המדריך למציאת אהבה בפייסבוק

זה לא סוד שפייסבוק הפך להיות (בין יתר הדברים שהוא כבר...) אתר ההכרויות הגדול בעולם. אז כיוון שכבר יצא לי להכיר ולצאת עם מספר לא מבוטל של בנות דרך הפייסבוק, החלטתי לכתוב מדריך מקוצר ושימושי איך להכיר דרך הפייסבוק

מדריך ידידותי לגאדג'טים

מדריך קצר לשיחות סלון למי שעוד לא יודע מה זה iPad, בלאקברי, ובכלל

דוסיבלוג

איך הכל התחיל: הפוסט הראשון בדוסיבלוג

מדריך למקומות לדייטים

כמה המלצות למקומות לא ממש שגרתיים לדייטים

מדריך להכנת קפוצ'ינו

מדריך קצר שילמד אותכם כיצד להכין קפוצ'ינו מושלם

יום שישי, 31 בדצמבר 2010

מסעות גוליבר 3D: סרט קליל לשעת לילה מאוחרת

הסרט החדש על מסעות גוליבר - ועוד בתלת מימד - הוא ממש, אבל ממש לא הסיפור הקלאסי והמוכר. למעשה, הקשר בין הסרט לאגדה מקרי בהחלט, אבל התוצאה הסופית מגניבה ומשעשעת, כשבאמצע דוחפים לנו פרט לקלישאות הרגילות גם כמה מסרים סמויים שאולי בהחלט כדאי לקחת מהסרט.

למשל, התופעה הכל כך מוכרת כמעט לכל אחד ואחת שמוצאים עצמם מיעצים לחבר טוב או לחברה, אבל כשזה נוגע אלינו - פתאום תופסים רגליים קרות, מקבלים פיק ברכיים, וברגע האמת מול האחת והיחידה המילים נעתקות מהפה, וכל העצות הטובות שנתנו לחבר / ה נעלמות ופורחות באוויר...

או, היכולת להאמין בעצמך, לעשות את השינוי ולראות שאם רק רוצים אפשר להשיג ולשנות.

המסר בסרט די ברור - נכון שזה קשה, ולעיתים מאיים, אבל אם רק לרגע אחד מתגברים על הפחדים והחששות, וברגע של כנות פשוט לומר I Love you , לפתע הכל משתנה ומגלים כמה זה היה פשוט, וכמה טוב שעשינו זאת, כי אחרת סתם היינו מפספסים. האמת, כתבתי על זה לא מזמן פוסט - אז כנראה שצדקתי...

גוליבר עובד בתור מחלק דואר במערכת של עיתון נחשב במנהטן, ומאוהב קשות בעורכת תוכן של העיתון. לילה אחד הוא מבחין באור דולק במשרדה וניגש לומר לה לילה טוב רגע לפני שהוא חוזר הביתה, כשאז תוך כדי שיחה הוא מחרטט אותה שהוא מטייל בעולם ואוהב לכתוב, והיא מבקשת ממנו להביא לה למחרת דוגמאות לכתבות שהוא כתב בעבר על מסעותיו בעולם. את הלילה הוא מבלה בנסיון נואש מול המחשב לכתוב משהו, כשבסוף הוא פשוט עושה copy paste ממגזיני תיירות נחשבים, וכך בבוקר העורכת באמת מאמינה שהוא כתב הכל ושולחת אותו למשימה עיתונאית שתשנה את חייו - משימת תחקיר על משולש ברמודה.
עם חיוך על הפנים גוליבר יוצא לדרך, כשלפתע בלי התראה מוקדמת סערה פוקדת את הים, ומערבולת אדירה סוחפת אותו ואת הסירה שלו למצולות, עד שהוא מתעורר על החוף בממלכת ליליפוט, קשור - כמו באגדת הילדים - מכל הכיוונים ועשרות אנשים זעירים מעליו.
בהתחלה תושבי ליליפוט לא ממש יודעים לאכול את הענק, עד שיום אחד הוא מציל את המלך שהותקף בארמונו על ידי אויביו שהעלו את הארמון באש, וגוליבר ברגע האחרון מכבה את האש בארמון בעזרת הטכניקה הידועה של כיבוי צופים...

מרגע זה הוא הופך להיות המושיע הכל יכול של ממלכת ליליפוט עד כדי סגידה, כשהוא כמובן מנצל את ההערצה אליו כדי ללמד את תושבי הממלכה להיות אמריקנים, ומקים להם סוג של מיני מנהטן בליליפוט - קצת הזוי, אך די משעשע.

גוליבר די מתרגל למעמד החדש, כשהוא אפילו די נהנה ממנו - במיוחד כי אף אחד לא יודע שבחיים הקודמים שלו הוא היה די כלומניק, ועכשיו הוא הופך להיות אליל הממלכה הקטנה. כרגיל העניינים מסתבכים די מהר (על רקע רומנטי כמובן..) , את הסוף (הטוב..) לא נגלה.

הסרט די משעשע, רווי בבדיחות קטנות לאורכו - מדובר בקומדיה די הזויה. כפי שנאמר - הקשר לאגדה המקורית מקרי בהחלט, אך עדיין הסרט קליל וכיפי וזורם. הילדים הקטנים יצחקו מהבדיחות המטופשות, אך גם המבוגרים יותר בהחלט יהנו מהסרט ואפילו מהבדיחות הלעיתים ילדותיות משהו, ואף על פי כן.

סרט ליום חמישי בערב עם החבר'ה אחרי בירה.

אפשר לראות.    

הנה הטריילר לסרט:

יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

הצעה לדייט (ולא רק) מסעדת פריים גריל בתל - אביב


מסעדת פריים גריל שנמצאת במגדל האופרה שעל יד טיילת הרברט סמואל בתל - אביב היא מסעדת בשרים אקסקלוסיבית ואיכותית. האווירה במסעדה נעימה, ומשדרת ניחוח של חו"ל. הזכירה לי מסעדות (כשרות..) בניו יורק ו - L.A.

המסעדה מתמחה בבשרים, כשגם הקינוחים מקומם אינם נפקד, עוד נגיע אליהם בהמשך..

יתרון נוסף של המסעדה הוא המיקום - ממש ליד טיילת הרברט סמואל, כך שלאחר ארוחה טובה אפשר להמשיך להליכה נינוחה לקול רחש הגלים המתנפצים.

בנוסף, יש רחבת חנייה קטנה ממש מול המסעדה, או חניון צמוד של בית האופרה (10 ש"ח לשעה ראשונה, 5 ש"ח לשעה נוספת).

ההמלצה שלי לעיקרית - כבד אווד בגריל עם אטריות כדאיף, סילאן תמרים ואגוזים. מדובר במנה שהיא תענוג צרוף ומתמשך לחיך. המנה עדינה ומדוייקת. כבד האווז נימוח בפה ועשוי בדיוק במידה. אטריות הקדאיף מתקתקות וביחד עם האגוזים וסילאן התמרים יוצרות פאזל קולינרי מענג.

דווקא התוספות קצת חלשות - מבחר קטן של צ'יפס, תפו"א, פירה או קליפות תפו"א מטוגנות - בחרתי בקליפות תפו"א שהיו  קריספיות וטעימות, והשתלבו עם המנה העיקרית. הצ'יפס גם טעים ועשוי טוב.

בנוסף, ניסיתי גם את הסטייקים בתפריט. הם טובים ועשויים כהלכה, אך די באנליים. אני בהחלט ממליץ , שוב, על הכבד אווז בגריל עם אטריות כדאיף, סילאן ואגוזים.

לקינוח אני תמיד מזמין את הקינוח שרק בשבילו אני מוכן תמיד לחזור למסעדה וזה הקרמבל תפוח עץ ירוק, גלידת תרמילי וניל ורוטב וניל - מדובר בקינוח פשוט טעים ב-ט-י-ר-ו-ף. זה תפוח עץ אפוי ממולא באגוזים, צף במרק ווניל סמיך, ומעליו כדור גלידת ווניל. השילוב בין מרק הווניל, לתפוח החם, עם האגוזים החמים האפויים בפנים, לכדור גלידת הווניל מעל יוצר ניגודיות מעניינת בין המרכיבים השונים שמצטרפים יחדיו לחגיגת טעמים מתקתקה וסוערת על הלשון. יש כמובן עוד קינוחים , אך זה הפייבוריט שלי.

לאחר הארוחה אפשר לצאת להסתובב קצת על טיילת הרברט סמואל, או לשבת בגן צ'ארלס קלור הסמוך.

בתיאבון.

יום שני, 27 בדצמבר 2010

פני הדור כפני האח הגדול...? (על משקל פני הדור כפני הכלב...)

אמנם אין לי טלוויזיה, אבל נראה שבישראל 2010 קצת קשה להיות לא מעודכן במה שקורה באח הגדול עונה 3. והאמת היא שרק מהצצה זריזה ב - Ynet , נענע10 ו - Mako בא לי להקיא - כאילו, לאן התדרדרנו?? הזו באמת החברה שלנו?? פני הדור כפני האח הגדול...?

אני מתכוון לכתבות רכילות מהיומיים האחרונים שעוסקות רובן ככולן במערכת היחסים ובהיה או לא היה בין בחורה מאורסת שנמצאת בבית האח הגדול לבין דייר נוסף בבית (שלפי ההכתבות הללו כבר התעסק עם דיירת אחרת שהיה לה חבר בזמן שנכנסה לווילה..) . ואני חושב לעצמי, מילא אם זו הייתה תופעה שולית, ניחא. מילא אם זו הייתה תוכנית מטופשת שמשודרת ב - 22:30 בלילה בערוץ נידח. הבעייה היא שלא רק שהביוב הטלוויזיוני הזה נמצא ערב ערב על המרקע בסלון של מר ישראלי, אלא שכל הבאזז והעניין שזה מעורר, כמו גם הרייטינג הגבוה לתכנית - כולל עוד ידיעה שראיתי שאלפי ישראלים משלמים כסף על מנוי לערוץ האח הגדול!! - מוכיח שזה אשכרה מה שמעניין את מר ישראלי - בגידות, מאורסת עם פנוי, כאילו - מה נסגר???

נכנסתי גם לפורום האח הגדול בתפוז. נראה שזה אחד הפורומים הכי שוקקים, אם לא הפורום הכי נצפה בימים האחרונים.. (אין לי נתונים מהאתר, אך נראה שהפורום מתעדכן בתדירות גבוהה מאוד יחסית לפורומים אחרים).

מה שמוכיח, שוב , את העניין הגדול שהביובון הזה מעורר..
במשך שנים העם שלנו התגאה ברמה מוסרית גבוהה. זה היה אחד המוטיבים המרכזיים שבידלו אותנו מהעמים. מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל - בא בלעם לקלל ויצא מברך.
אם יש דבר שאפיין את עם ישראל בגולה לאורך השנים זה הצניעות, קדושת המשפחה, הבית היהודי.
אז מה קרה לנו?
איך הגענו לזה?
לאן התדרדרנו?

מדאיג...

יום שישי, 24 בדצמבר 2010

כותרת מעצבנת (ונדושה) מישראל היום הבוקר על כך שבועז ביסמוט

הצטלם עם נשיא אירן המניג'האד, ואפילו לחץ לו את היד!!! ואפילו שאל אותו שאלות, ואפילו קיבל תשובה!!!!
וואוו, כאילו, WTF?? למה זה תמיד תופס ידיעה חדשותית?? כאילו, מה זה הקטע הגלותי הדפוק הזה שכל פעם שאיזה עיתונאי / מנהיג / נשיא ישראלי עובר בטעות ליד איזה מנהיג ערבי בכנס / וועידה / Whatever, והערבי בטעות תוקע נוד מלא ארומה מהכבש האחרון שהוא אכל בארוחת צהריים לכיוון הישראלי, ישר התקשורת הישראלית מתרגשת וכולם כאן בארץ חושבים שאוטוטו מגיע השלום??

כאילו, למה אנחנו אלה שצריכים לרדוף אחריהם??

למה נשיא סוריה לא רודף אחרי לחיצת יד עם מנהיג ישראלי??

חבר'ה, Let's face it - אחנו כאן החזקים. אנחנו קראנו להם ת'תחת בשלוש מלחמות (ויותר..) - אז למה תמיד אנחנו המתרפסים??

למה מנהיג / נשיא  / ח"כ / עיתנאי ישראלי לא יכול להגיע לאיזה וועידת כלום באיזו מדינה מזרח תיכונית נידחת , לראות את אסד, שמסד, אחממניג'אד ושאר השקצים, ופשוט לעבור הלאה..?? ואפילו אם הם ירצו לגשת לומר שלום - לא יאות הישראלי ללחוץ את ידם, או אף להסתכל לכיוונם רק כי הם ארכי רוצחים, טרוריסטים, לא מכירים בישראל, רוצחים אזרחים במדינות שלהם, פוגעים בזכויות האדם, מממנים טרוריסטים, רוצים בהשמדתינו, ועוד הרשימה ארוכה.

אז למה? מה קטע הדפוק הזה???

טוב, אני סתם מתעצבן , כי אני יודע את התשובה. פשוט כי איבדנו את הכבוד. סליחה, כנראה שהוא מעולם לא היה שם. הכבוד. לא יודע ממה זה נובע - בעצם כן, אבל אין לי כח להכנס לזה. אולי בעצם זה סתם כי אנחנו יהודים, ויהודים הם בד"כ חננות - או כמו שכתוב במקורות "רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים.." - מצד שני, מבט חטוף בישראליות העכשווית - רחמנים..?? ביישנים..??? R U Sure?????

טוב, לא יודע. בכל מקרה, בשורה התחתונה, אני ממליץ להקציב חלק ניכר מתקציב המדינה לקאוצ'ינג למנהיגים / חברי כנסת / עיתונאים שלנו, או סתם פסיכולוגים בשקל שיעבדו איתם קצת על הדימוי העצמי שלהם...

האמת על מטוסי הכיבוי שהגיעו לכאן ...‏

הנה מייל שקיבלתי בימים האחרונים, ונראה לי שכדאי לפרסם ולהפיץ הלאה:

האמת על מטוסי הכיבוי שהגיעו לכאן ...
כל מטוסי הכיבוי שהגיעו לכאן הוזמנו מחברות פרטיות או ממשלתיות שעוסקות בכיבוי אש ..
המטוסים האלה הגיעו למקום השריפה  רק לאחר שממשלת ישראל נתנה התחייבות בנקאית בלתי חוזרת לשלם להם לפי שעות. 
החל מ-12,000$ לשעה ל- BE200 הטורקי! וכלה ב- 200,000$ לשעה לבואינג 747 האמריקאי של חברת EVERGREEN.
 
מטוס אוסטרלי שנשכר במחיר של 200,000$ לשעה החל מההמראה עד החזרה ...
הגיע לאחר כיבוי השריפה  אולם יקבל כ 15 מליון דולר תמורת כלום !
 
ונתניהו כמובן דואג להפיץ , שהשטת עזרה ממדינות שונות  מראה על שיפור ביחסים עם העולם ... 
איזה שיפור ואיזה נעלים ?!  אהבה לישראל אלעק !
 
בסך הכל מדובר בעיסקה ובכסף !  הרבה כסף. שלנו !  ולא בגלל שהם אוהבים אותנו .... 
אחרת הם היו עושים את זה בחינם  (כמו שאנחנו כשהגשנו עזרה למדינות שונות שפקד אותם אסון מקומי כזה או אחר, לא דרשנו כסף עבור העזרה והסיוע שהגשנו להם) !
 
בכסף הרב ששולם למטוסים האלה שהגיעו  היה אפשר מזמן לשפר ולשדרג את מערך הכבאות הקיים ולחסוך משמעותית בפגיעות בנפש ובנזק  !
 
תחשבו על זה.
 

יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

סוף סוף iDigital נזכרו (באיחור קל..) להביא באופן רשמי את האייפד ארצה...

כשההפתעה הגדולה היא המחיר שדי מזכיר את המחיר באמריקה. מצד שני, נראה שלא היו להם יותר מדיי ברירות, כי באג ועוד כל מיני חנויות כבר משווקות את המכשיר בארץ מספר חודשים והם היו חייבים להציע ערך מוסף כלשהו. ואני לא מדבר כבר על חובבי הגאדג'טים המושבעים שדאגו להצטייד בו מבעוד מועד כשרק יצא באמריקה (גם אני הצטיידתי באחד בקיץ האחרון..) .

אז מה המסקנות - אייפד - כן או לא?
אני אחלק את משתמשי האייפד לשתי קבוצות עיקריות: המשתמשים המקצועיים / כבדים - בלוגרים / בוני אתרים / חיות רשת / אנשי מדיה וכו' - שחייבים להישאר מעודכנים כל הזמן, כמו גם לעדכן בלוגים / אתרים / סטטוסים / ציוצים וכו' , והמשתמש הממוצע שמשתמש באייפד בעיקר כמכשיר רשת / מכשיר בידורי, וכו'.

המשתמש הכבד / מקצועי:
אין ספק שהאייפד הוא מכשיר Must!!! לבלוגר הממוצע שצריך תמיד להיות מעודכן, שצריך לצייץ על פוסטים חדשים בטוויטר, לעדכן סטאטוסים בפייס, להיות פעיל בפורומים וכו' - בקיצור - להיות ברשת. היתרון הגדול של האייפד שהוא נכנס כמעט לכל תיק, נדלק בלחיצת כפתור, וזמין לעבודה תוך פחות מעשר שניות. בניגוד ללפטופ שלוקח לו בין שלוש לחמש דקות עד שהוא מוכן לעבודה. פשוט כיף להתיישב איתו בבית - קפה, או סתם כשמתיישבים לעסקית צהריים לשלוף אותו בין התפריט למנה הראשונה ולעדכן ולהתעדכן. הוא שימושי, זריז, מספק חווית גלישה טובה, מאפשר בקלות לעדכן את הבלוג ולעלות פוסטים חדשים דרכו, לצייץ בטוויטר - האפליקציה לאייפד מצויינת, או לעדכן סטטוס בפייס.

הוא בפירוש לא המכשיר איתו תרצו לעדכן את האתר שלכם, או להכנס ל - CMS (מערכת ניהול תוכן) כי הוא עדיין מוגבל, כמו גם לערוך תמונות וכו' - אבל לבלוגרים הוא די אידיאלי.
זה בפירוש לא לפטופ!

אפליקציית המייל נוחה וזריזה, ובעזרת ממשק המשתמש הנוח קל ופשוט להתעדכן ולענות על המיילים תוך כדי לגימת אספרסו משובח.

חוץ מזה שתמיד כיף להתיישב בבית - קפה, להתעדכן על מסך גדול בחדשות האחרונות מה - NY Times וקצת ברשתות החברתיות.

שאר הפיצ'רים - מוסיקה / וידאו / משחקים - פחות רלוונטיים מבחינת המשתמש הכבד, כי הוא גדול יחסית, ובשביל מוסיקה ומשחקים יש את האייפוד טאצ' שגם מציג וידאו בצורה מצויינת. כך שאין לאייפד יתרון משמעותי עליו.

המשתמש הממוצע:
המשתמש הממוצע שצורך את האייפד כמכשיר בידורי / מכשיר רשת לא ימצא בו לדעתי תועלת מיוחדת. כי אם בתור קונסולת משחקים - אמנם יותר מגניב לשחק על מסך גדול, ועדיין האייפוד טאצ' / אייפון לא נופל ממנו בהרבה במשחקיות, והוא יותר קומפקטי. כך גם הוידאו, וכמובן המוסיקה שיותר נוח באייפוד.

לגבי חדשות / מיילים - האייפוד / אייפון מספיקים כדי לקרוא חדשות, להתעדכן בפייס, ולבדוק מיילים עם האפליקציות השונות.

כמכשיר רשת - הוא טוב מחוץ לבית, כי בבית תעדיפו את המחשב. אלא אם כן בא לכם להשתרע על הספה עם האייפד ולהתעייף מהמשקל אחרי 7 דקות.

אז למה כן?
כי בכל זאת הוא מגניב, שיקי, ועדיין זה סוג של פוזה להתיישב איתו בבית - קפה. מצד שני , עכשיו כשאוטוטו לכולם יהיה - אז הלכה הפוזה.

מסקנה: להמתין לאייפד 2 ולקנות מהר לפני שיהיה לכולם.

מסקנה 2: האייפד הוא מכשיר אידיאלי לבלוגרים, אנשי רוח, וחיות רשת שחייבים להישאר מעודכנים, לעדכן, להתעדכן, לצייץ,  לסטטס, להגיב, במהירות, זריזות, ונוחות. לא שאי אפשר לעשות את זה עם האייפוד טאצ' או האייפון - אבל הוא בהחלט עולה עליהם בשימושיות . ובזריזות.

מסקנה 3: לקנות או לא לקנות? סביר להניח שהבלוגרים והמשתמשים הכבדים כבר קנו, אז זה פוסט מיותר. ואם לא - אז לכו לקנות. לגבי השאר? תקנו אייפוד טאצ'.

יום שישי, 17 בדצמבר 2010

טרון המורשת 3D: המטריקס על סטרואידים...

אם יש דבר שאני אוהב בסרטים האמריקאים זה שהם אשכרה לוקחים את עצמם ברצינות. כאילו, הסכמה הקבועה של גיבור כל יכול, שתמיד נראה טוב, רגיש, אתלט, הכי חזק מכולם, שתמיד איכשהו ברגע האחרון ישרוד, ינצח את כולם, הכל יסתדר. כמובן ששניה לפני הסוף משהו ישתבש, מתח, והופ - הוא לא רק גיבור הוא גם רומנטיקן ורגיש - לכן בדרך כלל ברגעי המתח והאימה, כשהתוכעס כבר דבוק לכסא - תצטרף איזו יפהפיה תורנית (תרתי משמע.. - בדיחה פנימית של דוסים...) , לוחמת בחסד , שבשתיים שלוש מכות קונג פו מתוחכמות תעזור לו בשנייה האחרונה להביס את כל הרעים מסביב, ואז לצאת ביחד אל הזריחה...

פשוט מקסים. ודי באנלי. ולמען האמת כבר צפוי מראש. ועדיין, טרון המורשת, 3D הוא סרט נהדר שעשוי טוב, זורם, די מגניב, שחרף כמה רגעים סמי קיטשיים, ועוד סצנה שתיים שחוזרת על עצמה בכל סרט רעים וטובים קלאסי (אמריקאי...) כמו למשל הסצנה בה קלו (הרע בסרט) יוצר לו "צבא על" של חייזרים דיגיטליים משובתים ונושא מולם נאום נלהב (ודי הזוי ..) על כך שהם הולכים לכבוש ביחד את העולם - עדיין, הסרט פשוט טובבבב.

האפקטים נהדרים, זורמים, ובכלל הסרט קצבי ומרגיש כמו משחק מחשב על סטרואידים. או, אם תרצו - סוג של המטריקס על סטרואידים...

העלילה די פשוטה - מיסטר קלין הוא מתכנת גאון בחסד בעל חברת משחקי מחשב , שכמו הרבה גאונים לפניו ולאחריו (ראו ערך הרשת החברתית..) לא ממש אכפת לו מהמליונים אלא יותר מהחדשנות, מהגאונות והיצירתיות, מהדחף ליצור משהו חדש שישנה את העולם. אז הוא יוצר עולם וירטואלי דיגיטלי שמבוסס  / מעורבב על / עם משחק מחשב שהוא פיתח בעבר - Tron - שאליו הוא נשאב וממנו הוא לא יכול לצאת. לאחר כעשרים שנה הבן הקטן והיחיד שלו שעכשיו כבר בן 27 נשאב גם הוא לתוך העולם הווירטואלי שעכשיו נשלט בידי תוכנת מחשב זדונית - סוג של כפיל גנטי שהוא עצמו יצר ויצאה מכלל שליטה (מזכיר משהו..? המכונות / מחשבים / רובוטים משתלטים על האדם / העולם... - חבר'ה!! אתם שם בהוליווד!! צאו קצת מהקופסא גאד דמאט,   !!Wake up, Hellllooo!! קצת מקוריות...) ועכשיו לא ברור ממש מה הוא רוצה - אם להשתלט על העולם הווירטואלי, או לחלופין לצאת ממנו אל העולם האמיתי ולהשתלט גם עליו. מכאן העלילה כמובן מסתבכת - טוב, לא ממש - כי כמו בכל סרט שמכבד את עצמו מגיע הגיבור הכל יכול , הלא הוא הבן של פלין שנשאב לעולם הווירטואלי, מכסח לכולם ת'צורה, והסוף - לא נגלה, אבל כמובן שטוב...

סצנות מלחמות הדיסקים ממש מגניבות. חכו כשתראו את מירוץ אופנועי האור ההזוי משהו. בתלת מימד זה אשכרה עושה חשק להכנס לכמה דקות גם כן לאיזה עולם ווירטואלי מלא אורות ניאון..

אף פעם לא הבנתי את הקטע המפגר הזה של כל הרעים בסרטים, שיוצרים צבאות חייזרים / זומבים / Whatever ענק כדי להשתלט על העולם. כאילו, נניח שהצלחתם, הגיבור נכנע, סופרמן פשט את הגלימה, ספיידרמן נכנסב למחילה, ועכשיו אתם שליטי העולם הרגתם את כולם. נו? עכשיו מה?? Next?? כאילו מה, תשבו כל היום על הספה ו..? אם לא יהיו אנשים בעולם , או שסתם כולם יהיו עבדים מי יעשה מוסיקה? טלוויזיה? קולנוע? תרבות..?? כאילו, לא חשבו על זה כל הרעים בסרטים...??
מפגרים...

2. איך זה שתמיד הגיבורה גם יפה, גם חכמה, גם רגישה , עדינה, וכשצריך גם נינג'ה חסרת מעצורים? - כאילו, יכול להיות שהן קיימות רק בסרטים...?

3. אולי פעם אחת תבעסו קצת את הצופים ותגמרו את הסרט עם סוף לא צפוי ומבעס שהרעים משתלטים...? (טוב, בעצם זה כבר היה בסקייליין ויצא די מעאפן..)

4. שימו לב לפרטים הקטנים והשמות בדקות הראשונות של הסרט - חשוב להמשך העלילה.

5. אין לי עוד מה להוסיף..

בקיצור, סרט מאוד מומלץ, כייפי, זורם, תלת - מימד.
לא סרט ללכת עם החברה.. (אבל כן עם החבר'ה..!!)



יום שני, 13 בדצמבר 2010

שני דיסקים טובים לימים של גשם


את הקלטת הראשונה של משינה, אם אני לא טועה כשהייתי בכיתה ו' הקליט לי אחד החבר'ה הבוגרים במושב. מאז אני מכור. השירים הישנים והטובים - למה לי פוליטיקה עכשיו, העמותה לחקר התמותה, נגעה בשמים, אופטיקאי מדופלם, אחכה לך בשדות, בדרך אל הים, וכמובן ריקוד המכונה.

את הכוכבים דולקים על אש קטנה לימד אותי שביעיסט כשהייתי בכיתה ט'. אני חושב שזה השיר הראשון שזכרתי את כל האקורדים בעל פה. מאז בכל קומזיץ, על האש עם החבר'ה, או סתם כשהייתי נתקע בלי חוברת אקורדים הייתי ישר מתחיל לנגן את הכוכבים דולקים על אש קטנה, כשמיד אחר כך השיר הבא זה כמובן "נגעה בשמים" על שלושת האקורדים שלו: Am, C, F.

יום אחד כשהייתי סטודנט התקיימה הופעה של גלי עטרי בכיכר ציון. בדרך כלל להופעות רוק אחרות שהיו בחינם, כמו גם הופעות של זמרים חסידיים תמיד הייתי מוצא כמה חברים ללכת איתם. לגלי עטרי לא מצאתי חבר אחד שיצטרף... לכן, מה רבה היתה הפתעתי כשפגשתי בהופעה את המנחה שלי בפרוייקט גמר. מאז היה לנו נושא שיחה משותף...

כשראיתי לפני שבוע את שני האוספים (שיצאו בנפרד לאחרונה) למשינה וגלי עטרי - שני אלבומים כפולים (בנפרד..) - מיהרתי לרכוש את שניהם (אגב, ברשת Yellow מקבלים את השני ב - 50% הנחה..) .


מדובר בשני אוספים נוסטלגיים ואיכותיים, של שני ענקי רוק ישראלים, נכסי צאן ברזל של הרוק העברי לדורותיו - להקת משינה וגלי עטרי. באוספים יש את השירים האהובים והטובים מכל הזמנים בביצועים מקוריים. כמה כיף להתענג על הרוק המשובח של משינה, או לחלופין על המלודיות המורכבות של גלי עטרי כשהגשם מכה בחלון.

בקיצור, מומלץ מומלץ מומלץ.

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

המלצה לדייט / עסקית צהריים: מסעדת כדיתא

האמת היא שאיזור צומת קסטינה מעולם לא נתפס אצלי כאיזור קולינרי. סוג של מקום באמצע, בדרך לדרום / לבסיס / Whatever. ואם כבר הזדמן איזה דייט באיזור, בד"כ הוא הוזז או לבית - קפה ברחובות, או לאיזה פארק ציבורי בקרית - מלאכי...
נכון שיש את השיפודיה הידועה (והטובה) מרחק 5 דקות נסיעה צפונה בתחנת פז, אך זה לא ממש מקום לדייט.

אז לאחרונה גיליתי את מסעדת כדיתא שנמצאת ממש בכניסה למושב תימורים שנמצא ממש מרחק נסיעה של 2 דקות דרומית לצ. קסטינה, מיד איך שממשיכים לקרית - גת / באר - שבע.
פונים שמאלה בכניסה ליישוב (לבאים מצפון) ומיד שמאלה למסעדה - אי אפשר לפספס, יש שלט גדול, והמבנה של המסעדה בולט.
המסעדה מעוצבת בפשטות, אך עם זאת בצורה נעימה ומזמינה. מדובר במסעדת שף בניצוחו של השף סהר רפאל, המוציא מתחת ידיו מטעמים משובחים.

למי שעובר במקום בשעות הצהריים מומלץ להכנס לצהריים עסקית. העסקיות צהריים טעימות, אם כי מעט יקרות, אך מומלצות.
ניסיתי את מנת הרגו בקר, שזה פסטה עם קוביות בקר בבישול ארוך , בציר בקר ורוטב עגבניות - היה טעים ומשביע.
מנה נוספת שטעמתי בעסקית זה ה"תבשיל סיציליאיני" שזה בשר עגל מבושל ביין, ציר וירקות שורש על פולנטה ותבלינים - שהיא מנה טעימה ומומלצת.

בערב המקום בהחלט מומלץ לדייט נעים ושקט לדרומיים בינינו שרוצים קצת להשקיע בבחורה (ואני ממליץ תמיד - להשקיע בבחורה..) .

בתיאבון.

יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

סרט לחנוכה: פלונטר - לא לילדים בלבד

ועוד בענייני חנוכה, הסרט פלונטר שיצא השבוע לאקרנים (ונראה שלא במקרה דווקא ממש סמוך לנר ראשון..) הוא סרט אינטלגנטי ושנון במיוחד. נראה שבשנים האחרונות סרטים מצויירים הם כבר ממש, אבל ממש לא סרטים רק לילדים. ועדיין, זהו סרט חנוכה אולטמטיבי לכל המשפחה. בדגש על כל , כי גם המבוגרים ייהנו ממנו. הסרט מוקרן גם בתלת - מימד, ואני ממליץ בחום על גרסת ה - 3D.

במבט ראשון העלילה די קיטשית - נסיכה שכלואה במגדל גבוה באמצע היער לאחר שנחטפה כשהייתה תינוקת על ידי מכשפה מרשעת ומניפולטיבית כיוון שלשיער שלה יש תכונה מיוחדת - בכל פעם שהיא מתחילה לשיר השיער שלה מסוגל לרפא אנשים ולהפוך אותם לצעירים ויפים, מה שמאפשר למכשפה להישאר צעירה לנצח, ולכן היא כולאת אותה במגדל באמצע היער כדי שלא תצא ממנו לעולם. עד שיום אחד מגיע הנסיך על הסוס הלבן, יותר נכון שודד חתיך ושרמנטי שמגיע למקום בטעות לאחר שנמלט משני חבריו בהם בגד לאחר שוד מוצלח של כתר הנסיכה מארמון המלך והמלכה. כאן העניינים מתחילים כבר להסתבך עד הסוף הטוב והקיטשי משהו - אני לא אספר לכם, אבל תדמיינו לבד - לא קשה למי שראה סרט מצוייר אחד או שניים בחייו...

הסרט קיצבי ועשוי היטב, והעלילה זורמת ולעיתים אף מותחת. אמנם עלילת המסגרת היא סוג של סיפור אגדה לעוס בשינוי פרמטרים קל, אך עדיין מדובר בסרט מגניב וכיפי, מתוחכם וזורם.

חוץ מזה הסרט גם די משעשע ורבוי בדיחות אמריקאיות טיפוסיות עם קריצה לקומדיות הוליוודיות מוכרות. כמובן גם שהסרט רווי הרבה קיטש - כמו למשל הסצנה בה לאחר הבריחה הראשונית מהטירה השודד המגניב מטיף לנסיכה שזה עתה יצאה מהטירה על מרד נעורים מול המחוייבות לאמא שאוי אוי אוי - תזיל עכשיו דמעה על הנערה שגילתה את העולם הגדול , או הסצנה הקיטשית בבר על חלומות שמתגשמים (אל חשש - לא מדובר בספויילר! זה לא עיקר הסרט...).

בכלל נראה שתעשיית האנימציה הממוחשבת עשתה קפיצת דרך משמעותית בשנים האחרונות וזה מתבטא בהבעות הפנים הריאליסטיות והמשכנעות של הגיבורים בסרט שתורמות לעלילה, כמו גם הנופים בסרט שבתלת מימד ממש עושים חשק לקפוץ לשם לאיזה טרק זריז.

הסרט הוא כביכול סרט רומנטי, על אף שזה לא הסרט הרומנטי הקלאסי לקחת אליו את החברה לערב רומנטי כיוון שפרט למספר סצנות ממש רומנטיות ומרגשות רוב הסרט נע בין קומי לעלילתי, כשהזרימה של הסרט היא די תזזיתית.

לסיכום: מדובר ללא ספק בסרט מהנה, כיפי , קצת רומנטי קיטשי - אך זה לא ממש מורגש - בקיצור, הסרט האידיאלי לכל למשפחה לכבוד החנוכה. וגם סתם ליציאה עם החבר׳ה. בפירוש לא למי שמחפש ערב רומנטי עם החברה.

חג חנוכה שמח! הנה תזכורת חשובה ואקטואלית בהקשר של חנוכה שצריך לזכור ולשנן

כבר לפני 2000 שנה השיב שמעון חשמונאי ליוונים על הטענות שאנו ״כביכול״ כובשים בארץ הזו. חשוב לקרוא, להפנים, ובעיקר להפיץ לכל מי שטוען נגדנו:
לא ארץ נוכריה לקחנו,
ולא ברכוש זרים משלנו,
כי אם נחלת אבותינו
אשר נכבשה בעת מן העיתים ללא משפט.
וכאשר היה לאל ידינו
השיבונו אותה לנו

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

אירוע מומלץ לחנוכה ביום חמישי הקרוב

יח"ד רחובות זו יוזמה של כמה חבר'ה צעירים שהחלה בשנה האחרונה, והם מקיימים אחת לשבועיים שיעור / פעילות ברחובות. השבוע לכבוד חנוכה הם מביאים את תאטרון עמוקה שמציג את: "תוציאו את השטיח מהבית"
בקיצור, מומלץ.

אגב, ניתן להתעדכן באירועים שם באתר שלהם:
http://yachad-rehovot.blogspot.com/

ההצגה תתקיים בעז"ה במרכז חוויות שוויץ

רחוב סירני 52, רחובות

הוראות הגעה:

לבאים מרחוב הרצל:
ברחוב הרצל לפנות לרחוב הנשיא הראשון (רמזור מס' 5, מדרום ימינה, מצפון שמאלה). בכיכר הראשונה לפנות ימינה לרחוב הרב הרצוג. ברמזור (מס' 39) לפנות שמאלה לרחוב מילר. בצומת עם רחוב סירני, מרכז חוויות שוויץ ממול.

לבאים מהעוקף המזרחי (דרך מנחם בגין):
ברמזור 36 לפנות לרחוב יהודה גורודיסקי (מדרום שמאלה, מצפון ימינה). ברמזור (מס' 45) לפנות ימינה לרחוב חיים סירני ולהמשיך עד שרואים את מרכז חוויות שוויץ מצד ימין.





יום שני, 29 בנובמבר 2010

וויקי וויקי וויקי ליקי וויקי ליקי וויקי ליקס

ת'כלס עשו יותר מדיי עניין מכל הסיפור של וויקי ליקס. כאילו, רוב הדברים שם די ידועים ואין באמת סנסציה פרט לקצת רכילות עסיסית על כמה מנהיגים בעולם...
ובינינו, הרי גם דיפלומטים הם בני אדם, ומריצים מדי פעם דאחקות אחד על השני, כשמדיי פעם נכנסות הערות לא ממש דיפלומטיות למסמכים דיפלומטים - נו שויין. נו אז, לא ידענו שברלוסקוני הולל?? ושארדואן מטורלל?? ושלביבי יש צ'ארם??? הרי כבר שנים מדברים על זה...

אני מתאר לעצמי את אותם דיפלומטים יושבים במשרד, מריצים דאחקות אחד עם השני אבאוט דה פאקינג קרייזי פיפל היר אין דה מידל איסט. וואט דה פאק די וואנט?? וואיי דה פאק די קאנט מייק אה פיס?? יאללה, לטס גו טו דרינק א ביר ושיעזבו אותנו כל הקרייזי והווירדו במידל פפאקינג איסט הזה..

האמת היא שלפחות חלק מהדברים משעשעים ועכשיו יהיה על מה לדבר כמה ימים ..

מה עוד?
דווקא אני רואה בזה דבר חיובי שגם עלינו הם הסתלבטו קצת - אחרי הכל, כשחברים - אז מרגישים נוח להסתלבט אחד על השני. ברם, כשהיחסים קרים - אז אשכרה נזהרים והולכים על ביצים כדי חלילה לא לפגוע.
אז אני די מבסוט שהיחסים אם האמריקאים תקינים וחזקים - עכשיו אפשר להתחיל לרכל. למה מה? חברים - לא מריצים צחוקים אחד על השני מאחורי הגב?? זה קורה גם במשפחות הכי טובות.. , רק עכשיו ששיראק לא יעלב ממה שהאמריקאים אמרו עליו...

פשוט לומר: I Love you

אם יש גישה שהיא מוטעית מיסודה בדייטים זו גישת הפוקר פייס. אנשים מתייחסים לדייטים כאל משחק פוקר, או לחלופין כאל יציאה לקרב, לעסקה מורכבת - ובדרך הורגים את הרומנטיקה.


המנטרה שאני תמיד שומע מידידותיי היא: אני שומרת את הקלפים לחזה, אני לא אחשוף ישר את הקלפים. להחזיק את הקלפים צמוד לחזה.

כאן טמונה הבעיה ladies.

נניח, בחורה מאוהבת בבחור. והם יוצאים. או לא יוצאים, אלא באותו מעגל חברתי - מה שנקרא בחבר'ה, והיא כמהה לצאת איתו, מאוהבת בו, אך היא לא תאמר לו את זה. היא לא תחשוף את ליבה. היא תשמור את הקלפים צמוד לחזה.

הטיעון העיקרי הוא שאם היא תחשוף את עצמה זה יבהיל אותו והוא יברח.

טיעון מטופש נוסף: אם היא תאמר לו שהיא אוהבת אותו והוא לו כל כך בעניין היא תצא מושפלת.

נפריך טענה טענה:
לגבי הטענה שהגבר יבהל ויברח - זוהי שטות גמורה.

נסביר:
בד"כ גבר שרוי באחד משלושת מצבי צבירה:
1. לא מעוניין.

2. לא יודע - כלומר, בשפה נפוצה יותר - לא סגור. כלומר, מתלבט. היא נראית לו, אבל לא נראית לו. התכונה הזו מוצאת חן בעיניו וזאת לו. יש לה אף יפה, אבל האוזן שלה לא נראית לו..
3. מעוניין - כלומר, אוהב אותה, רוצה אותה, או אף מאוהב בה.

כעת, נבחן את שני המצבים ביחס לשלושת מצבי הצבירה של הגבר.

במצב הראשון בו הבחורה לא חושפת את צפונות ליבה ומשאירה את הקלפים צמוד לחזה, אם הוא:

1. לא מעוניין - הוא ימשיך לא להיות מעוניין. ברם, לעיתים נוח לגבר להמשיך לתחזק קשר על אש קטנה מאלף ואחת סיבות, כאשר לו ברור שזה לא זה וזה לא הולך לשום מקום. דא עקא, היא כבר מפתחת הררי ציפיות. ואז לאחר זמן מה היא נכנסת לתסכולים, לבכי, לעצבות, והיא לא מבינה מדוע אין הדדיות. היא יכלה למנוע את המצב הזה. מיד נסביר כיצד.

2. לא סגור - כאשר מישהו מתלבט, הוא מחפש הכרעה. הוא מחפש תשובה החלטית שתטה את הכף לצד כלשהו. כאשר היא משחקת משחקים, ושומרת את הקלפים - היא משמרת את מצב הביניים. הכדור לא בידיים שלה. אלא בידיים שלו / של הגורל.
3. מעוניין / מאוהב - אם גם היא מעוניינת אך לא מראה את זה - יכול להיות שבסוף הם יהיו זוג - כי שניהם מעוניינים - אבל הם סתם מבזבזים זמן נפלא של חיזור והתאהבות כי היא לא חושפת את צפונות ליבה.

כעת, נבחן את המצב השני (והאידיאלי) בו הבחורה הייתה חושפת את צפונות ליבה, ובאה אל הגבר בפשטות לאחר מפגש אחד או שניים, מיישירה מבט אל עיניו, ואומרת לו "אהובי יקירי. רציתי לומר לך שאני אוהבת אותך. כאשר אני מביטה בעיניך היפות זרמים של חום עוברים בגופי" , או אז בו נראה מה יתרחש בכל אחד משלושת מצבי הצבירה של הגבר המצוי:

1. לא מעוניין: אין גבר שישחק לבחורה מאוהבת ברגשות, אלא אם כן הוא ממש אכזר. ברגע שבחורה תגיד לגבר שלא מעוניין בה, ושמאלף ואחת סיבות ממשיך בקשר סתם כי נוח לו - שהיא מאוהבת בו, הוא מיוזמתו יחתוך מיד את הקשר כדי לא לפגוע בה. והבחורה רק תרוויח. זה יכאב יומיים, אך זה עדיף מתסכול מתמשך של חודשיים.

2. לא סגור: רוב הסיכויים שאם הבחורה תיישיר מבט אל הגבר שלא סגור ותאמר לו אני מאוהבת - היא תטה את המצב לטובתה, תשלוט במצב, תעביר את הכדור לידיים שלה - ותגרום לו לרצות אותה. כלומר, תגרום לו להבין שהוא רוצה אותה.
כשאנשים לא סגורים על עצמם ומתקשים לקבל החלטה הם נמצאים בנקודת חולשה ומייחלים שמישהו יפתור להם את הדילמה. מהלך החלטי ואסרטיבי בד"כ יפתור את הדילמה לטובת צד בעל האינטרס - שהיה אסרטיבי.

אגב, טיפ קטן בכלל  - יצאתם? היה דייט טוב? מעוניינים להמשיך? בשיחת טלפון ערב לאחר מכן אל תשאלו - "איך היה?" "אז רוצה להמשיך..?" - פשוט תקבעו עובדה - "אהלן, היה נחמד אתמול, אני אוסף אותך מחר בשבע. " מנסיון - עובד.
3. רוצה / מאוהב: נפלא, כעת גם הוא יחשוף את רגשותיו וכל שנותר לכם הוא לצעוד אל עבר האופק והשקיעה שלובי ידיים וקורנים מאושר.
כעת, נפריך את הטענה המטופשת של רוב הבנות שאם הן יאמרו לגבר אני אוהבת אותך הן יצאו מושפלות (אם הוא לא בעניין)

זוהי טענה מטופשת כיון שאדרבה, זה מראה על עוצמה, על חוזק, על חוסן נפשי של הבחורה. בחורה שמעזה לבוא ולחשוף את רגשותיה היא בחורה עם עוצמה. ובאשר למבוכה הרגעית -הסירו חשש, ברוב המקרים התגובה של הגבר, על אף שאינו מעוניין תהיה אמפטית ותומכת.

לנו הגברים הרבה יותר קל לגשת אל בחורה שאנו רוצים ולומר לה את זה בפנים. ולא, זה לא השפלה - ממש לא - אם היא אומרת לא. משום מה, לכן הנשים זה קצת יותר קשה. אז תתאמנו על זה ותראו שזה לא כזה נורא...
ושוב, אחזור - אתן לא יוצאות מושפלות. אתן יוצאות חזקות.
זהו.

אגב, אני כשאני רוצה מישהי - אני פשוט אומר לה. בלי משחקים וקלפים ומיני בולשיט.

תאמינו לי - עובד.







יום שבת, 27 בנובמבר 2010

סרוגים בגבעה: מסיבת חנוכה

שמוליק מאירוביץ' ממשיך עם מועדון סרוגים בגבעה ומארגן מסיבת חנוכה במוצ"ש הבא - כ"ז כסלו בבית - העם בגבעת - שמואל. הפעמים הקודמות היו מוצלחות ביותר, כך שאני ממליץ

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

סקייליין - חייזרים חסרים מנוח

הסרט סקייליין: SKYLINE שמוקרן בימים אלה בבתי - הקולנוע הוא סרט חייזרים טיפוסי - הרבה אקשן, מעט עלילה, והמעט עלילה - גם היא כבר שחוקה עד דק..

בגדול, מסיבה, חבורת צעירים מגניבים, בלילה אור כחול חזק חודר לחלון, מושך אליו את הצעירים (ובכלל את כל מי שמסתכל אליו - ואז בולע אותו), חלליות, חייזרים מגעילים עם הרבה ג'לי שנראים כמו מקקים שעברו טרנספורמציה רדיו - אקטיבית, בני האדם נלחמים בהם ומשיבים אש - טילים גרעיניים שלא ממש מדגדגים את החללית של החייזרים, כשהסוף מטופש משהו וגם לא ממש ברור. בקיצור, אפשר לוותר.

אבל, וכאן אני רוצה לשאול - איך זה שתמיד (טוב, לא תמיד, אבל ב -99%..) בסרטי חייזרים - החל מהיום השלישי, גברים בשחור, וגם כאן בסקייליין החייזר הוא תמיד ייצור ענק, עם זרועות מגושמות, מלאות ג'לי מגעיל, גמלוני ומגושם באופן כללי, תמיד ענק כזה, ובאופן כללי נראה כמו מפלצת. אך מצד שני, הם תמיד מאוד מתקדמים , עם טכנולוגיה שטרם נראתה על כדור - הארץ, חלליות מגניבות , כלי נשק מיוחדים, וכו' - כאילו, מי פיתח להם את כל זה???
לא נראה לי שהג'וקים הענקיים עם האורות הכחולים והמלא זרועות שמשתוללים על המסך מסוגלים לפתח טכנולוגיה כזו מתקדמת ולבנות כאלו חלליות. שוב, פיתח להם את כל הטכנולוגיה??

ובכלל, איך נראה הכוכב שמהם הם באו? כאילו, יש להם שם תרבות / ספורט / מוסיקה / קולנוע? הרי, לא נראה לי שהג'וקים עם כל הג'לי עליהם והמגושמים האלה חיים להם אי שם באיזה כוכב נידח בנחת....
כלומר, אני לא רואה אותם חיים בגורדי שחקים אי שם ביקום, ומנהלים חיי מסחר ותרבות תוססים...

בקיצור, וכאן אני פונה למפיקי סרטי החייזרים - למה שלא תנסו לחשוב על משהו מתוחכם יותר. על איזה חייזר שטרם נראה פה. נראה לי שמאז מסע בין כוכבים והאנטרפייז לא ראינו באמת חייזר תבוני אחד...

או, כל הקטע המטופש הזה עם הצלחות המעופפות. כאילו, אם זה באמת כזה גאוני ותרבויות מתקדמות באמת משתמשות בצלחות מעופפות כחלליות - למה כאן על כדור - הארץ לא בונים כלי טיס בצורת צלחת מעופפת...?

בכלל, ברוב המקרים החלליות וכלי הטייס של החייזרים נראים כנוגדים את כל חוקי האוויוניקה.

אז מה השורה התחתונה?
צר לי , אך קשה לי להמליץ בחום על סקייליין. מזל שהיו לי זוג כרטיסים חינם (ס'תכלו כמה פוסטים למטה..).

מפיקים יקרים, אם אחד מכם קורא את הפוסט - אנא מכם - פעם הבאה כשאתם מפיקים לנו עוד סרט חייזרים: 1. תגוונו מעט את העלילה. 2. תהיו קצת יותר יצירתיים עם דמויות החייזרים שאתם מכינים לנו. כאילו, תנו להם אישיות, עולם משלהם, משהו.

יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

ה - OS4.2 כבר פה - לרוץ לעדכן (או לרוץ לקנות iPad חדש..)

חברת Apple שיחררה היום את העדכון האחרון למערכת ההפעלה (לקוראות הבלוג: OS=Operating System, כלומר -מערכת הפעלה) למכשירים הניידים שלה, את ה- iOS4.2.1 והיא זמינה להורדה מה -iTunes.

החידוש העיקרי והחשוב לנו הישראלים הוא שסוף סוף - כמו בעדכון האחרון שיצא לאייפון ולאייפוד טאצ׳ - היא כוללת גם תמיכה בעברית - והפוסט הזה נכתב ממש ברגעים אלו מהאייפד שלי.

פיצ׳רים נוספים שנוספו זה ה - Air Print שמאפשר הדפסה אלחוטית -כלומר, הדפסה דרך כל מדפסת שתומכים בחיבור אלחוטי וצאת במרחב (רוב המדפסות כיום), וכמובן, איך לא, התכונה לה כולם חיכו באייפד - המולטי טאסקינג (שוב, לקוראות הבלוג: רב משימות) - שמאפשר על ידי לחיצה כפולה מהירה על מקש הבית באייפד לנווט בין היישומים הפתוחים - תכונה שמשתמשי אייפון 4 כבר מכירים זה מכבר, והיא שימושית ביותר.

תכונה נוספת שכבר פגשנו בעדכון האחרון לאייפון ולאייפוד טאצ׳ זה האפשרות ליצור תיקיות - שגם היא תכונה שימושית ביותר כאשר מתחילות להצטבר אפליקציות במכשיר.

פרט לכך יש שיפורי ממשק קלים בספארי, וכמובן רקע חדש, ועוד כמה עדכונים קלים. השורה התחתונה: שדרוג משמעותי מאוד לבעלי אייפד, בייחוד דוברי עברית.

באופן כללי האייפד נהדר, על אף שהוא שימושי בעיקר, לדעתי, לבלוגרים ואנשי אינטרנט שיכולים מעתה לקחת את האייפד לבית - קפה ולעדכן את הבלוג על אספרסו משובח (במקום להתחיל לסחוב את הלפטופ ולחכות שעה עד שתעלה מערכת ההפעלה - היתרון הגדול באייפד שתוך כמה שניות אפשר להתחיל לעבוד).

זה בפירוש לא לפטופ , ועל אף גודל המסך ביחס לאייפון / טאצ׳ הוא עדיין מוגבל - אבל הוא פשוט מגניב !!

עוד בעניין זה שהוא לא לפטופ - אמר לי חבר שהוא לא ירכוש את האייפד כי אין בו כניסות USB, קורא כרטיס זיכרון, וכו'. ואני חושב שאנשים מפספסים פה את העיקר - לא צריך להיות לו לדעתי כניסות USB וקורא כרטיסים, כי הוא לא מיועד לשימושים האלה. כטאבלט הייעוד שלו, לדעתי לפחות - מאוד מוגדר - מחשב רשת. מחשב רשת עם אפשרויות בסיסיות של עיבוד תמלילים ועוד קצת. אך בעיקר מחשב Web, שמיועד לצרכים האלה - של גלישה באינטרנט, קריאה והתעדכנות בחדשות, רשתות חברתיות, דוא"ל , מוסיקה, סרטים וגם סוג של קונסולת משחקים ניידת. בקיצור, מחשב שהוא בעיקר פאן.

אני לא רואה למשל אפשרות לעדכן איתו אתר אינטרנט ולבצע פעולות מורכבות כמו עריכת וידאו ועיבוד תמונה, וגם לא נראה לי שמצגת מורכבת. כלומר, בתור מחשב עסקי לעבודה יומיומית - הוא בפירוש לא (והוא גם לא נועד לכך). אבל הוא מגניב !!.

הדגם הנוכחי מעט כבד, אך מספרים שהאייפד 2 הולך לשקול פחות באופן משמעותי - מחכה כבר בקוצר רוח..

חוץ מזה שהאייפד פרקטי בתור מחשב להיכנס איתו לבית - קפה ולהתעדכן במייל, טוויטר, פייסבוק או סתם לקרוא חדשות בניו-יורק טיימס. אבל בשביל זה לא היינו צריכים את העדכון תוכנה כי הוא תמך באופן מלא בהצגת עברית, כך שאם רצית לצייץ בטוויטר או לעדכן סטטוס בפייסבוק עד כה נאלצת לשות זאת באנגלית - אך מהיום זה כבר הסטוריה כאמור...

מה עוד? יש קטע מרגיז עם בפייסבוק באייפד שאי אפשר לעשות צ׳אט - משום מה הצ׳אט א זמין באייפד - ובדקתי בשלושה דפדפנים שונים (בספארי ועוד שניים שהורדתי).

אפרופו דפדפנים, אני חייב להמליץ על דפדפן חדש שניתן להורדה חינם מה - iTunes- ונקרא Terra. הוא תומך בטאבים (מה שאין בספארי באייפד) והוא מהיר.

עוד דבר - האפליקציה של טוויטר לאייפד מצויינת.

לסיכום: אם עד עכשיו באייפד היה ממש מגניב, אז עכשיו לאחר העדכון תוכנה הוא מגניב ביותר!!!

אני ממליץ.

פוסט זה נכתב מהאייפד שלי.

למי שרוצה להישאר מעודכן

אפשר לעקוב אחרי בטוויטר כדי לקבל עדכונים על פוסטים חדשים:
http://twitter.com/menachemg

או בדף בפייסבוק - חפשו פשוט "דוסיבלוג" בפייסבוק.

או בערוץ ב - YouTube:
http://www.youtube.com/user/menachem27

יום שני, 22 בנובמבר 2010

שקשוקה - המתכון המנצח שלי


אני אמנם לא יודע לבשל, אבל אני מומחה לשקשוקה. למעשה, השקשוקה שלי היא יצירת אומנות קולינרית. לא מאמינים? נסו את המתכון הבא ותיווכחו.
שקשוקה היא כנראה המאכל הישראלי שיש. הרעיון הבסיסי בשקשוקה הוא לערבב.... - ואולי בגלל זה זה נעשה כל כך פופולארי...
בכל מקרה, את הבייסיק למדתי לפני שנים כשהייתי סטודנט מאחד החברים במעונות, ומאז שיכללתי את המתכון - וכעת, החלטתי שהגיע הזמן לחשוף את הסודות המקצועיים ולשתף אתכם ברזיי הכמוסים ביותר - אומנות הכנת השקשוקה.
הנה זה בא..

רכיבים:
שני ביצים.
עגבניה.
שום.
פלפל אדום.
בצל.
קורטוב מלח.
חצי כוס מים.
רסק עגבניות.
פפריקה מתוקה.
הל.
כורכום.
חוואייג'.
זעתר.
גבינה צהובה.
שמן זית.
מכסה של סיר.

הוראות הכנה:
מחממים שמן זית במחבת על אש בינונית.
חותכים את העגבניה לקוביות, את הפלפל לרצועות, ואת הבצל לחתיכות גסות.
קולפים שיני שום וזורקים לתוך השמן. לאחר שהשום מיטגן מעט, מוסיפים את הבצל והעגבניות ומערבבים.
מוסיפים קורטוב מלח לפי הטעם, ואת רצועות הפלפל, ומערבבים...

נותנים לעסק להתחמם ולהיטגן כשמדי פעם מנערים את המחבת ומערבבים...

כעת, מוסיפים את התבלינים - פפריקה מתוקה, כורכום, עוד קצת מלח, ומערבבים...
עכשיו, וזה הקונץ - מוסיפים את רסק העגבניות, ומיד לאחר מכן חצי כוס מים - וניחשתם נכון - מערבבים...

כעת, מנמיכים את הלהבה לאש קטנה, ומוסיפים את הביצים למעלה.
מכסים את המחבת במכסה של סיר ונותנים לעסק להתבשל.

כעת, לוקחים גבינה צהובה ופורסים לפרוסות דקות, מרימים את המכסה של הסיר, ובוזקים סביב לביצים. ומחזירים את מכסה הסיר לכחמש דקות. 

עד שהשקשוקה תתבשל לוקחים את הגיטרה, מנגנים עוף גוזל - או כל שיר אחר שבא..
לאחר חמש דקות פלוס מינוס על אש קטנה, מסירים מן האש ומגישים. 

טעים בטירוף !!!

השקעתי והכנתי גם וידאו קצר שמסביר את תהליך ההכנה. שימו לב שהוידאו באנגלית (הוכן במקור עבור דוברי אנגלית שהכרתי בסקי לפני שנה..)  




יום שישי, 19 בנובמבר 2010

נשף מסכות

כאילו, כל הקטע ההזוי הזה בימים / שבועות / חודשים האחרונים שכולם מדברים על ההקפאה , ושתי מדינות לשני עמים, וכל הססמאות המכובסות האלה, ואשכרה הקטע הכי דפוק פה שאף אחד לא קם וצועק המלך הוא עירום..

כאילו, ביבי, ברק, ליבני וכל מיני פרשנים בתקשורת וחברי - כנסת ושרים עומדים מול המצלמה בפנים רציניות כאלה, עוטים כל אחד מסכה אחרת על הפנים - מסכה של פנים רציניות ומבט ממוקד,  ובטון דיפלומטי מדברים על פשרה, ושתי מדינות לשני עמים, ועל העם הפלסטיני, ופונים לאבו מאזן בתור המנהיג של העם הפלסטיני - הכל עם מסכה של פנים רציניות וטון סמכותי, ואני אומר לעצמי, כאילו, גאד דאמט איך זה שהם לא מתפקעים מצחוק (או שהם מתפקעים מצחוק בתוכם...) - כאילו, Let's face it - אין כזה דבר באמת עם פלסטיני !!

ואם לרגע נחזור להקפאה, אז לדעתי ההקפאה זה בכלל לא ה - Issue פה. וזאת, כי לא מתייחסים לעיקר . מדברים גבוהה גבוהה על מדינה פלסטינית, 2 מדינות לשתי עמים וכו' וכו'. ההזוי הוא שאף אחד טרם קם וצעק בקול גדול: "המלך הוא עירום" "המלך הוא עירום"
כולם עם אותה מסכה מטופשת על הפנים ממשיכים לקשקש וללהג את אותן ססמאות נבובות וחלולות.

הרי אין באמת כזה דבר עם פלסטיני. זה סתם פיקציה. לפני 67 גם לא היה כזה דבר עם פלסטיני. העם הפלסטיני זה המצאה מתוחכמת של מדינות ערב שהשכילו להבין שלא יצליחו לגבור על ישראל בכח צבאי, ולכן המציאו את השקר הגדול בהסטוריה - דרכו יוכלו לכבוש את מדינת ישראל בדיפלומטיה - העם הפלסטיני.

הרי גם ערפאת אמר את זה תמיד, שהוא חלק מהאומה הערבית הגדולה, וגם חאפז אסד, ויש מלא דוגמאות (מצגת מעניינת מאוד בנושא בסוף הפוסט).
הקטע ההזוי הוא שדווקא היהודים הם אלה שעזרו מאוד לתדלוק ולבנייה של הבלוף הזה - וסיבותיהם עימהם שמורות. אבל האמת חייבת להיאמר. השקר / והבלוף הגדול חייב להיפסק.

גם כל הקשקושים האלה על כיבוש והקו הירוק - כאילו, אפילו הערבים יודעים שבלי יהודה ושומרון, ואני לא מדבר כבר על ירושלים - אין לנו מה לחפש פה..!! זה לא שגבעתיים ורעננה הם לא חלק מישראל, אדרבה - אבל בינינו, אברהם אבינו התהלך בחברון / שכם / אלון מורה - ולא ברעננה. כאילו, 2000 שנה בגלות מה הופיע על תמונות / גלויות / חפצי אומנות בעולם היהודי אם לא קבר רחל , חברון, ושאר המקומות הקדושים. הרי ברור לכל שארץ ישראל התנכי"ת זה יהודה ושומרון, ששם התחיל הסיפור שלנו.

כנראה שאותם שמנסים בכל כוחם לוותר על חבלי ארץ אלו מנסים גם למחוק את הזהות היהודית שלהם...?

שימו לב טוב טוב לדבריו של שגריר אש"פ בלבנון - הוא יודע על מה הוא מדבר.. !!

בכלל, כל הקטע המטופש הזה של שיחות השלום והמרדף אחר השלום - לא חלילה שאני לא שוחר שלום. אדרבה. הייתי שמח לנגב חומוס בדמשק (מן הסתם כשיהיה שלום גם ימצא שם חומוס עם תעודת כשרות..). אבל, כשהולכים מכות בבית - ספר, והבריון של הכיתה מנצח - מי אחר כך רץ לבקש לעשות שולם?? הבריון מהילדים שרגע לפני הוא קרע להם ת'צורה - לכמה ילדים בבת אחת!! - או אותם ילדים מובסים ומוכים רצים אל הביריון ומבקשים לעשות שולם...??

כאילו, אם מישהו עדיין לא הבין את הנמשל  - אני בטוח שאם אחרי 67 ו -73 ישראל הייתה מכריזה שזהו, קרענו לכם ת'תחת מצרים וסוריה, עכשיו לכו תבכו בצד - אם תרצו , אנחנו מוכנים להיות איתכם במצב של שלום. אני בטוח שזה היה יוצר שלום הרבה יותר יציב והרבה יותר חם. שלום שמושג מעמדה של עוצמה - והיינו בעמדת עוצמה, וואחד עוצמה - אחרי שפתחנו להם ת'תחת 4 פעמים - ב - 48, 56, 67, ו -73 - לא נראה לי שהם היו ממשיכים לנסות - גם אם היינו משאירים את סיני אצלינו - ותראו איזה יופי של שלום יש לנו עם סוריה כבר יותר מ - 30 שנה - ובלי שקיבלו מילימטר. לעומת ה -""שלום""  החם עם המצרים... , עאלק שלום ... - תפתחו עיתונים / ערוצי טלוויזיה / רדיו במצרים, תקשיבו לשכבה האינטלקטואלית במצרים ותבינו איזה ""שלום חם"" שיש לנו איתם... וזה לא סוד.

ואני כבר לא מדבר על הקטע ההזוי הזה שכל פעם שיש איזה כנס בינלאומי והנציג האיראני / סעודי / תימני / סורי עבר במקרה ליד איזה בכיר ישראלי ותקע נוד , או שעבר לו זבוב ליד האוזן וכשהוא הסתובב הוא במקרה הסתכל , היישיר מבט אל עבר הבכיר הישראלי - ישר איזה חגיגות שהולכות כאן בתקשורת - שימחה וששון - כאילו עוד שניה הולך להיחתם אוטוטו הסכם שלום עם הסורים, ויאללה חומוס בדמשק.  חיים פה בסרט אנשים...

הבעיה של היהודים היא לא הערבים . הבעיה של היהודים היא היהודים...  . עד שלא נהיה מאוחדים ונאמין שהארץ הזו שלנו... - כך הדברים נראים, ועד שנתעורר - ימשיכו להיראות..

לסיום, הנה מצגת מומלצת (מאוד) שמסבירה קצת על הבלוף הגדול - מגובה בעובדות וקטעי עיתונות:



ולמי שרוצה, ערכתי את המצגת לפוסט:
המצאת העם הפלשתיני כתרגיל בלוחמה פסיכולוגית

וגם זה:
קובץ עובדות ומספרים - נראה לי שחשוב לדעת‏


ולסיום:







יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

סושי, יאמי !

אמש חבר טוב המליץ לי על סושי בר כשר ברחוב אבן גבירול 111 בתל - אביב, Sekai Sushi Bar כשהוא טוען שזה הסושי הכשר הכי טוב במרכז. אז החלטתי לבדוק הכצעקתה.

המקום קטן ומעוצב היטב עם שולחנות בפנים ובחוץ. אבל, לא העיצוב חשוב, כי אם הסושי. כשהמטרה שלי הייתה לאשש או לשלול את דבריו של חבר שלי לגבי טיב הסושי. אגב, פרט לסושי נציין שיש מנות פתיחה - מרקים / סלטים, מנות עיקריות כאיטריות / נודלס, סשימי, ועוד. אבל, אני התמקדתי , בעיקר, בסושי.

המנות המומלצות הן רול הבית שנקרא Sekai Rol, ושיקאגו רול. אני הלכתי על רול הבית - על ה - Sekai Rol. ה - Sekai Rol מוגש עטוף באבוקדו ובדג - סלמון, טונה, ומוסר. ידידה שלי שהצטרפה אליי הזמינה את השיקאגו רול שהיה טעים, אך לטעמי ה - Sekai Rol טעים יותר.

מנה מומלצת נוספת היא היא היאמי רול, שבשונה מה - Sekai Rol היאמי עטוף רק באבוקדו ולא בדג, מה שהופך אותו לבחירה השנייה אחרי ה - Sekai. אבל, שלא תטעו, מדובר ברול נהדר. בתוך הרול יש סלמון וטונה - ואני אוהב רולים שכוללים גם סלמון וגם טונה ולא רק אחד מהם. וכמובן האבוקדו שעוטף את הרול משלים את התמונה. לכן, נסו גם את היאמי שהוא רול יאמממי


אני חייב לציין שמרגישים שחומרי הגלם טריים ואיכותיים. הטעם פשוט טוב, והסושי עשוי נכון, יציב, לא מתפרק , ובאופן כללי ממש טעים. וכן, יש מצב שזו אחת הסושיות הטובות במרכז.

ליד הסושי הזמנתי צ'ויה שזה יין שזיפים מתקתק ועדין, שמשתלב היטב במתיקותו העדינה עם הסושי ופותח את התיאבון.

המקום שקט, ויש רשת אלחוטית במקום.
טוב ליציאה רגועה של ערב, ואני אף הייתי מוסיף וממליץ עליו כמקום מומלץ לדייט - קצת שינוי אווירה - לא תמיד חייבים בית - קפה משמים..

אם תהיתם אגב, מדוע קוראים למקום "סקאיי", פשוט פתחו את המפית שעל השולחן (וגם אם לא תהיתם כדאי לכם לפתוח, כי בפנים יש הסבר מעניין על שם המקום, ומה זה בכלל סושי...), ותגלו הסבר על מהות המילה "סקאיי" וכמובן "סושי" , וגם הסבר קצר אך ממצה על יפן.

מתוך המפית:
פירוש המילה "סקאיי" הוא עולם, וביפנית כותבים אותה כך: (בשביל לראות איך כותבים ביפנית תצטרכו ללכת לאכול סושי בסקאיי, לפתוח את המפית לשניים ולראות בעצמיכם / ן..)

ועוד מהמפית:
המילה "סושי" אינה מתייחסת כלל לדגים - כי אם לאורז המתובל בחומץ, סוכר ומלח.

היפנים נהנים ממרק מיסו בסוף הארוחה ולא בתחילתה, כדי לסייע בעיכול.

בהמשך יש הסבר על יפן - תקראו כבר שם..

בתיאבון!

Sekai Sushi, אבן גבירול 111 תל - אביב, כשר בהשגחת הרבנות תל - אביב.  

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

חייזרים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לפני שבוע גלשתי לי לתומי באתר תפוז ונתקלתי בתחרות הבאה שהתקיימה ב פורום מדע בדיוני ופנטזיה: "מה הייתם עושים אם הייתם קמים בבוקר ומגלים אור מוזר ובוהק בחלון?
הסרט החדש סקייליין מגיע לאקרנים ואנחנו מזמינים אתכם לצפות בו על חשבוננו!

מתוך המשתתפים תבחר הנהלת הפורומים 25 גולשים, שיזכו בכרטיס זוגי לסרט "סקייליין". הגבלת בתי הקולנוע ותנאי המימוש - מפורטים בכרטיס עצמו.

"


בקיצור, הנה הקשקוש שכתבתי לתחרות, ושלשמחתי זיכה אותי בכרטיס לסרט:

זה מה שאני הייתי עושה:

הייתי לוקח תיק קטן, מכניס לתוכו את החלילית, אייפד ואייפוד טאצ' (שנוכל לעדכן את הפייסבוק ולצייץ בטוויטר גם מהחלל..) קרם הגנה (שנוכל להשתזף בשביל החלב) , את העט מונט בלאנק (שנוכל לכתוב מכתבי אהבה לחייזרית יפהיפיה שנפגוש אי שם...) , סקי גוגלס (לכו תדעו איזה אתרי סקי טובים יש להם שם בחלל) , מתלבש יפה ויוצא החוצה.



מביט אל האור, אומר לאור - המתן קטנה, וביינתיים נכנס לרולדין לשתות את ההפוך הקבוע עם הקוראסון חמאה. לאחר מכן מצייץ בטוויטר ומעדכן סטאטוס בפייס משהו בסגנון "ביי לכולם, יצאתי לטיול קטן בשביל החלב, ד"ש, נתראה כשאחזור" - ואז יוצא אל האור , ניגש לחללית, פוחת את הדלת, מתיישב על כורסא נוחה, מהדק חגורה - ויוצא אל מסע אל שביל החלב, אל כוכב אחר, אל הרפתקאה חדשה.



זהו. אחרי כמה שנים על כוכב רחוק, הייתי חוזר אל החברים עם תיק מלא מתנות ודרישת שלום מחייזרים על כוכב אחר...








יום שישי, 12 בנובמבר 2010

תן לי כח: אריאל זילבר בהופעה

הזמר אריאל זילבר חזר בשנים האחרונות בתשובה והפך להיות אשכרה חבדני"ק לכל דבר, מה שלא מונע ממנו להמשיך להופיע כבעבר - רק נראה שבהבדל אחד קטן - נראה שבשנתיים שלוש האחרונות הוא מופיע בעיקר מול קהל דתי.

האמת די מוזר לראות את הזמר המוכר מהילדות עם רעמת התלתלים, בכיפה, זקן וחולצה לבנה. אך ברגע שהוא מתחיל לדבר ולשיר מבינים מיד ששום דבר לא השתנה. אריאל זילבר שר את השירים הישנים והמוכרים (והטובים..) - ברוש, רוצי שמוליק, בטי בם, אגדה יפנית, ואיך שלא, בחברה להגנת הטבע ועוד - כשמדי פעם הוא משלב קצת מהשירים החדשים של השנים האחרונות , שירים בעלי אופי דתי יותר עם חזרה למקורות.

אריאל זילבר מופיע עם פסנתר בלבד, והוא מלהטט עליו בוירטואוזיות שעושה נעים באוזן. את הופעה הוא הוא מתבל בסיפורים קצרים ומשעשעים בין השירים.

לאחרונה הייתי בשתי הופעות שלו בפאב כנען (ראו פוסט קודם..) והיה ממש כיף! אפילו מעט נוסטלגי..

בקיצור, אני ממליץ בחום !! לרוץ לרכוש כרטיסים !!

מצרף שני שירים מההופעה בכנען מיום רביעי האחרון:

בטי בם


רוצי שמוליק

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

פאבים (לא) לדתיים בלבד

הטרנד החדש לאחרונה הוא פאבים (לא) לדתיים בלבד. קונספט שדי מצליח בזמן האחרון. הרעיון הוא בעצם פאב עם תעודת כשרות, שממוקם באיזור יחסית דתי, שבגלל התעודת כשרות מושך אליו (מן הסתם) הרבה חברה דתיים שבאים לשתות בירה טובה או סתם לשמוע מוסיקה טובה. כמובן, ועל זה לא מדברים - שעם הזמן המקומות הללו הפכו להיות זירת הפנויים פנויות הלוהטת ביותר בציבוד הדתי. רוב החברה הצעירים באים לראות ולהראות, והסצנה חוגגת. בוא נאמר שאם כבר חודשים את / אתה מתייבש / ת בלי דייטים - זה הזמן לקפוץ לכנען או לג'יימס , לראות בחורה נחמדה, להתחיל שיחה, ויאללה - לחופה...

פאב כנען:
האמת שהחביב עליי הוא פאב כנען שנמצא ברחוב שמאי 15 (ממש קרוב למדרחוב) בירושלים.  את פאב כנען פתחו כמה חברים שהכירו בצבא - אם אני לא טועה שני דתיים ודתל"ש (דתי לשעבר..) שמנהלים את המקום. החברה סטודנטים ונראה שפרט לעבודה הם פשוט נהנים לנהל את המקום, ובאמת בכנען יש אווירה משפחתית וכיפית.
הייחוד של המקום הוא שזה בר למוסיקה ישראלית מקורית. במקום מופיעים כמעט כל ערב אומנים מתחילים, הרכבים מקוריים, כשלעיתים גם אומנים מוכרים יותר כמו אריאל זילבר (הופעה נהדרת) ואוהד חיטמן.


ג'יימס:
הג'יימס ברחוב המגשימים בפתח - תקווה כבר הפך לשם דבר באיזור המרכז. גם כאן מדובר על פאב כשר (לכו על הנקניקיות שהם עושים במקום יחד עם הבירה Pills שהם מבשלים במקום) שהוא למעשה מבשלת בירה. כלומר, את הבירה הם מבשלים במקום. לא ניתן לרכוש בג'יימס את הבירות המוכרות אלא רק את הבירות שהם מבשלים במקום. אבל הבירות זה לא ה - Issue - כל מוצ"ש המקום מלא בהחל מבנות שירות, סטודנטים ועד לחברה (מהביצה..) מגבעת - שמואל.

במקום יש גם מגרש כדורסל קטן שצמוד ממש לג'יימס שם מתקיימים מדי מוצאי שבת טורנירים סוערים בין האנשים שממתינים שיתפנה שולחן בפנים...
כל יום ראשון בערב מדי שבוע מתקיימת הופעה של אומן / להקה בג'יימס.

בקיצור, אם אתם כבר באים - אל תשכחו להזמין אותי לבירה...

יום שני, 8 בנובמבר 2010

והפעם - פוסט לאוהבי חומוס בלבד !

תעשו לעצמכם טובה ולכו לנגב חומוס במסעדת שמן זית במתחם הבורסה (רח' תובל) ברמת - גן. כי פשוט, ואני אומר את זה בבטחון מלא - יש להם את החומוס (לדעתי לפחות) הכי טוב באיזור המרכז. פשוט טעים ומדוייק.

האמת היא שאני ממליץ על העסקית שכוללת מנה ראשונה לבחירה שאחת מהן (הקבועה שלי) היא צלחת חומוס גרגרים אישית , כשאני תמיד מוסיף עוד 3 כדורי פלאפל (נדמה לי בתוספת של חמישה שקלים) - שתמיד, אבל תמיד יוצאים חמים וממש טעימים. כשלעיקרית אני ממליץ על השניצל שהם עושים במקום עם פטריות חמות ועוד תוספת. האוכל פשוט מדויק, עשוי טוב, וגורם לי לחזור כל פעם מחדש.

יאללה לנגב!

יום שני, 1 בנובמבר 2010

די להתעלל בסטודנטים !!

פורסם היום בתקשורת על גזרה חדשה: הממשלה תטיל מס על מלגות לסטודנטים.
ציטוט מ - ynet:
בחוק ההסדרים הוכנס סעיף שקובע כי "מלגה הניתנת לסטודנט או לחוקר, תהיה פטורה ממס, רק אם תשולם על ידי מוסד הלימוד והמחקר". המשמעות היא שמלגות שינתנו על ידי גורמים מחוץ לאוניברסיטאות - יחויבו במס של כ-25%

עיתוי פרסום הידיעה רק שבוע לאחר פרסום הדו"ח על שיאני השכר במגזר מקומם במיוחד!
מקומם כי זה לא שאין כסף. זה לא שחסר כסף. יש כסף , והרבה כסף. מקוממת החלוקה שלו. החלוקה הלא שוויונית של הכסף והמשאבים במדינת היהודים. הקומבינטורים והקרובים לצלחת נהנים ומחככים את ידיהם בכרסיהם עת הפראיירים , הקטר של המדינה ממשיך לדהור, סוחב אחריו רכבת של נהנתנים...

ההיי טק הוא הקטר של המדינה. היי טק למי שעוד לא שמע לומדים באוניברסיטה. היי טק גם תלוי ביציבות בטחונית, שאותה מייצרים בין היתר (ואולי בעיקר) סטודנטים שמשרתים במילואים.
אבל, אם יש מגזר יצרני, שקט, מסור ונאמן - אז למה לא לדפוק...??

עם כל הכבוד לנתב בנמל אשדוד שמרוויח 64,985 ש"ח בחודש , ולחבר שלו בנמל חיפה שמרוויח 62,739 ש"ח בחודש, או המכונאי הראשי בנמל חיפה שמרוויח 66,105 ש"ח - לא הם אלו שבונים לנו מדינה, כלכלה, ומעמד בעולם... , וזה בלשון המעטה...

ויש כסף במדינה!
יש כסף לשלם לבדואים בנגב ביטוח לאומי במאות אלפי שקלים בחודש. כדי שאחר כך הם ישלימו הכנסה מפרוטקשן בבסיס חה"א באיזור...
ויש כסף לשלם לבכירי חמאס במזרח ירושלים ביטוח לאומי עשרות אלפי שקלים בחודש, ופנסיה שלמה למרגל עזאמי בשארה.

ויש כסף במדינה. יש כסף לבזבז על קרנות קולנוע שמייצרות קולנוע נחות וירוד שבעיקר יוצא נגד המדינה. קולנוע שמציג את לוחמי צה"ל כקלגסים, קולנוע שמציג את ישראל באופן בזוי ומכוער. קולנוע שנעשה על ידי (כביכול) ישראלים ויהודים.

ויש כסף במדינה. יש כסף ויש כסף, ולא חסר. השאלה היא מה עושים איתו...

מביש במיוחד לראות שמי שסוגר את דו"ח השכר מהסוף אלו המורים, עובדים סוציאליים, אחיות, ועוד.
במילים אחרות - כל אלו שאין להם לובי.

מדינת ישראל היא כביכול מדינה מדינה מערבית מתקדמת, קפיטליסטית, מדינת שוק חופשי. אך זה לא מדוייק. המיסוי כאן הוא בלתי נסבל. ולא בטוח שהוא הולך ב - 100% למטרות ראויות. ולא בטוח שהמכמנים מחולקים נכון.

תן לישראלי לעבוד, להרוויח ממה שהוא עושה - והוא יעבוד, ייצור, ויבנה כאן כלכלה לתפארת. ישראלים שיורדים לחו"ל פותחים עסקים מצליחים ועובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה. כי שם נותנים להם לעבוד. כי שם הם יכולים לחסוך ולהגיע למה שכאן הם לא יוכלו להגיע...
וזה חבל...
ואנחנו מפספסים..

נחזור לסטודנטים: הסטודנטים של היום הם אנשי ההיי טק של המחר. הם ימציאו את ההמצאות המסעירות ביותר. הם יכניסו מליוני דולרים למדינה כשהסטארט אפ שלהם יעשה אקזיט של מליוני דולרים. הלא בסופו של יום המדינה היא זו שמרוויחה.
הסטודנטים של היום הם זוכי פרס נובל של המחר.
אבל כנראה שלמישהו כאן זה מפריע. או לחלופין, כנראה שלמישהו למעלה לא מספיק מה שיש לו והם רוצים עוד ועוד ועוד ועוד. כי אפשר לסחוט. כי יש ממי לסחוט. אז זהו שלא.

המדינה חייבת להתעשת ולהתחיל לשנות סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים. נקווה שזה יקרה לפני שיהיה מאוחר.  

יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

כנסקי 2011 - הנה זה בא !!


לפני שנה סיפרתי כאן בבלוג על החוויות מהכנסקי. נראה שגם השנה אני הולך להיות שם.
השנה הכנסקי יהיה בקנזאי, איטליה, שזה אחד האיזורים המדליקים ביותר לעשות בו סקי.

אל תשכחו שלעשות סקי עם חברים ברמה שלכם זאת החוויה הכי אקסטרימית ומרגשת שתחוו בחורף הקרוב. לכן, קבלו המלצה חמה ממי שהיה בכנסקי ולא תתאכזבו. ראו עובדה, אני ועוד כמה מחבריי הטובים חוזרים גם השנה לכנסקי. כנראה שסוס מנצח לא מחליפים.

ההרשמה דרך האתר, מהרו לתפוס את המחירים הטובים (הזולים)
http://www.keneski.com/








יום שישי, 29 באוקטובר 2010

הסצנה הטובה ביותר בסרט הרשת החברתית (שיצא היום בארץ) היא ללא ספק הסצנה בה מארק צוקרברג

יושב במבט נוגה מול המחשב, מול הפייסבוק הפתוח, ומצרף , ליתר דיוק מציע חברות לבחורה בה הוא מאוהב, ושהיא כמובן - על פי התסריט ההוליוודי הידוע מראש - לא ממש מעוניינת, ופשוט מחכה כאחרון משתמשי הפייסבוק שהיא תאשר אותו...

כן כן, מארק צוקרברג שחולש על רשת של חצי מליארד משתמשים, שיכול לסגור ולפתוח לכל משתמש את החשבון, להיות חבר של כל משתמש - מבקש חברות מאהובתו (שלא ממש רוצה...) ומחכה שתאשר אותו...

נראה שהמסר העיקרי של הסרט, ואולי אף של הסיפור האמיתי של פייסבוק הוא שלא משנה כמה כסף יש לך, ומעמד, וכוח בסופו של יום הכל מתנקז למקום אחד, אל הבחורה שאתה אוהב...

הרשת החברתית מספרת את הסיפור של פייסבוק, איך הכל התחיל (מהרצון להשיג בנות ופופולאריות בקמפוס של הארווד...) , דרך המשפט המתוקשר עם התאומים לבית וינקלבוס, כולל כמובן גם התביעה של אדוארדו סברין חברו הטוב של צוקרברג  לחדר בהרווארד - שגם הוא אגב, בסוף הסתכסך איתו ותבע אותו - מה שאומר שהכסף לעיתים חזק מהכל - גם מחבר טוב.. , ועד להפיכתה לרשת החברתית הגדולה והפופולארית בעולם.

הסרט עשוי מצויין, מהיר וקצבי , כעל אף שהעלילה היא בסך הכל על אתר אינטרנט עדיין אין רגע משעמם בסרט.
השחקנים מצויינים, בעיקר ג'סטין טימברלייק כשון פארקר מייסד נאפסטר.

אני חושב שאפשר לחלק את הצופים בסרט לשני קבוצות עיקריות: קבוצה אחת היא הצופים הרגילים שיהנו מסרט עלילתי, קצבי קליל ומגניב, שלהם מן הסתם הסרט לא יעורר נקודה למחשבה. הקבוצה השנייה היא אותם אנשים שהם יזמים בנפשם. אותם אנשים שחולמים על האקזיט הגדול. להם הסרט יעלה מספר נקודות למחשבה. מה באמת חשוב בחיים , ומה הם סדרי העדיפויות.

מצד שני - למי שנמצא חזק בקטע של יזמות וכסף גדול - המטרות מן הסתם די ברורות, ושום דבר לא יזיז אותו מהמטרה. זר לא יבין זאת...
הסצנה שמתארת זאת יותר מכל היא לקראת סוף הסרט כאשר פייסבוק כבר הופכת להיות אתר בסדר גודל עולמי, עם הרבה כסף ומשרדים מפוארים - בזמן שכולם חוגגים במסיבות מפוצצות רוויות אלכוהול, מארק צוקרברג ממשיך לתכנת במשרד אל תוך הלילה....

בקיצור - סרט מומלץ!! עשיתי Like...







יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

5 הערות על המצב

1. נראה שהמדינה התחלקה סופית על השכל! כן כן, אני מתכוון לפרסומים בחדשות בימים האחרונים על שני לוחמי גבעתי שעומדים לדין על כך שנלחמו בעופרת יצוקה. כאילו, מדינה ששופטת כך את לוחמיה בכיכר העיר היא מדינה בבעייה. כאילו, מה אמורים לעשות מעתה והלאה לוחמים בעיצומו של קרב?? רגע לפני שהם מסתערים לעצור ולחשוב על המשפט שממתין להם על כך שחיסלו את המחבל עליו הסתערו??

מקומם במיוחד לקרוא על התובעת הצבאית, מכשפה מרושעת, חיילת שמעולם לא הייתה בשדה הקרב עומדת ובתאוות נקמה בלתי מוסברת דורשת מאסר ממושך ללוחמים!!! הלו, גברת, תזכרי שבזכות אותם לוחמים את וילדייך הולכים לישון בשקט ובבטחה לילה לילה. תלי קורה מנגד עינייך והתאבקי בעפר רגליהם של לוחמי גבעתי האמיצים שבסך הכל רצו להגן על אזרחי מדינת ישראל ולחזור הביתה בשלום.
פשוט מרגיז, מקומם ובלתי נתפס...

אגב, אני לא אומר - כמובן שהצבא צריך לדעת לבקר את עצמו ובמקרים מסויימים כאשר צריך לעניש - אף חובה על הצבא לעשות זאת. לדוגמה, כאשר חייל גונב ציוד משדה הקרב, או כרטיסי אשראי - פרשיות שפורסמו גם כן לאחרונה בהקשר להשתלטות על המרמרה, על חייל שגנב לפטופ אם אינני טועה - חובה למצות עם אותם חיילים את הדין. זה מוסרי, ויהודי. האיסור הגדול ביותר על חייל הוא למעול בחרם.

במקרה של לוחמי גבעתי הם ראויים לצל"ש! לא למשפט.

2. תהייה שעלתה בראשי היום עת שמעתי בחדשות על הצעדה שהתקיימה היום באום אל פאחם:
נניח, אבל רק נניח שמספר פעילים ופוליטיקאים ערבים היו מחליטים ביום מסויים בכל שעה מסויימת להכנס לרובע / שכונה היהודית באלכסנדריה / דמשק / קהיר / באגדד / טהרן ולהפגין נגד נוכחות היהודים במקום. נניח. השאלה שלי:
האם הם היו נזקקים לכוחות משטרה / שוטר פחוס אף משועמם עם אלה ביד / צלפים על מנת לקיים את ההפגנה.......?

ונניח , אבל רק נניח שבתגובה להתגרות הפרובוקטבית של של אותם מצרים / סורים / עיראקים / איראנים בתושבי השכונה היהודית היו מחליטים צעירי השכונה / רובע היהודי , היהודים להגיב ולזרוק אבנים ולהתפרע בתגובה להפגנה הפרובוקטיבית - מה היה קורה יום לאחר מכן, סליחה - לא יום, שעה מאוחר מכן לכל יהודי השכונה / עיר / מדינה...?

סתם שאלה.. הרהור...

3.  מיום ליום רדיו 103.fm פשוט מוכיח שהוא התחנה המאוזנת, המעניינת ואולי האיכותית במדינה. תוכניות טובות, שדרים טובים, וכן, גם איזון בין ימין לשמאל. התכנית של יורם שפטל כל יום חמישי פשוט מצוינת. וכן, אני נהנה גם לשמוע כל יום באוטו גם את נתן זהבי. ארא"ל סגל מקורי, וכמובן הניתוחים והפרשנויות של בן כספית ועמנואל רוזן בחמש אחה"צ. גולת הכותרת מבחינתי זה מוצ"ש ישראלי - רצף שירים עבריים משובחים כל מוצאי שבת.

4.  שמתם לב שפתאום בימים האחרונים לא שומעים על מאזן, שיחות שלום , וכו' - יכול להיות שהוא קנה אייפד חדש ופתח פייסבוק או משהו...?

 5. עזבו  אתכם משטויות ופוליטיקה - אוטוטו יוצאת מערכת ההפעלה החדשה ל - iPad ואייפון, OS 4.2  - יש למה לצפות...


יום שבת, 2 באוקטובר 2010

אחרי החגים כבר פה, שנה חדשה - אז הנה דבר תורה קטן לכבוד השנה החדשה

קראנו השבת את פרשת בראשית, וראוי להזכיר לעצמנו שוב ושוב את הרש"י הראשון על התורה:

פסוק א': "בראשית ברא"

רש"י:
ד"ה בראשית: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהילים קי"א) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

די לציניות !!!

היום פורסם ב - nrg מעריב על חייזרים שהגיעו לנטרל את הטילים הגרעיניים בארה"ב, ושצפויה מסיבת עיתונאים בוושינגטון בה קצינים לשעבר ימסרו עדויות שמאששות שהדברים אכן קרו. הידיעה כמובן עוררה עניין וכרגיל הטוקבקיסטים חגגו. עברתי ברפרוף על הטוקבקים ורוב התגובות היו ציניות ומטופשות. כמובן שהישראלים האובר חוכמים לא פראיירים, ועליהם לא יעבדו, והציניות בתגובות פשוט חגגה.

עכשיו, אני שואל - למה אנשים ממהרים להגיב טרם חקרו את הדבר? מה זו הציניות הזו?? פתאום כל אחד נעשה לי מומחה לעבמי"ם...
לכן, בתור אחד שחקר את הדבר לעומק, הרשו לי להביא בפניכם עדות ממקור ראשון, ובעברית !! מפי אזרח ישראלי שחווה פגישה עם חוצונים, ובעדות הזו הוא מספר ומתאר את חווית המפגש עם החוצונים. עכשיו ידידיי, לאחר שתצפו בעדות - בעברית!! - אני מבקש מכם לחשוב שנית ולומר לי האם (לאחר שצפיתם בוידאו) אתם מאמינים או לא מאמינים בקיומם של חייזרים ...

יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

לכבוד שיחות השלום שנמצאות בעיצומן , הנה כרטיס הביקור של הפרטנר לשיחות...

אבו מאזן הוא הטרוריסט שאחראי לטבח במעלות בשנת 1974
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA

אבו מזן הוא המממן של רצח הספורטאים הישראלים במינכן
קישור
והנה עוד קישור בנושא
ועוד אחד
ועוד אחד

בנוסף, אבו אדולף מזן כתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא הכחשת השואה: את עבודת הדוקטורט שלו הקדיש אבו מאזן להכחשת השואה תחת הכותרת "הקשרים הסודיים בין הנאצים לבין מנהיגי התנועה הציונית". יתרה מכך, הוא האשים את התנועה הציונית בשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית בחיסול כמיליון יהודים.

אכן פרטנר...

יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

הנה משהו חמוד שראיתי הערב באחד הפורומים בתפוז - שאלון לערב האחרון של השנה

זה השאלון:
במילה אחת- איך הייתי מגדיר את השנה?
מה הדבר הכי טוב שקרה לי השנה?
מה למדתי השנה?
מי האיש שעשה לי את השנה?
באיזה מקום ביליתי הכי הרבה בשנה החולפת?
מה אני מאחל לעצמי לשנה החדשה?
מה אני הולך לעשות בשנה הזו?
מהן ההחלטות שלי לשנה החדשה?
ממה אני מפחד לקראת ההתחלה החדשה?
איפה אני בערב החג?

והנה התשובות שלי:
סבבה
סקי
לעשות סקי
המדריך שלי לסקי
בעבודה...
אהבה
סקי
להתקדם למסלולים השחורים (בסקי..)
שלא יהיה שלג טוב
ירושלים


שנה טובה ומתוקה!!!
יאללה תשלחו לי את התשובות שלכם !

יום שני, 6 בספטמבר 2010

פוסט נוסף לנשים בלבד - הפעם, מדריך ידידותי לגאדג'טים


פשוט כי גיליתי שיש בנות שלא יודעות מה זה iPad ... !!!
אז על מנת שבפעם הבאה שתשבו בארוחת ערב שבת / דייט / סתם small talk בחברתינו (גברים..) - הנה המדריך הידידותי והמקוצר לגאדג'טים - שלאחריו תוכלו להשתתף בשיחה, להביע דעה / עמדה ולתרום את חלקיכן.

נתחיל כמובן עם ה:
iPad, או בעברית אייפאד.
המדובר בעוד מכשיר גאוני ונחשק מבית מדרשו של סטיב ג'ובס, הלא הוא מנכ'ל Apple. האייפד הוא למעשה טאבלט - דהיינו, מחשב לוח. מחשב לוח הוא מחשב נישא / כף יד ששייך לקטגוריה חדשה של מחשבים. ברמה העקרונית ניתן לסווג את קטגוריות המחשוב למחשבים שולחניים - דסקטופ, מחשבים נישאים - לפטופ, ומחשבי כף יד. הטאבלט הוא מחשב לוח. מחשב שבוא למעשה רק מסך, אך מסך מגע.
למעשה, במילים פשוטות יותר האייפד הוא אייפון גדול. אני מניח שאין צורך להסביר מה זה אייפון...
השימוש העיקרי של האייפד הוא לגלישה באינטרנט - אם על ידי אינטרנט אלחוטי - WiFi אם על ידי כרטיס SIM דור שלישי.
בנוסף, ניתן להתקין על האייפד אפליקציות שונות ושימושיות אותן ניתן להוריד מה - iTunes.

בנוסף, האייפד משמש גם כקורא ספרים אלקטרוני. דהיינו, המכשיר אלקטרוני אליו ניתן להטעין את כל הספרייה שבבית. קוראי ספרים נוספים הם הקינדל של אמזון לדוגמה (אין לי כח להסביר - גגלו Amazon Kindle), ולאחרונה יצא גם קורא ספרים בעברית שנקרא evrit.

האייפד הוא מכשיר גאוני שמשלב עיצוב , פשטות, ופונקציונליות. היתרון שלו על פני לפטופ הוא שיש לו מערכת הפעלה קלה, מהירה, ושניתן להדליק אותו בלחיצת כפתור בלי להמתין שהמערכת תעלה. בנוסף, הוא קומפקטי - נכנס בקלות לכל תיק, ואפשר לשבת איתו בכיף בבית - קפה, לשתות אספרסו משובח, ולקרוא את החדשות האחרונות מה - NY Times.

בנוסף, המכשיר משמש גם כקונסולה למשחקי 3D (תלת - מימד) מגניבים - כמו מרוצי מכוניות / סירות / אופנועי ים / אופנועים, כדורגל, כדורסל, יריות וכו'.
התצוגה הגראפית פשוט מהממת והמשחקים רצים חלק ובלי בעיות.

איך להשתלב בשיחה? נניח ותוך כדי סמול טוק עלה האייפד לדיון תוכלו להתעניין איזו אפליקציה מעניינת בעל המכשיר הוריד לאחרונה, או להתעניין לאיזה שלב הוא הגיע כבר ב - Splinter Cell, או לאיזה מסלול הוא הגיע ב - Asphalt Urban 5, וכו'.



iPod Touch: אייפוד טאצ'
עוד מכשיר גאוני מבית Apple. מדובר למעשה בנגן הוותיק מבית אפל, האייפוד המוכר, אך בתצורה מאוד דומה לאייפון. למעשה, מדובר באייפון אך ללא טלפון. בעזרת האייפוד טאצ' ניתן לגלוש באינטרנט בכל מקום בו יש אינטרנט אלחוטי, ניתן להוריד אפליקציות כמו לאייפון, כמובן שגם משחקי תלת - מימד שווים, ואפילו בעזרת אוזניות מתאימות - עם מיקרופון - אפשר לדבר בסקייפ. המכשיר שימושי, קומפקטי ומגניב ואני אפילו מעדיף אותו על האייפון.
ממש לפני כמה ימים הציג סטיב ג'ובס את הדור החדש של הטאצ' שכולל מצלמת HD, כולל מצלמה קדמית לשיחות וידאו בסקייפ, מסך רטינה (כמו המסך החדש של האייפון 4 - אין לי כח להסביר אז גגלו - Retina display - רק נציין שמדובר במסך עם רזולוציה מאוד גבוהה וממש מגניב), מעבד חזק, וכמובן - ריבוי משימות - Multi tasking - התכונה הנשית שנוספה לאחרונה לאייפון עם הצגת מערכת ההפעלה החדשה OS 4 - בקרוב גם באייפד..
איך להשתלב בשיחה? די דומה לאייפד, פשוט להתעניין באפליקציות חדשות, משחקים חדשים, וכו'.
בלקברי:
בלקברי הוא טלפון של חברת RIM שמאפשר להיות מחובר לאימייל (דואר אלקטרוני ) 24/6 . המכשיר סוג של משרד נייד והוא מאוד שימושי ופונקציונלי. אפילו לברק אובמה יש בלקברי והוא לא הסכים להיפרד ממנו כשנבחר לנשיאות.
לאחרונה יצא דגם חדש של הבלקברי.
איך להשתלב בשיחה? לספר שאוטוטו תוכלו להשיג אותי תמיד במייל כי אני הולכת להצטייד בבלקברי חדש...
PSP: PlayStation Portable
קונסולת המשחקים המגניבה של סוני - הפלייסטיישן רק בקטן. וקומפקטי. מה שאומר בערך הרבה משחקי תלת - מימד , ובכל מקום - החל מעמדת שמירה, שדה תעופה, בתור לסופר, what ever.
האמת? לדעתי האייפוד טאצ' יותר מגניב, והמשחקים שם לא נופלים בהרבה מה - PSP...
אני חושב שמספיק לביינתיים.
אם יש לכן שאלות נוספות בנושאי גאדג'טים וטכנולוגיה תרגישו חופשיות לשלוח לי מייל ואענה בחדווה ובחפץ לב:
אגב, הנה מספר קישורים טובים לאתרים מובילים בתחום הגאדג'ט בהם תוכלו להתעדכן בכל מה שחדש, מגניב, ומעניין:










יום שישי, 3 בספטמבר 2010

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

אני יודע שזו יותר משאלת לב ואין סיכוי ממשי שיקרה, אך התגובה הראויה של רה"מ לפיגוע הרצחני הערב

צריכה להיות חזרה לארץ והקפאת המו"מ עם רוצח הילדים ממעלות, מממן הטבח במינכן, הד"ר להכחשת השואה (אבבו מזן) לתקופה של עשרה חודשים (לפחות) ...

אבל, כיוון שסביר להניח שזה לא יקרה, הייתי מצפה ממנו לפחות לדחייה של השיחות בכמה ימים כל עוד קוברים את הנרצחים.

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

אתר הכרויות חדש לדתיים

לפני כשנה דירגתי כאן את עשרת אתרי ההכרויות (לדתיים) הטובים ברשת.
לאחרונה נפתח אתר הכרויות חדש ומרענן - שליש גן עדן:

http://www.date4dos.co.il/

האתר מעוצב נכון, רענן, וכבר בתקופה הקצרה מאז שנפתח הספיק לצבור מנויים רבים. אני ממליץ. האתר אגב, חינם.









יום ראשון, 29 באוגוסט 2010

אני דווקא לא ממש מתרגש מחבורת השחקנים שחתמו על המכתב שלא להופיע באריאל

1. כי לאחר שעברתי על רשימת החותמים על המכתב ראיתי שלא מדובר בשמנה וסלתה של אומני הארץ אלא בחבורת שחקנים בינוניים ומטה, שחלקם אף לא ממש מפורסמים (חלק מהשמות אפילו לא הכרתי..), ומכך הסקתי שמדובר כנראה בטריק יחצני שנועד כנראה לספק קצת כותרות ופרסום לכמה שחקנים בינוניים מינוס.

לכן אגב, אני חושב שהתגובה הראויה צריכה להיות התעלמות. וכמובן, סגירת תקציבים.

2. כי מדובר בחבורת ישראלים? / יהודים? שכנראה שכחו קצת מה זה להיות יהודי...
שכחו שארץ אבותינו, ארץ ישראל התנכי"ת, הארץ המובטחת, ההרים בהם התהלך אברהם אבינו הם הרי השומרון, יהודה, היכן ששוכנת אריאל, ובתוכה היכל התרבות החדש.
אשמח לשמוע מאותם שחקנים בינוניים במה יתרה תל - אביב ששוכנת על אדמות שיח מוניס מאריאל, ששוכנת בשומרון - שאגב, מעולם לא היה שייך באמת למישהו במאה חמישים שנה האחרונות. מדובר בשטח שהאנגלים שלטו בו, לאחר מכן תקופה קצרה הירדנים, ואז ב - 67 חזרו בעליו המקוריים לאחר 2000 שנות לגור במרחביו המוריקים והירוקים.
אני לא טוען חלילה שתל - אביב לא שייכת לנו. אדרבה, גם תל - אביב שלנו. אך נראה לי שאם נפתח תנ"ך נראה שקודם כל השומרון שלנו, ואז גם תל - אביב...

לכן אגב, אני חושב שחלק מהתגובה הראויה היא להושיבם בכיתה, עם מורה לתנ"ך, להזכיר להם ראשית ש(כנראה..) הם יהודים, ישראלים. ואז לחזור איתם על החומר שהספיקו לשכוח משיעורי תנ"ך...

אני גם חושב שאפשר להמליץ להם על פסיכולוג טוב שיעזור להם להתמודד עם תחושת הקטנות והעליבות שלהם אל מול האוייב הפלסטיני, פסיכולוג טוב שייטע בנפשם הכאובה והמיוסרת מעט גאווה לאומית, בטחון עצמי, ואולי קצת אושר ומזור לרוחם החלולה.

3. כיוון שבאופן כללי מדובר בטענות מגוחכות של אנשים מגוחכים שלא תרמו ולא תורמים ממש למדינה - כדוגמת איתי טירן, ושאר הלא יוצלחים שמתבכיינים השכם והערב בתקשורת על כך שאין להם תקציבים , והם מגיעים לפת לחם, וכו' וכו' - אין להם כסף ותקציבים כי הם בינוניים, לא שחקנים טובים, ולא מספקים את הסחורה. לכן, מוטב כי יסיקו את המסקנות המתבקשות וילכו לעסוק בפקמטיא, או במיון בקבוקי שוקו על מדפים בסופר. יש לי הרגשה שדווקא בזה איתי טיראן יצטיין...

באופן כללי אני תמיד טוען שאין סיבה לתקצב מכספי משלם המיסים את התיאטרון וכל קרנות הקולנוע למיניהם. זו שערוריה שאני צריך לשלם מהמיסים שלי כל מיני משתמטים ויוצרים / קולנוענים למיניהם שלרוב יוצאים נגד המדינה. מדובר בתעשייה. בהוליווד קוראים לזה תעשיית הקולנוע. בברוודיי אני משלם 60$ לכרטיס ומקבל תמורה מלאה לאגרה. לעומת זאת בארץ אני צריך לצפות בנעבך כאיתי טיראן שבברודווי אני מסופק אם היו נותנים לו בכלל לנקות את האולם...
הם רוצים כסף - שימכרו כרטיסים, יגייסו שחקנים איכותיים, ירימו את הרמה ויפרנסו את עצמם. מדוע אני צריך לפרנס את חבורת הפרזיטים המשתמטים הללו?????

יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

למי שמזדמן לניו-יורק ורוצה מסעדה כשרה טובה - אני ממליץ על SOLO


מסעדת SOLO ממוקמת בבניין סוני על שדרת מדיסון ורח׳ 55 / 56, ממש בכניסה.
למסעדה תעודת כשרות של ה-OU.

המסעדה טרנדית ונחשבת די יקרה. בכלל, יש במנהטן כמה מסעדות כשרות נוספות כדוגמת לה-מרייאס למשל שנמצאת לא רחוק ונחשבת זולה יותר, או אביגייל.

המסעדה מעוצבת יפה, אורות נאון בצבעי ירוק זרחני וכחול משרים אווירה נעימה ויוקרתית.

בכניסה מזוזה (כמובן..) כאשר היושבים במסעדה הם בעיקר אנשים דתיים מקומיים.
המסעדה נחשבת למקום פופולרי לדייטים (משקיעים החברה שם..).

עם הישיבה לשולחן המלצר הציע מים-מהברז או מינרליים / מוגזים - בתשלום.

לאחר מכן הוגשו לשולחן חומוס ופלחי ג׳בטה. יש לציין שהג׳בטב הייתה קרה, מה שלא כל כך מצופה ממסעדה שממוצבת כמסעדת יוקרה - בארץ זה לא היה קורה..

החומוס הגיע ללא שמן זית או תיבול כלשהו, אך נראה תוצרת יד והיה טעים.

עד 7pm בערב ניתן להזמין מנת Fix price ולאחר מכן תפריט ערב.

הזמנתי lowa corn fed Rib Eye - שזה בעצם סטייק בעברית- ושעלה 46$.

ניתן לפתוח עם מנה ראשונה קרה / חמה מתוך מבחר סלטים למיניהם, רולים / פטריות ברוטב במחירים שנעים בין 12 ל-24$.

בנוסף ישנן פסטות הבית שנעשות במקום במחירים שנעים בין 16 ל-31$.

המנות העיקריות הן דגים / סטייקים / עוף - החל מ 26-68$.

הסטייק הגיע גדול ועסיסי על מצע ירקות שורש עם בצלים מטוגנים חתוכים דק-Frizzled onions ברוטב יין קברנה.

הסטייק היה עסיסי וטעים אך חרוך מעט בצדדים. הטעם לא היה מושלם, כמו גם הירק. הרוטב היה סתמי.

מה שכן, הבצלים הפתיעו לטובה.
אם להודות על האמת-הסטייקים בביסטרו56 בהרצליה פיתוח טובים יותר...

ניתן להוסיף תוספות - Sides ליד בתוספת 9$ כגון ברוקלי / תפו׳א בגריל, וכו׳ - ויתרתי.

הסטייק עצמו משביע וגדול יחסית.

לקינוח הזמנתי עוגת שוקולד חמה: Warm Chocolate Cake עם Citrus Brûlée , Green Tea Ice cream Mandarin sorbet.

הקינוחים באים במחיר אחיד של 12$ או גלידה ב-10$.

אפשר לבחור בין Chocolate Hzelnut Rocher, קרם בננה או טארט:
Tarte aux Pommes Grand-mere עם Tahitien Vanille Ice cream.

העוגת שוקולד החמה הייתה טעימה והגיעה עם תפוז ברוטב ברולה ושני כדורי סורבה קטנים ליד. הסורבה תה ירוק היה מזעזע, בעוד הצהוב היה טעים ויצר ביחד עם פלחי התפוז ברוטב ברולה ניגוד טעמים מעניין לעוגת שוקולד החמה.

סך הכל יצא בסוף 63.14$ , 68$ כולל טיפ. נכפיל בארבע: ב-272₪ הייתי אוכל בארץ ארוחת פאר, כולל מנה ראשונה, שתייה, קינוח טעים ויצירתי הרבה יותר , כמו גם מנה עיקרית.

אבל, זה מה יש כשנמצאים ב-NY, ועם זה ננצח..

בכלל אני חייב לציין שפרט למסעדת יוקרה חדשה שביקרתי לאחרונה בלוס-אנג׳לס טרם מצאתי בניכר מסעדת יוקרה כשרה שתתן פייט רציני למסעדות העילית הכשרות בארץ.

המסעדה בלוס אנג׳לס אגב נקראת shilo's וממוקמת ברחוב פיקו- מומלצת ביותר!!


שיהיה בתיאבון, תחזרו בשלום!





Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More