דבר תורה קצר לכבוד החג - על הקשר בין סוכות לרווקות מאוחרת

הנה דבר תורה קצר ששמעתי היום ב - MJE מהרב מארק ווילדס:
בכל אחד משלושת הרגלים / חגים היהודים בין פסח לסוכות אנו מציינים וזוכרים דבר אחר. בפסח זוכרים וחוגגים את יציאת מצרים. בשבועות את מתן תורה. אך את מה אנו מציינים / חוגגים בסוכות? נכון שחג סוכות הוא זכר ל "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"  - אך מה הסיבה למסיבה? את מה אם כן אנו מציינים / חוגגים בסוכות?

לפני שנענה על השאלה, הנה שאלה נוספת: בסוכות אנו מקבלים את האושפיזין - האורחים בסוכה. מה המשותף לכל האושפיזין?
ועוד שאלה נוספת: יש שבעה אושפיזין שמתחילים באברהם אבינו ועד דוד המלך. מדוע שלמה המלך לא זכה להיות אחד מהאושפיזין?
בואו ונראה מי הם האושפיזין:
אברהם - שהלך מביתו אל ארץ כנען.
יצחק: שחפר בארות רבות.
יעקב: שיצא למסע אל חרן. ובאחרית ימיו ירד למצרים.
משה: שהלך במדבר, אך לא זכה להכנס לארץ.
אהרון: שהלך עם משה במדבר וגם הוא לא זכה להכנס לארץ.
יוסף: שהורד למצרים, ולבסוף כשמת שם - עצמותיו הועלו לארץ.
דוד: שלא זכה לבנות את בית - המקדש.

המשותף לכל האושפיזין - כולם היו במסע כל ימי חייהם, אותו לא זכו לסיים.
שלמה המלך זכה לבנות את המקדש, לסיים את המסע, ולכן אינו בין האושפיזין.

חג סוכות מסמל מסע. יציאה מן הבית, המקום הקבוע - אל הארעי, החוצה. בחג הסוכות אנחנו מציינים וחוגגים את המסע. את המסע שעם ישראל נתון בו. כבר אלפיים שנה. הרי עדיין לא זכינו לבנות את בית - המקדש. זה עניינו של חג סוכות. המסע.

כעת, נסתכל שוב על פסח ושבועות: פסח נקרא "זמן חירותכם". זהו הסימן של פסח - החירות. שבועות נקרא: זמן מתן תורתכם. זהו הסימן של שבועות. לעומת זאת, רק חג אחד בכל לוח השנה היהודי סימנו שמחה: סוכות נקרא "זמן שמחתכם". בסוכות צריך פשוט לשמוח. זהו עניינו של החג.
וזה המסר של חג סוכות: לשמוח במסע. כלומר, צריך לדעת שלעיתים בחיים לא הסוף / המטרה - היא המטרה. אלא צריך לדעת להינות ולשמוח גם מהמסע. למשל סטודנט שלומד לקראת תואר ואומר "עכשיו קשה, נהנה כשנגיע לתואר" - ואז הוא יחפש עבודה, ואז קידום, ואז ואז ואז - חג סוכות מלמד אותנו להינות מהמסע. עד כאן דבריו של הרב מארק ווילדס מה - MJE.

ואני אוסיף: שגם אנו הרווקים שנמצאים בעיצומו של מסע חיפוש אחר הבשערט צריכים להפנים טוב טוב את המסר. אני מכיר חברים שאשכרה אין להם חיים, וכל יום שעובר הם אשכרה לא עושים כלום - לא יוצאים, לא מבלים, פשוט מחכים שהיא תבוא. או בנות שמחכות שהוא יבוא. וזוהי טעות. אפשר לחיות, לטייל, להינות, ולנצל את הזמן עד כמה שאפשר כל עוד רווקים - תזכרו! התקופה הזו לא תחזור. כמובן, בלי לפגוע במאמצי החיפושים - צריך לעשות את הדברים במקביל, בלי לפגוע האחד בשני. אך, צריך תמיד לזכור שגם אם המסע מתארך - לפחות בוא נהנה ממנו.

להינות מהמסע. זה המסר של חג הסוכות.

חג שמח.

ואני אוסיף:

Posted in: הכרויות,חגים,סיפורי ניו יורק