבית וינקלבוס, כולל כמובן גם התביעה של אדוארדו סברין חברו הטוב של צוקרברג  לחדר בהרווארד - שגם הוא אגב, בסוף הסתכסך איתו ותבע אותו - מה שאומר שהכסף לעיתים חזק מהכל - גם מחבר טוב.. , ועד להפיכתה לרשת החברתית הגדולה והפופולארית בעולם.

הסרט עשוי מצויין, מהיר וקצבי , כעל אף שהעלילה היא בסך הכל על אתר אינטרנט עדיין אין רגע משעמם בסרט.
השחקנים מצויינים, בעיקר ג'סטין טימברלייק כשון פארקר מייסד נאפסטר.

אני חושב שאפשר לחלק את הצופים בסרט לשני קבוצות עיקריות: קבוצה אחת היא הצופים הרגילים שיהנו מסרט עלילתי, קצבי קליל ומגניב, שלהם מן הסתם הסרט לא יעורר נקודה למחשבה. הקבוצה השנייה היא אותם אנשים שהם יזמים בנפשם. אותם אנשים שחולמים על האקזיט הגדול. להם הסרט יעלה מספר נקודות למחשבה. מה באמת חשוב בחיים , ומה הם סדרי העדיפויות.

מצד שני - למי שנמצא חזק בקטע של יזמות וכסף גדול - המטרות מן הסתם די ברורות, ושום דבר לא יזיז אותו מהמטרה. זר לא יבין זאת...
הסצנה שמתארת זאת יותר מכל היא לקראת סוף הסרט כאשר פייסבוק כבר הופכת להיות אתר בסדר גודל עולמי, עם הרבה כסף ומשרדים מפוארים - בזמן שכולם חוגגים במסיבות מפוצצות רוויות אלכוהול, מארק צוקרברג ממשיך לתכנת במשרד אל תוך הלילה....

בקיצור - סרט מומלץ!! עשיתי Like...







יום שני, 30 בנובמבר 2009

צפיתי אמש ב - 2012 (הסרט החדש..)

אז ככה, נתחיל בזה שהבמאי / תסריטאי ממש לא מקורי - לפני כמה שבתות קראנו את סיפור תיבת נוח........

בשורה התחתונה - סיפור תיבת נוח בגרסה המודרנית, הרבה אפקטים, כולל מוטיבים וקריצות פה ושם במספר סצנות מ / אל הסיפור התנכ"י - לדוגמה, הסצנה בה מובלות החיות - ג'ירפות , פילים אל התיבות (אמנם בהליקופטרים - תיבת נוח של 2012 - אמרנו...? )
וכמובן, סצנות הסיום, בה השמיים נרגעים, מזג האוויר נפלא, ותראה היבשה, הימים מתחילים לסגת (אופסס..... , הרסתי למי שטרם ראה... מצד שני - עיקר הסרט זה האפקטים והסרט עצמו)

מה עוד?
אפקטים מרשימים - אמרנו?
גלי צונאמי אדירים, ערים שלמות נחרבות - אכן המחשבים של סיליקון גראפיקס מסוגלים על נקלה להחריב עולם.......

מה עוד?
עלילה בסדר, זורמת, בסופו של יום זה סרט אמריקאי טיפוסי - אך מה לנו כי נלין?

אהבתי:
הסצנה בה נראים לשנייה וחצי חברה עם כיפות (צילומים מכל כדור - הארץ, מה קורה בכל מדינה)

לא אהבתי:
ארוך מדיי.....

תובנות? נקודה למחשבה?
סוף העולם? עוד שנתיים מבול? לרגע באווירת הסרט מתחילים לחשוב שיאללה, אוטוטו... מצד שני - קראנו בסוף פרשת נוח שיותר לא יבוא מבול על הארץ, אז אני רגוע.....

שורה תחתונה:
סרט מגניב, לכו לראות.

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More