אם יש דבר שהוא אשכרה annoying (אנונאינג באמריקאית זה מעצבן. כשאתה רוצה להגיד על משהו פה שהוא מרגיז בטירוף, מעצבן - איט'ס אנואינג מי...) בניו יורק זה המזג אוויר ההזוי פה. כאילו, חום מטורף, לחות, שמים בהירים, שמש - ואז פתאום כך סתם, ובלי התראה - השמים מתקדרים, עננים, וגשם. כן. כך סתם - גשם באמצע יולי אוגוסט. והניו יורקרים ממשיכים בשלהם באדישות כאילו לא קרה כלום. שולפים מטריה, מעיל גשם דקיק וממשיכים ללכת כאילו כלום. פעם אחת אפילו התחיל לרדת גשם מטורף באמצע סרט פארק (קטע מגניב - חובה למי שמבקר בקיץ בניו - יורק, אחת לשבוע מקרינים סרט על מסך ענק בפארק, כניסה כמובן חופשי - הניו יורקרים מגיעים מצוידים, פורסים שמיכה, כיסא מתקפל, חטיפים, בירות - בקיצור,שווה), כשאני כמובן רץ לתפוס מחסה במדרגות של התחנת סאבווי הסמוכה לפארק מתוך הנחה שוואלק גשם, אז ברור שיעצרו את הסרט עד שיפסק. אחרי עשרים דקות כשהפסדתי את סוף הסרט הבנתי שאנשים ממש לא עושים פה עניין מקצת גשם..
בדרך כלל הגשם גם מפסיק אחרי עשר עשרים דקות. כשכל זמן שיורד גשם ממשיך להיות חם בחוץ.
יום אחד אני הולך לי על שדרת ברודווי, מטייל להנאתי. כשפתאום התחיל ממש גשם אשכרה כבד (לא משהו יוצא דופן פה באמצע הקיץ), וממש לא התחשק לי להירטב. אז ישר באופן אינטואיטיבי נכנסתי לחנות הכי קרובה כדי לתפוס מחסה מהגשם עד יעבור זעם ויתפזרו העננים. העניין הוא שפתאום מצאתי את עצמי (כמעט..) גבר יחיד בחנות לאביזרי ובגדי נשים. עם שני מוכרות חביבות שמסתכלות עליי מהשניה הראשונה שנכנסתי לחנות במבטים מחוייכים של.... , כן כן , זה בסדר... , כבר רגילות , יש פה גברים מכל הסוגים בניו יורק... , תרגיש חופשי... - כשבחוץ גשם כבד.. . מחשבה זריזה, מחזיר להן חיוך ומבט של "לא לא, ממש לא מה שאתן חושבות - רק מחפש איזה משהו ספציפי... " - כשבעיניי אני כבר תר לכל הכיוונים בחיפוש אחר פינה בחנות בה מוכרים איזה אקססוריז אחד לרפואה שמתאים גם לגברים... , או לפחות שגבר יכול למצוא עניין בלי להתפדח יותר מדיי..
אחרי כמה דקות בחנות, אחרי שכבר סיימתי לבחון את כל המוצרים המעניינים (והכי פחות מפדחים..) פתאום אני קולט בצד השני של הרחוב שלט עם אותיות בעברית. יש!! עברית! בשלב הזה כבר לא עניין אותי כלום, יצאתי מהחנות, חציתי את הכביש, גשם שוטף - פתחתי את דלת הסניף - ולמרות שבארץ אני לא ממש לקוח שלהם - אבל יאללה, מעבר לים כולם ישראלים - אז נכנסתי לסניף בנק לאומי ניו - יורק, אמרתי שלום, אני אמנם לא לקוח שלכם - אבל גשם מטורף בחוץ... , ואתם יודעים .... בקיצור, הפקידה הנחמדה אמרה לי בחיוך שזה בסדר, ואתה יכול להישאר בפנים כמה דקות עד שהגשם יסתיים. כמה טוב להרגיש בבית...
בדרך כלל הגשם גם מפסיק אחרי עשר עשרים דקות. כשכל זמן שיורד גשם ממשיך להיות חם בחוץ.
יום אחד אני הולך לי על שדרת ברודווי, מטייל להנאתי. כשפתאום התחיל ממש גשם אשכרה כבד (לא משהו יוצא דופן פה באמצע הקיץ), וממש לא התחשק לי להירטב. אז ישר באופן אינטואיטיבי נכנסתי לחנות הכי קרובה כדי לתפוס מחסה מהגשם עד יעבור זעם ויתפזרו העננים. העניין הוא שפתאום מצאתי את עצמי (כמעט..) גבר יחיד בחנות לאביזרי ובגדי נשים. עם שני מוכרות חביבות שמסתכלות עליי מהשניה הראשונה שנכנסתי לחנות במבטים מחוייכים של.... , כן כן , זה בסדר... , כבר רגילות , יש פה גברים מכל הסוגים בניו יורק... , תרגיש חופשי... - כשבחוץ גשם כבד.. . מחשבה זריזה, מחזיר להן חיוך ומבט של "לא לא, ממש לא מה שאתן חושבות - רק מחפש איזה משהו ספציפי... " - כשבעיניי אני כבר תר לכל הכיוונים בחיפוש אחר פינה בחנות בה מוכרים איזה אקססוריז אחד לרפואה שמתאים גם לגברים... , או לפחות שגבר יכול למצוא עניין בלי להתפדח יותר מדיי..
אחרי כמה דקות בחנות, אחרי שכבר סיימתי לבחון את כל המוצרים המעניינים (והכי פחות מפדחים..) פתאום אני קולט בצד השני של הרחוב שלט עם אותיות בעברית. יש!! עברית! בשלב הזה כבר לא עניין אותי כלום, יצאתי מהחנות, חציתי את הכביש, גשם שוטף - פתחתי את דלת הסניף - ולמרות שבארץ אני לא ממש לקוח שלהם - אבל יאללה, מעבר לים כולם ישראלים - אז נכנסתי לסניף בנק לאומי ניו - יורק, אמרתי שלום, אני אמנם לא לקוח שלכם - אבל גשם מטורף בחוץ... , ואתם יודעים .... בקיצור, הפקידה הנחמדה אמרה לי בחיוך שזה בסדר, ואתה יכול להישאר בפנים כמה דקות עד שהגשם יסתיים. כמה טוב להרגיש בבית...
רשומות
1 תגובות:
טוב, הגשמים האלה זה דבר ידוע במוזרותו למי כמונו שמגיעים מהארץ. הצחיק אותי שאתה מתפדח מכניסה לחנות נשים, אולי היית קונה לחברה שלך משהו (יש חברה, מן הסתם,נכון?), להם לא באמת מזיז מי אתה ומה אתה ולמה אתה. אולי אתה אפילו קונה ביגוד נשי לעצמך.. למי אכפת ?? :)
הוסף רשומת תגובה