המדריך למציאת אהבה בפייסבוק

זה לא סוד שפייסבוק הפך להיות (בין יתר הדברים שהוא כבר...) אתר ההכרויות הגדול בעולם. אז כיוון שכבר יצא לי להכיר ולצאת עם מספר לא מבוטל של בנות דרך הפייסבוק, החלטתי לכתוב מדריך מקוצר ושימושי איך להכיר דרך הפייסבוק

מדריך ידידותי לגאדג'טים

מדריך קצר לשיחות סלון למי שעוד לא יודע מה זה iPad, בלאקברי, ובכלל

דוסיבלוג

איך הכל התחיל: הפוסט הראשון בדוסיבלוג

מדריך למקומות לדייטים

כמה המלצות למקומות לא ממש שגרתיים לדייטים

מדריך להכנת קפוצ'ינו

מדריך קצר שילמד אותכם כיצד להכין קפוצ'ינו מושלם

יום חמישי, 29 בדצמבר 2011

ביקורת מסעדה: והפעם מסעדת NOI DUE בניו יורק

מסעדות כשרות יש למכביר בניו - יורק בכלל, ובמנהטן בפרט. ברם, רובן סבבה - החוכמה היא לדלות את הטובות והמעניינות שבהן. בטיול הקודם המלצתי על מסעדת SOLO שנמצאת בבניין סוני ב - East side, אז הערב סעדתי את ליבי במסעדה חדשה ומעניינת ביחד עם חברים.

מסעדת NOI DUE היא מסעדה חלבית כשרה (חלב ישראל) בסגנון איטלקי. המסעדה מתמחה במאכלים המבוססים על גבינות, מוצרלה, פסטות ודגים.

המסעדה שוכנת ב - Upper West Side ברחוב 69, ושדרת ברודווי. למעשה, קצת קשה למצוא את המסעדה כיוון שהיא נמצאת בקומת ה - Basement (מרתף) וקצת קשה להבחין בה. אבל שווה לחפש.
ההגעה פשוטה - לוקחים את התחתית קו 1,2,3 (אחד מהם) אדום ויורדים בתחנה ברחוב 72 (שלושת הקווים עוצרים שם). יורדים שני רחובות לרחוב 69, ואז לוקחים שמאלה (לכיוון מזרח) ברחוב 69 , ואחרי מספר צעדים מבחינים במדרגות למסעדה. אם לא הצלחתם למצוא - חפשו ברחוב מישהו עם כיפה ותשאלו איפה זה NOI DUE.

המקום אגב, די פופולארי בקרב ה - Young Proffesionals שחיים ב - Upper West Side. אגב, יאנג פרופשיונל - או אם תרצו - Young Jewish Professionals -
בתרגום מילולי לאמריקאית זה לאו דווקא "צעירים מקצועיים" אלא כינוי לרווקים היהודים הדתיים שחיים באפר ווסט סייד.

העיצוב של המסעדה מאופק ונעים לעין ומשרה אווירה נעימה.
למסעדה תפריט יינות שכולל יינות מישראל (כמובן..) מספרד, צרפת, וגם איך לא ארה"ב - יקב ברטנורא המפורסם.
אני פתחתי עם כוס יין אדום Cotes du Rhone: Cuvee DU Centenaire - יין צרפתי שהיה פשוט מענג. אין לי מילה אחרת. הרבה זמן שלא טעמתי יין כל כך טעים. הייתי אומר אפילו שפרט ליקבי יתיר שעוד לא טעמתי יין שמאפיל עליהם - זה ללא ספק אחד הטובים שטעמתי לאחרונה.

קצת יקר האמת - 10$ לכוס, אך שווה כל פני.

הזמנתי מנה שנקראת Melanzane Imbottiti, שהיא מנה מופלאה (ועלתה 14$) ותוארה בתפריט כך:
Eggplant filled with ricotta, baked in marinara sauce and parmigiano served with toasted bread

אז עזבו אתכם משטויות, אל תשברו את השיניים - פשוט בקשו את השקשוקת חצילים...
מדובר במנה מאוד טעימה. המנה מוגשת על מחבת חם - ממש כמו שמגישים שקשוקה בארץ, ואת המנה אוכלים מהמחבת. ישירות. וואלק.
במחבת מונחות להן שני גלילות חצילים ממולאות בגבינה משובחת צפות בשלווה ברוטב עגניות אדום וסמיך, כשמעל שכבה של גבינה צהובה מוקרמת. אויי זה כל טעיםםםםםם!!! יאממממממממממי. פשוט תענוג לחיך. עם המנה מקבלים לשולחן גם את לחם הבית שהיה ממש טעים, וכמו ישראלי אמיתי פשוט ניגבתי עם לחם הבית את רוטב העגבניות הסמיך והמענג.

אפרופו התיאור המסובך של המנה - אני פונה כאן בקריאה נרגשת למורות האנגלית בארץ: אנא מכן מורות יקרות. אני יודע שחשוב לכן ללמד את המילים החשובות באנגלית, אנגלית ספרותית, אנגלית טכנית, אנגלית מדוברת, וכו'. אך לדעתי צריך להתחיל להכניס לתכנית הלימודים באנגלית בארץ ואף אולי לבגרות יחידה נוספת: קריאת תפריטים באנגלית. אני נכנס למסעדות בניו - יורק, פותח תפריט - ואני מרגיש שאני קורא תפריט בסינית , צרפתית - פשוט לא מבין כלום. למה לא לימדו אותנו בכיתה ח' שאגפלנט זה חציל??? מאיפה אני אמור לדעת את זה?? ומה זה לעזאזל "בבא גנוש"???? כל כך קשה ללמד את זה...?? - כתבה בניו - יורק טיימס כבר יותר קל להבין ...

בכל מקרה, אין לי טענות למוריי ומורותיי לאנגלית מהעבר - ב"ה כולן וכולם עשו עבודה טובה, ועל כך אני מודה להן ולהם. אך למען דור העתיד, אנא הכניסו לתכנית הלימודים כיצד לקרוא תפריט. כדי שהתלמידים שלכם לא יובכו יום אחד בניו - יורק באמצע דייט כאשר ישאלו את הבחורה הענוגה והיא תנסה להסביר להם בעברית רצוצה מה זה "בבא גנוש" ...

נחזור לארוחה המענגת: מנה נוספת שאהבתי זה ה: Mazzarelle, שעל פי התפריט מדובר ב: "Mozzarella sticks served with marinara sauce" - אני אחסוך לכם - פשוט בקשו את האצבעות מוצרלה. המנה מורכבת מ 5-6 אצבעות מוצרלה ומוגשת עם רוטב עגבניות. המנה נימוחה בפה, וממש טעימה.

יש כמובן מרקים, מרק היום, דגים, פסטות - שהחברים והידידות דיווחו שהיו ממש טעימים וערבים לחיך. לקינוח הזמנו פאיי תפוחים שנאפה במקום והיה טעים, אם כי די סתמי ובנאלי. מוגש כמובן עם הרבה קצפת.

לסיכום: מסעדה מאוד מומלצת לארוחת ערב אינטימית ונעימה. אחת החלביות הכשרות הטובות בניו - יורק לטעמי.

מומלץ אגב להזמין מקום מראש כי המקום די עמוס בשעות הערב.

לפרטים:
http://noiduecafe.com



יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

סוס מלחמה: War horse - סיקור הסרט החדש בבימויו של סטיבן ספילברג

סטיבן ספילברג עושה את זה שוב, ומוכיח שהוא עדיין הבמאי מספר אחת בכל מה שקשור לסרטי מלחמה ריאליסטיים, כפי שעשה בלהציל את טוראי ראיין.
סוס מלחמה שיצא השבוע לאקרנים בניו יורק (בקרוב בארץ) הוא סרט על חברות, על אומץ, על מלחמה, על אינסטינקט הישרדות בסיסי שקיים בכל ייצור חי - מאדם ועד אפילו סוס.
אביו של אלברט הצעיר הוא חוואי בריטי בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה, שרוב הזמן די שיכור - אך נוצר בליבו טראומה מהעבר - סוג של הלם קרב מהמלחמות שהשתתף בהם כאשר היה חייל בשירות הוד מלכותו. יום אחד הוא קונה ביריד סוס צעיר, אך מאוד יקר ומביא אותו הביתה. כמובן שאשתו ממש לא שמחה על "המציאה" ומאיימת להחזיר את הסוס בעצמה ליריד, אך אלברט הצעיר מתעקש שהוא יאלף את הסוס ויהפוך אותו לסוס עבודה שיעזור להם לחרוש את החלקה המשפחתית על מנת שיוכלו לשלם שכר דירה. ואלברט אכן עומד במשימה, כשביינתיים נרקם קשר מיוחד ואמיץ בינו לבין הסוס האהוב. לאחר מספר חודשים פורצת מלחמת העולם הראשונה, ואביו של אלברט מוכר שוב את הסוס לצבא הבריטי על מנת לעמוד בתשלום שכר הדירה. הקצין שרוכש את הסוס מבטיח לאלברט לעשות הכל כדי לשמור על הסוס ולחזיר לו אותו עם תום המלחמה. ביינתיים הקצין נהרג עם תחילת הקרבות מול הגרמנים ומכאן מתחילות התלאות של הסוס לאורך המלחמה כאשר הוא למעשה חווה בעצמו את זוועות המלחמה. כאשר אלברט הצעיר מקבל מכתב בו הוא מתבשר שהקצין נהרג, הוא יוצא בעצמו לחפש את הסוס האהוב, מתגייס לצבא - כשאת הסוף לא נגלה - אבל כמו כל סרט הוליוודי אתם יכולים לנחש שהוא טוב כמובן...

מהפריים הראשון הצילומים מרהיבים ומדוייקים, כשגם הקרבות עצמם נראים ריאליסטיים מאוד ופס הקול של הסרט מוסיף נופך דרמטי לאווירה.
סצנת הסיום מרהיבה במיוחד ונראית  כסצנה מהסרטים.

אין לי ספק שהסרט יהיה מועמד השנה מן הסתם לאוסקר, כי גם השחקנים, גם הצילום, גם שחזור הקרבות - הכל פשוט נראה טוב.
מצד אחד העלילה של הסרט דרמטית ונוגעת ללב, וגם ילדים יתחברו. מצד שני, לא הייתי ממש ממליץ לקחת את הילדים לסרט כי הקרבות ריאלסטיים מדיי, והסרט רווי בהרג ומלחמה.

 לסיכום: דרמה, מלחמה, יריות, קצת היסטוריה, חברות בין הנער לסוס. סרט טוב. הדבר היחידי שהרגיז אותי (שוב, כמו בשרלוק הולמס...)  -  זה המבטא הבריטי המחורבן של השחקנים לאורך הסרט, שקצת הקשה עליי להבין חלק מהמונולגים (כי אין בניו - יורק כתוביות לעברית....)



חנוכה בניו - יורק


בשבוע האחרון שמייח פה. כבר כמה ימים לפני חנוכה כמעט בכל חלון ראווה - בחנויות, אפילו בחלונות של הבנקים (ראיתי באחד של Chase) , בסופרמרקטים ובכלל רואים מלא חנוכיות, כשהחנוכיה הפופולארית פה (בעיקר בחנויות ובתי עסק) זו מעין חנוכיה חשמלית לבנה. אגב, כאן זה נקרא מנורה ולא חנוכיה. סופגניות אגב, זה כמובן דונאטס...  - ואם אנחנו כבר בענייני סופגניות, אז פה בכלל אוכלים לטקעס (במבטא אמריקני חזק..) עם רוטב תפוחים (משהו בסגנון גרבר כזה) או עם שמנת. ממש טעים אגב. יש גם סופגניות (דונאטס) , אבל במסיבות בדרך כלל הלטקעס מככבות - וגם מסיבות היה למכביר בשבוע האחרון.

בשדרה החמישית, ממש מול מלון פלאז'ה המפורסם והחנות של אפל חב"ד הציבו את החנוכיה הגדולה בעולם וכל יום ב - 17:30 מתקיימת שם הדלקת נרות.


האמפייר סטייט בילדינג מואר השבוע חצי באדום-ירוק - בגלל החג שלהם, וחציו בכחול לבן - שזה בערך הצבע הרשמי כאן לחנוכה וקישוטי חנוכה בכלל:
התמונה קצת מטושטשת (קשה לצלם בלילה...) , אבל ניתן להבחין. במציאות אגב, זה הרבה יותר מרשים ויפה.
בכלל, כל הסופרמרקטים והחנויות הקטנות שמוכרות הכל מלאים בחנוכיות, קישוטים לחנוכה, סביבונים, מתנות לחנוכה, ומה לא. כבר הזכרתי באחד הפוסטים הקודמים - ואני אזכיר שוב - שאני כל פעם נפעם מחדש מכמה שהאמריקאים מקסימים, ופתוחים, ואיך שהם מכבדים כל דת ומיעוט. פשוט אומה נהדרת.

חנוכה שמח !!



יום שני, 26 בדצמבר 2011

הכירו את הרשת היהודית החדשה: Jspace

רבים ניסו לעשות את זה לפני, והייתי אומר שזה כבר הפך לסוג של טרנד - אבל מי יודע, אולי הפעם זה גם יתפוס. הבעיה היחידה - בשונה מפייסבוק , טוויטר וגוגל + - הפעם מספר החברים הפוטנציאלי ברשת החדשה הוא משהו כמו 15 מיליון פלוס מינוס..
Jspace למעשה לא מגדירה את עצמה רק כרשת חברתית, אלא כפורטל שלם ליהודים, יהדות - ומה שביניהם ...
באתר החדש תוכלו למצוא חלק שלם שמוקדש - איך לא - לשידוכים והכרויות - כמובן בחינם. אירועים שונים בעולם - כמובן אירועים של וליהודים. אוכל - מסעדות כשרות בעולם, טיולים בעולם, וחדשות מהעולם היהודי.

האתר החדש כולל את כל המאפיינים הרגילים של רשת חברתית - תיבת מייל, אפשרות לצרף חברים, יצירת אירוע, עדכונים על אירועים, ועוד.

רעיון נחמד, אבל - בגלל הפוטנציאל המצומצם (מה לעשות, כבר נאמר בכתובים "לא מרובכם..." ) לא נראה שזה הולך להיות הפייסבוק הבא, אבל אם יהיו מספיק נרשמים אני חושב שזה בהחלט הולך להיות שימושי.  האתר שבת דוט קום למשל - שמשדך בין מארחים לארוחת שבת לבין אורחים שמחפשים היכן להתארח בשבת כבר תפס תאוצה והפך להיות מאוד פופולרי בייחוד באיזור ניו יורק והסביבה.

בשורה התחתונה?
ההרגשה שלי שרוב הנרשמים יהיו מן הסתם מניו יורק, פלוס ירושלמים דוברי / חובבי אנגלית.

אז יאללה, תירשמו בהמוניכם:
http://www.jspace.com/ 



יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

לילות ניו - יורק

אומרים שעכשיו זו התקופה הכי טובה להיות באמריקה ובניו-יורק בפרט.
עכשיו מתחיל פסטיבל החגים שלהם. והם מאוד משקיעים בחגים שלהם.

אמנם כל החגים מתרכזים בקניות, אבל עדיין זו אווירה מיוחדת.
הכל מקושט. בכל מקום הם שמים את העצים שלהם ומקשטים אותם, יש סיילים בחנויות ויש אווירה.

וניו - יורק אכן מקסימה. אגב, השנה חנוכה יוצא בדיוק בתאריך של החג שלהם, כך שזה די מעניין לראות את השילוב - שימו לב למשל לכניסה לבניין הזה - בניין טיפוסי, ברחוב טיפוסי בניו - יורק:

זה כל כך יפה לראות איך האמריקאים מכבדים את כולם (אומה מקסימה - כבר אמרתי...? ) ונותנים כבוד לכולם - כל אחד ומנהגו / דתו.

אז הנה עוד קצת תמונות שצילמתי בניו - יורק - תהנו !!

וכמובן -
חג חנוכה שמייח !!!













 

יום שני, 19 בדצמבר 2011

כשבלש בריטי (עם מבטא..) פוגש את הוליווד - על הסרט שרלוק הולמס החדש "משחק של צללים"

מהפריים הראשון "שרלוק הולמס - משחק הצללים" החדש שיצא השבוע לאקרנים (בניו יורק, בארץ אוטוטו ביום חמישי הקרוב..) בבימוי של גאי ריצ'י ובכיכובו של רוברט דאוני, האקשן לא חדל ולו לרגע קט. אני אוהב סרטי פעולה ואקשן שמחזיקים אותך מתחילת הסרט ועד הסוף, וכך גם סרט ההמשך לשרלוק הולמס שיצא זה מכבר - שרלוק הולמס 2: משחק הצללים. בין השיטין כמובן שישנן גם כמה סצנות משעשעות - כולל סצנה קורעת במיוחד (אך די רדודה - אבל מה זה משנה - זה מצחיק...) של אח של הולמס (שעוזר לו לאורך הסרט) בכיכובו של סטיבן פריי - לא נקלקל.. . באופן כללי הסרט עשוי למשעי, מתוקתק, מהוקצע, מהיר, צילום מדויק ועלילה זורמת.

הפעם שרלוק הולמס יוצא בעקבות פרופסור מוראטי המטורף והגאון כאחד שמנסה להביא להתלקחות מלחמה בין צרפת לגרמניה כדי שמפעל הנשק שלו יעשה מליונים. כמובן שד"ר ווטסון עוזרו / חברו הנאמן מצטרף אליו (בעל כרחו יש לומר...) רגע אחרי שהוא נושא את אהובתו לאישה, ומכאן העלילה מתפתחת. קרבות המגע לאורך הסרט מרשימים, כשחלק מהסצנות מצולמות בכוונה בסלואו מושן מרשים. לונדון העתיקה, ולקראת החצי השני של הסרט גם פאריס של סוף המאה הקודמת מצטלמות נהדר. הקאסט מושלם וסוחף לתוך החוויה, התלבושות נהדרות כשהיופי בסרט הוא השילוב המושלם בין מראה ויזואלי של סרט אנגלי קלאסי, עם קצב וזרימה של סרט פעולה הוליוודי. המבטא הבריטי המחורבן קצת הקשה עליי להבין חלק מהמונולוגים בסרט (כי אין בניו - יורק כתוביות...) , אבל זה חלק מהאווירה.

רוברט דאוני נותן מימד קליל ומעט קומי לעיתים לדמות הספרותית של שרלוק הולמס שתמיד עושה רושם של בלש בריטי קשוח וחמור סבר. ג'וד לאו כד"ר ווטסון משלים אותו בצורה מעולה.

בקיצור, תעמיסו סופגניות ורוצו עם הילדים לראות את הסרט - המבוגרים יהנו מסרט עאלק בריטי בניחוח הוליוודי משובח, והילדים יהנו מהאקשן שכמעט ולא פוסק עד הפריים האחרון.

   

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

ואם תהיתם מדוע אני כל כך אוהב את ניו - יורק


אז התשובה היא: כי רק בניו - יורק אפשר ללכת בשבת לבית - כנסת עם פפיון (עניבת פרפר)  בלי שתראה מוזר / חייזר / Whatever... - כשסביבך לפחות עוד 5-6 אנשים בעניבת פרפר ...

התמונה אגב, צולמה ביום חול... (או ליתר דיוק - במוצ"ש).

שבוע טוב לכולם !!

נ.ב.
1. מדובר אגב, בעניבת פרפר אמיתית...
2. אני קשרתי !!! (אמנם לקח לי כמה שבועות, אבל בסוף למדתי איך...)
3. בפוסט הקודם על עניבות פרפר נפלה טעות: התשובה לחידה השלישית היא: 1.  

מסיבת חנוכה ביח"ד לחבר'ה צעירים


יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

שערוריה בישיבה יוניברסיטי

ניו יורק כמרקחה. הקהילה הדתית מזועזעת. שיחות הסלון בימים הקרובים במנהטן כבר מוזמנות מראש לנושא אחד בלבד.
אז אם לא הספיק הקמפיין האחרון של משרד הקליטה שעורר רק לפני שבוע סערה אצל יהודי ארצות - הברית (למי שלא צפה - סדרת פרסומות ב - CNN וביוטיוב להחזרת היורדים לארץ),  הנה מגיעה לה סערה זוטא חדשה - ביום שישי האחרון התעוררה יהדות ארצות הברית לשחר של יום חדש (טוב, אני מגזים, סתם משחק אותה דרמטי בשביל הפוסט..) , Any way, נראה שכבר שנים לא התעוררו זקני ה - UWS (אפר ווסט סייד - שכונה רגועה ומנומנמת במנהטן)  ונדהמו לקרוא בעמוד הראשון, של ה - WSJ (וולסטריט ג'ורנל - עיתון לאנשים חושבים באמריקה..) על מעללי בחורה דתיה , פה קוראים להם Modern Orthodox, שהתוודתה מעל דפי עיתון הסטודנטים של הישיבה יוניברסיטי, ה - Beacon - על לא עלינו, רחמנא ליצלן , שומו שמיים, אויי ויי זמיר - על כך שהיא חטאה וקיימה יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין.

המאמר  האנומימי פורסם בטור הדעות של עיתון הסטודנטים המחתרתי של ה - YU (ישיבה יוניברסיטי) ומהר מאוד גרם (כמובן..) לתגובות רבות ולשערוריה רבה. על פי הוול סטריט ג'ורנל, אגודת הסטודנטים של ה - YU החליטה למחרת פרסום המאמר להפסיק את תקצוב עיתון הסטודנטים, והחגיגה החלה. הסטודנטים החלו להגיב ולהתדיין (להתדיין, אני מבקש. להתדיין בלבד) על המאמר הסנסציוני בפייסבוק ובתגובות למאמר. ישיבה יוניברסיטי נחשבת לספינת הדגל של החינוך הדתי בארה"ב - מוסד מאוד יוקרתי שמשלב לימודי קודש וחול. כמו מכון לב בארץ.  הבנים לומדים בקמפוס בוושינגטון הייטס והבנות לומדות 150 בלוקים מהם במיד טאון (נדמה לי באיזור רחוב 34 באיסט סייד) בקמפוס סטרן.

בקיצור, שמחה וששון - כולם דיברו על זה כל השבת - החל משיחות סלון, ארוחות שבת, ועד אפילו לדרשות בבתי - הכנסת. המאמר אגב, זכה ליותר מעשרים אלף כניסות כבר ביום חמישי בלילה על פי הוול סטריט ז'ורנל.
כמובן שכבר ביום שישי ה - Beacon פרסם טור "הסבר" למאמר, וכן "סטייטמנט" של אגודת הסדטודנטים של ה - YU.

זהו.
אם אתם רוצים לקרוא את המאמר הסורר, אז הנה הקישור:
http://yubeacon.com/2011/12/the__written_word/how-do-i-even-begin-to-explain-this/

אגב, אם תשאלו את דעתי אז אני חושב שאגודת הסטודנטים של ה - YU דווקא פעלה נכון בכך שהפסיקה את התקציב של העיתון. בסופו של יום מדובר במוסד שהוא חצי ישיבה, ואני חושב שלעיתים עורך של עיתון, גם אם הוא עיתון סטודנטים "חתרני" צריך לשמור על רמה מינימלית. אז נכון שזה מגניב, וסקס מוכר, ווואלק היו להם עשרים אלף כניסות, אבל עדיין, לא צריך לרדת ל ...
הבחורה שכתבה את המאמר ממש לא מייצגת את רוב הסטודנטים / בוגרים ובוגרות של הישיבה יוניברסיטי. מההיכרות שלי עם בוגרי YU באפר ווסט סייד רובם דתיים והרבה מקפידים גם על שמירת נגיעה וכו'. שיחות סלון שערכתי במהלך סוף השבוע עם בוגרי YU איששו זאת. ת'כלס, בכל מוסד יוקרתי תמיד ימצאו מחפשי הצומי למיניהם שיעשו הכל בשביל קצת צומי...


Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More