המדריך למציאת אהבה בפייסבוק

זה לא סוד שפייסבוק הפך להיות (בין יתר הדברים שהוא כבר...) אתר ההכרויות הגדול בעולם. אז כיוון שכבר יצא לי להכיר ולצאת עם מספר לא מבוטל של בנות דרך הפייסבוק, החלטתי לכתוב מדריך מקוצר ושימושי איך להכיר דרך הפייסבוק

מדריך ידידותי לגאדג'טים

מדריך קצר לשיחות סלון למי שעוד לא יודע מה זה iPad, בלאקברי, ובכלל

דוסיבלוג

איך הכל התחיל: הפוסט הראשון בדוסיבלוג

מדריך למקומות לדייטים

כמה המלצות למקומות לא ממש שגרתיים לדייטים

מדריך להכנת קפוצ'ינו

מדריך קצר שילמד אותכם כיצד להכין קפוצ'ינו מושלם

‏הצגת רשומות עם תוויות חגים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חגים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

חנוכה בניו - יורק


בשבוע האחרון שמייח פה. כבר כמה ימים לפני חנוכה כמעט בכל חלון ראווה - בחנויות, אפילו בחלונות של הבנקים (ראיתי באחד של Chase) , בסופרמרקטים ובכלל רואים מלא חנוכיות, כשהחנוכיה הפופולארית פה (בעיקר בחנויות ובתי עסק) זו מעין חנוכיה חשמלית לבנה. אגב, כאן זה נקרא מנורה ולא חנוכיה. סופגניות אגב, זה כמובן דונאטס...  - ואם אנחנו כבר בענייני סופגניות, אז פה בכלל אוכלים לטקעס (במבטא אמריקני חזק..) עם רוטב תפוחים (משהו בסגנון גרבר כזה) או עם שמנת. ממש טעים אגב. יש גם סופגניות (דונאטס) , אבל במסיבות בדרך כלל הלטקעס מככבות - וגם מסיבות היה למכביר בשבוע האחרון.

בשדרה החמישית, ממש מול מלון פלאז'ה המפורסם והחנות של אפל חב"ד הציבו את החנוכיה הגדולה בעולם וכל יום ב - 17:30 מתקיימת שם הדלקת נרות.


האמפייר סטייט בילדינג מואר השבוע חצי באדום-ירוק - בגלל החג שלהם, וחציו בכחול לבן - שזה בערך הצבע הרשמי כאן לחנוכה וקישוטי חנוכה בכלל:
התמונה קצת מטושטשת (קשה לצלם בלילה...) , אבל ניתן להבחין. במציאות אגב, זה הרבה יותר מרשים ויפה.
בכלל, כל הסופרמרקטים והחנויות הקטנות שמוכרות הכל מלאים בחנוכיות, קישוטים לחנוכה, סביבונים, מתנות לחנוכה, ומה לא. כבר הזכרתי באחד הפוסטים הקודמים - ואני אזכיר שוב - שאני כל פעם נפעם מחדש מכמה שהאמריקאים מקסימים, ופתוחים, ואיך שהם מכבדים כל דת ומיעוט. פשוט אומה נהדרת.

חנוכה שמח !!



יום שלישי, 11 באוקטובר 2011

דבר תורה קצר לכבוד החג - על הקשר בין סוכות לרווקות מאוחרת

הנה דבר תורה קצר ששמעתי היום ב - MJE מהרב מארק ווילדס:
בכל אחד משלושת הרגלים / חגים היהודים בין פסח לסוכות אנו מציינים וזוכרים דבר אחר. בפסח זוכרים וחוגגים את יציאת מצרים. בשבועות את מתן תורה. אך את מה אנו מציינים / חוגגים בסוכות? נכון שחג סוכות הוא זכר ל "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"  - אך מה הסיבה למסיבה? את מה אם כן אנו מציינים / חוגגים בסוכות?

לפני שנענה על השאלה, הנה שאלה נוספת: בסוכות אנו מקבלים את האושפיזין - האורחים בסוכה. מה המשותף לכל האושפיזין?
ועוד שאלה נוספת: יש שבעה אושפיזין שמתחילים באברהם אבינו ועד דוד המלך. מדוע שלמה המלך לא זכה להיות אחד מהאושפיזין?
בואו ונראה מי הם האושפיזין:
אברהם - שהלך מביתו אל ארץ כנען.
יצחק: שחפר בארות רבות.
יעקב: שיצא למסע אל חרן. ובאחרית ימיו ירד למצרים.
משה: שהלך במדבר, אך לא זכה להכנס לארץ.
אהרון: שהלך עם משה במדבר וגם הוא לא זכה להכנס לארץ.
יוסף: שהורד למצרים, ולבסוף כשמת שם - עצמותיו הועלו לארץ.
דוד: שלא זכה לבנות את בית - המקדש.

המשותף לכל האושפיזין - כולם היו במסע כל ימי חייהם, אותו לא זכו לסיים.
שלמה המלך זכה לבנות את המקדש, לסיים את המסע, ולכן אינו בין האושפיזין.

חג סוכות מסמל מסע. יציאה מן הבית, המקום הקבוע - אל הארעי, החוצה. בחג הסוכות אנחנו מציינים וחוגגים את המסע. את המסע שעם ישראל נתון בו. כבר אלפיים שנה. הרי עדיין לא זכינו לבנות את בית - המקדש. זה עניינו של חג סוכות. המסע.

כעת, נסתכל שוב על פסח ושבועות: פסח נקרא "זמן חירותכם". זהו הסימן של פסח - החירות. שבועות נקרא: זמן מתן תורתכם. זהו הסימן של שבועות. לעומת זאת, רק חג אחד בכל לוח השנה היהודי סימנו שמחה: סוכות נקרא "זמן שמחתכם". בסוכות צריך פשוט לשמוח. זהו עניינו של החג.
וזה המסר של חג סוכות: לשמוח במסע. כלומר, צריך לדעת שלעיתים בחיים לא הסוף / המטרה - היא המטרה. אלא צריך לדעת להינות ולשמוח גם מהמסע. למשל סטודנט שלומד לקראת תואר ואומר "עכשיו קשה, נהנה כשנגיע לתואר" - ואז הוא יחפש עבודה, ואז קידום, ואז ואז ואז - חג סוכות מלמד אותנו להינות מהמסע. עד כאן דבריו של הרב מארק ווילדס מה - MJE.

ואני אוסיף: שגם אנו הרווקים שנמצאים בעיצומו של מסע חיפוש אחר הבשערט צריכים להפנים טוב טוב את המסר. אני מכיר חברים שאשכרה אין להם חיים, וכל יום שעובר הם אשכרה לא עושים כלום - לא יוצאים, לא מבלים, פשוט מחכים שהיא תבוא. או בנות שמחכות שהוא יבוא. וזוהי טעות. אפשר לחיות, לטייל, להינות, ולנצל את הזמן עד כמה שאפשר כל עוד רווקים - תזכרו! התקופה הזו לא תחזור. כמובן, בלי לפגוע במאמצי החיפושים - צריך לעשות את הדברים במקביל, בלי לפגוע האחד בשני. אך, צריך תמיד לזכור שגם אם המסע מתארך - לפחות בוא נהנה ממנו.

להינות מהמסע. זה המסר של חג הסוכות.

חג שמח.

ואני אוסיף:

יום שני, 18 באפריל 2011

בדיקת חמץ

כבר לפני שבועיים רונן הזכיר לי שצריך להביא את המנקות לפסח. בטח אמרתי, מחר הן פה!
כמובן שכל יום עניתי לעצמי את אותה תשובה בלב - שמחר, מחר אני מתקשר. איך שאני מגיע מהעבודה! (תוך שאני תוהה ביני לבין עצמי איך זה שתמיד זה אני זה שצריך לדאוג למנקות, ולנקיון של הדירה... , נו שויין..)

ביום שישי ערב שבת הגדול (כרגיל..) היכתה בי ההכרה שאוטוטו פסח ועוד לא הזמנו את המנקות!!! טוב, חשבתי לעצמי - אני כבר מזמין אותן ואוטוטו הדירה מצוחצחת, כך שאין מה לדאוג ואפשר להמשיך לעשות כלום. בסוף רגע לפני שבת השכנה עדכנה אותי שהמנקות עזבו לפני כמה חודשים את הארץ...

אחרי ההלם הראשוני, לאט לאט חילחלה בי ההכרה שכנראה הפעם נצטרך , כנראה , לנקות את הדירה לבד.. , בעצמנו. האמת היא שבמשך השבת עוד הדחקתי, ואמרתי שבטח ברגע האחרון תופיע לה מנקה מהאגדות, תעמוד בדלת, ורק תבקש לנקות לנו את הדירה.
אז זהו שלא. זה לא ממש קרה.

מה שכן קרה זה שהיום יצאתי מוקדם מהמשרד (רבע לשש..) ואיך שהגעתי הביתה החלטתי שזהו, היום המטבח והמקרר יהיו נקיים לפסח!!!
האמת שהיא שלא ממש ידעתי איך זה הולך לקרות , אבל בכל מקרה החלטתי לנסות. שמתי סטטוס בפייסבוק עם קריאה נואשת לעזרה לאחת הידידות שתבוא לנקות. ואם אף אחת לא מוכנה לבוא לנקות - תמורת כל תשלום שבעולם, אז לפחות להדריך אותנו איך..

ניסיתי לרתום את דייויד וחגי למשימה , רק ששניהם לא ממש היו בעניין. בסוף דייויד עשה חלוקת עבודה זריזה: היום אני וחגי עושים את המקרר, ואת כל ערב החג הוא יקדיש לספונג'ה בסלון. שיהיה.

גררתי את חגי מהחדר למטבח בניסיון להכניס אותו קצת לראבק והתלהבות כשהמטרה הסופית היא מקרר נקי וכשר לפסח התשע"א. האמת יומרני, אבל אנחנו עוד נעמוד במשימה !!

בתור התחלה החלטנו לרוקן את המקרר. הגיוני. גררנו את דייויד מהחדר שיוציא את הדברים שלו, כשאני וחגי מוציאים כל אחד את היוגורט המקולקל שלו מלפני שבועיים , את החלב, השוקולדים, והדברים הרגילים. הבעיות התחילו כשלא ידענו למי מהשותפים שייך הקוטג' מה - 20/07/2008, הרד בולים מינואר 2009, המיונז עם התאריך תפוגה של מרץ 2007, והעגבניות שהיו קרובות יותר למצב צבירה של קטשופ מקולקל...

כל זה היה רק סיפתח לקראת גל האוויר שהשתחרר פתאום ממעמקי המקרר כשזרקנו הכל החוצה...
האמת היא שאני חושש שבאיזה שהוא שלב גם דלפה קרינה רדיו אקטיבית מחלק מהפירות והירקות שהוצאנו במצב צבירה - לא משו.. - ממעמקי המקרר..
התלבטנו מה עושים עם המגירות הפנימיות והמדפים. אני הצעתי לשטוף בכיור ולנגב עם מפיות שולחן שיש לנו לשבתות. חגי אמר שחייבים חומר ניקוי חזק. אמרתי לו שאני לא ממש מבין בחומרי ניקוי, ושבכלל השילוב של חומר ניקוי וחזק במשפט אחד לא ממש נשמע לי טוב... , בסוף התפשרנו על סבון כלים. חגי עדיין טען שצריך משהו חזק יותר.

בסוף דווקא הלך טוב: אני שטפתי את כל המדפים הפנימיים והמגירות, וחגי לקח מגב והוציא את כל המים שהשפרצתי בדרך על הרצפה למרפסת...
אחרי שהמקרר היה נקי ומצוחצח (הסבון כלים עשה אחלה עבודה) החלטנו שזה הזמן לבדיקת חמץ. ביקשתי מחגי להכין עשרה פירורי לחם עטופים, אבל איכשהו לא מצאנו את החלה משבת, אז דייויד מצא לנו איזה סוף של כיכר לחם בפריזר - שהספיקה רק לחמש פירורים. חגי אמר שזה מספיק, והעיקר המנהג. אני התעקשתי על עשר, ומצידי שיחתוך את החמש פירורים לשניים. חגי התעקש שכל פירור צריך להיות כזית, ושבכלל הוא כבר עטף אותם גם עם ניילונים. ביקשתי ממנו להחביא את החמש פירורים בדירה, ושיזכור איפה כל אחד ואחד!!!

לקחתי איזה פנס מעאפן שקיבלתי באיזה תערוכה, כיבינו את כל האורות בבית והתחלנו בבדיקת חמץ. בהתחלה דווקא הלך סבבה - חגי זכר איפה הוא שם את החמץ, רונן בינתיים נכנס לדירה, והצטרף לעזרו לנו בבדיקה. דייויד נשאר לשחק במחשב בחדר. אחרי 5 דקות כשחשבנו שסיימנו פתאום שמנו לב שיש לרונן רק ארבע פירורים ביד...

חגי נשבע שהוא זוכר שהוא הכין חמש פירורים עטופים, אבל לרונן היו רק ארבע ביד...
פתאום הבנו שמרגע זה הבדיקת חמץ קיבלה תפנית לגמרי אחרת...

ביינתיים חגי רץ בהיסטריה להדליק את האור כדי לחפש את הפירור החמישי. צעקתי עליו שיכבה את האור כי צריך לעשות את הבדיקה לאור פנס, ואנחנו ממשיכים לבדוק עם הפנס המעאפן שלי.
פתאום אני חגי ורונן מצאנו את עצמינו מחפשים באמת, ובודקים את כל הדירה במטרה לאתר את הפירור החמישי.
אשכרה בדיקת חמץ אמיתית.
הדקות עברו ולא מצאנו את הפירור. התעצבנתי על חגי כי הוא היה צריך לזכור איפה הוא החביא את החמץ, מה שלא ממש עזר.
חגי רצה להדליק את האור, אבל אני סירבתי בתוקף כי בדיקת חמץ עושים רק לאור הנר. או, פנס מעאפן...

המשכנו עוד חצי שעה לחפש בחושך, כשאנחנו נכנסים לחדר שלי, לחדר של רונן, של חגי, למקלחת, לשירותים, חוזרים למטבח, סלון, מרפסת - בחיפוש אחרי החמץ - הפירור החמישי...

אחרי כמה דקות החלטנו לפצל כוחות וכל אחד קיבל גיזרה אחרת בדירה.
כשלפתע צעקה עזה ומלאת אושר מילאה את חלל הדירה..

ישש!!!!!!!!!!!!!!!!! מצאתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני ורונן הסתובבנו מהר לכיוון המטבח, כשפתאום אנחנו רואים את חגי מחזיק ביד איזה שקית מעוכה שבתוכה משהו לא ברור, והוא כולו זורח וקורן מאושר כאילו הוא מצא איזה אוצר חבוי. יששש!!!!! פעם ראשונה בחיים שלי שאני מוצא באמת חמץ אמיתי בבדיקת חמץ!!!!

חגי פשוט עמד וזרח מאושר במרכז המטבח, עם השקית הלא ברורה ביד.
מילים לא יתארו את האושר שאפף את חגי באותם רגעים.

בסוף אחרי כמה רגעים בהם הוא לא ממש יכול להוציא מילה מהפה מרוב התרגשות, הוא הסביר שסוף סוף אחרי 32 שנה של בדיקות חמץ, הוא סוף סוף מצא חמץ אמיתי בבדיקת חמץ!  ביינתיים אני ורונן ניגשנו אליו לראות מה הוא מצא.
בתוך השקית המעוכה הייתה פיתה יבשה לגמרי בתוך שקית פיתות ישנה: תאריך אחרון לשימוש: מרץ 2007.....

חג כשר ושמח !!!

אגב, נכון לרגע כתיבת הפוסט - עדיין לא מצאנו את הפירור החמישי...

יום חמישי, 20 בינואר 2011

לכבוד טו בשבט - הנה שיר ישראלי לחג

של אחת הלהקות הכי ישראליות לטעמי, ואחת האהובות עליי - הגבעתרון.

יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

הנה שיר שאני נהנה כל שנה מחדש לשמוע עת קרבים ובאים הימים הנוראים

השיר אבינו מלכינו בביצוע מרגש ויפהפה של ברברה סטרייסנד (משלנו..). את השיר השמיע לי פעם מישהו כשהייתי סטודנט, ומאז אני נהנה לשמוע אותו כל שנה בחודש אלול.

תיהנו.

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More