בדיקת חמץ

כבר לפני שבועיים רונן הזכיר לי שצריך להביא את המנקות לפסח. בטח אמרתי, מחר הן פה!
כמובן שכל יום עניתי לעצמי את אותה תשובה בלב - שמחר, מחר אני מתקשר. איך שאני מגיע מהעבודה! (תוך שאני תוהה ביני לבין עצמי איך זה שתמיד זה אני זה שצריך לדאוג למנקות, ולנקיון של הדירה... , נו שויין..)

ביום שישי ערב שבת הגדול (כרגיל..) היכתה בי ההכרה שאוטוטו פסח ועוד לא הזמנו את המנקות!!! טוב, חשבתי לעצמי - אני כבר מזמין אותן ואוטוטו הדירה מצוחצחת, כך שאין מה לדאוג ואפשר להמשיך לעשות כלום. בסוף רגע לפני שבת השכנה עדכנה אותי שהמנקות עזבו לפני כמה חודשים את הארץ...

אחרי ההלם הראשוני, לאט לאט חילחלה בי ההכרה שכנראה הפעם נצטרך , כנראה , לנקות את הדירה לבד.. , בעצמנו. האמת היא שבמשך השבת עוד הדחקתי, ואמרתי שבטח ברגע האחרון תופיע לה מנקה מהאגדות, תעמוד בדלת, ורק תבקש לנקות לנו את הדירה.
אז זהו שלא. זה לא ממש קרה.

מה שכן קרה זה שהיום יצאתי מוקדם מהמשרד (רבע לשש..) ואיך שהגעתי הביתה החלטתי שזהו, היום המטבח והמקרר יהיו נקיים לפסח!!!
האמת שהיא שלא ממש ידעתי איך זה הולך לקרות , אבל בכל מקרה החלטתי לנסות. שמתי סטטוס בפייסבוק עם קריאה נואשת לעזרה לאחת הידידות שתבוא לנקות. ואם אף אחת לא מוכנה לבוא לנקות - תמורת כל תשלום שבעולם, אז לפחות להדריך אותנו איך..

ניסיתי לרתום את דייויד וחגי למשימה , רק ששניהם לא ממש היו בעניין. בסוף דייויד עשה חלוקת עבודה זריזה: היום אני וחגי עושים את המקרר, ואת כל ערב החג הוא יקדיש לספונג'ה בסלון. שיהיה.

גררתי את חגי מהחדר למטבח בניסיון להכניס אותו קצת לראבק והתלהבות כשהמטרה הסופית היא מקרר נקי וכשר לפסח התשע"א. האמת יומרני, אבל אנחנו עוד נעמוד במשימה !!

בתור התחלה החלטנו לרוקן את המקרר. הגיוני. גררנו את דייויד מהחדר שיוציא את הדברים שלו, כשאני וחגי מוציאים כל אחד את היוגורט המקולקל שלו מלפני שבועיים , את החלב, השוקולדים, והדברים הרגילים. הבעיות התחילו כשלא ידענו למי מהשותפים שייך הקוטג' מה - 20/07/2008, הרד בולים מינואר 2009, המיונז עם התאריך תפוגה של מרץ 2007, והעגבניות שהיו קרובות יותר למצב צבירה של קטשופ מקולקל...

כל זה היה רק סיפתח לקראת גל האוויר שהשתחרר פתאום ממעמקי המקרר כשזרקנו הכל החוצה...
האמת היא שאני חושש שבאיזה שהוא שלב גם דלפה קרינה רדיו אקטיבית מחלק מהפירות והירקות שהוצאנו במצב צבירה - לא משו.. - ממעמקי המקרר..
התלבטנו מה עושים עם המגירות הפנימיות והמדפים. אני הצעתי לשטוף בכיור ולנגב עם מפיות שולחן שיש לנו לשבתות. חגי אמר שחייבים חומר ניקוי חזק. אמרתי לו שאני לא ממש מבין בחומרי ניקוי, ושבכלל השילוב של חומר ניקוי וחזק במשפט אחד לא ממש נשמע לי טוב... , בסוף התפשרנו על סבון כלים. חגי עדיין טען שצריך משהו חזק יותר.

בסוף דווקא הלך טוב: אני שטפתי את כל המדפים הפנימיים והמגירות, וחגי לקח מגב והוציא את כל המים שהשפרצתי בדרך על הרצפה למרפסת...
אחרי שהמקרר היה נקי ומצוחצח (הסבון כלים עשה אחלה עבודה) החלטנו שזה הזמן לבדיקת חמץ. ביקשתי מחגי להכין עשרה פירורי לחם עטופים, אבל איכשהו לא מצאנו את החלה משבת, אז דייויד מצא לנו איזה סוף של כיכר לחם בפריזר - שהספיקה רק לחמש פירורים. חגי אמר שזה מספיק, והעיקר המנהג. אני התעקשתי על עשר, ומצידי שיחתוך את החמש פירורים לשניים. חגי התעקש שכל פירור צריך להיות כזית, ושבכלל הוא כבר עטף אותם גם עם ניילונים. ביקשתי ממנו להחביא את החמש פירורים בדירה, ושיזכור איפה כל אחד ואחד!!!

לקחתי איזה פנס מעאפן שקיבלתי באיזה תערוכה, כיבינו את כל האורות בבית והתחלנו בבדיקת חמץ. בהתחלה דווקא הלך סבבה - חגי זכר איפה הוא שם את החמץ, רונן בינתיים נכנס לדירה, והצטרף לעזרו לנו בבדיקה. דייויד נשאר לשחק במחשב בחדר. אחרי 5 דקות כשחשבנו שסיימנו פתאום שמנו לב שיש לרונן רק ארבע פירורים ביד...

חגי נשבע שהוא זוכר שהוא הכין חמש פירורים עטופים, אבל לרונן היו רק ארבע ביד...
פתאום הבנו שמרגע זה הבדיקת חמץ קיבלה תפנית לגמרי אחרת...

ביינתיים חגי רץ בהיסטריה להדליק את האור כדי לחפש את הפירור החמישי. צעקתי עליו שיכבה את האור כי צריך לעשות את הבדיקה לאור פנס, ואנחנו ממשיכים לבדוק עם הפנס המעאפן שלי.
פתאום אני חגי ורונן מצאנו את עצמינו מחפשים באמת, ובודקים את כל הדירה במטרה לאתר את הפירור החמישי.
אשכרה בדיקת חמץ אמיתית.
הדקות עברו ולא מצאנו את הפירור. התעצבנתי על חגי כי הוא היה צריך לזכור איפה הוא החביא את החמץ, מה שלא ממש עזר.
חגי רצה להדליק את האור, אבל אני סירבתי בתוקף כי בדיקת חמץ עושים רק לאור הנר. או, פנס מעאפן...

המשכנו עוד חצי שעה לחפש בחושך, כשאנחנו נכנסים לחדר שלי, לחדר של רונן, של חגי, למקלחת, לשירותים, חוזרים למטבח, סלון, מרפסת - בחיפוש אחרי החמץ - הפירור החמישי...

אחרי כמה דקות החלטנו לפצל כוחות וכל אחד קיבל גיזרה אחרת בדירה.
כשלפתע צעקה עזה ומלאת אושר מילאה את חלל הדירה..

ישש!!!!!!!!!!!!!!!!! מצאתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני ורונן הסתובבנו מהר לכיוון המטבח, כשפתאום אנחנו רואים את חגי מחזיק ביד איזה שקית מעוכה שבתוכה משהו לא ברור, והוא כולו זורח וקורן מאושר כאילו הוא מצא איזה אוצר חבוי. יששש!!!!! פעם ראשונה בחיים שלי שאני מוצא באמת חמץ אמיתי בבדיקת חמץ!!!!

חגי פשוט עמד וזרח מאושר במרכז המטבח, עם השקית הלא ברורה ביד.
מילים לא יתארו את האושר שאפף את חגי באותם רגעים.

בסוף אחרי כמה רגעים בהם הוא לא ממש יכול להוציא מילה מהפה מרוב התרגשות, הוא הסביר שסוף סוף אחרי 32 שנה של בדיקות חמץ, הוא סוף סוף מצא חמץ אמיתי בבדיקת חמץ!  ביינתיים אני ורונן ניגשנו אליו לראות מה הוא מצא.
בתוך השקית המעוכה הייתה פיתה יבשה לגמרי בתוך שקית פיתות ישנה: תאריך אחרון לשימוש: מרץ 2007.....

חג כשר ושמח !!!

אגב, נכון לרגע כתיבת הפוסט - עדיין לא מצאנו את הפירור החמישי...

Read More

נוסטלגיה: הקומודור 64 חוזר בגירסת 2011

מדריך לשבוע בניו - יורק

אני עדיין זוכר את הקומודור 64 שהיה לנו בכיתה כשהייתי בכיתה א' ו - ב' , אי שם באמצע סוף האייטיז (1987-8). המחשב הכל כך נוסטלגי שכיכב אי שם בתחילת האייטיז עד תחילת הניינטיז עם המשחקים המפוקסלים והבלתי נשכחים כמו פאקמן, ספייס אינבנדרס, ועוד רבים וטובים. אחר הגיע ה - XT 286, ה - 386, 486, הפנטיום הזכור לטוב - שכולם השכיחו לאט לאט את הקומודר הישן והטוב אל תהום הנשייה של האבולוציה הממוחשבת. באמצע עוד אני זוכר שהיה גם את מחשבי אמיגה שהיו נדמה לי מבוססים על הקומודור.

החידוש בקומודור 64 אגב, היה שכל המחשב היה בחתיכה אחת - מסך, מקלדת, וכוננים.

אז החדשות הטריות הם שהקומודור 64 חוזר ובגדול. ואפילו באותו עיצוב כמו המקורי, רק כמובן מותאם במפרט לשנות האלפיים. עם מעבד חזק - Dual Core 525 Atom processor , כרטיס מסך - nVidia ION2 graphics chipset, כונן DVD (עם אופציה ל - Blue Ray) , זכרון 2GB DDR3, וסט כניסות מרשים הכולל קורא כרטיסי זכרון, USB, ועוד.

המחשב מריץ מערכת הפעלה לינוקס, אבל יכול להריץ גם חלונות.

הכל כמובן, במארז אחד שכולל את המקלדת והמחשב. וכמובן, בעיצוב המקורי משנות השמונים.
ביינתיים אפשר להיכנס לרשימת המתנה לרכישת המחשב באתר של החברה:
http://www.commodoreusa.net/CUSA_Home.aspx

Read More

פוסט לנשים בלבד - או, כך תעשו את הגבר שלכן מאושר - פוסט חגיגי לכבוד פסח

מגאזין גאדג'ט וטכנולוגיה

הדילמה (שלכן..) מוכרת (וידועה...) - פסח (או כל חג אחר..) , יום - הולדת / חודשיים בקשר / Whatever - ואת רוצה להפתיע אותו במתנה.
הבעיה (הידועה..): מה לקנות לו?

הנחת יסוד: זכרים (כלומר, אנחנו) אוהבים גאדג'טים. כשהכלל המנחה אותך הוא (כלל מספר אחת!!): יותר מתוחכם, פחות שימושי (כלומר, כמה שיותר לא שימושי - עדיף) , יותר מגניב. זהו. לא קשה מדיי.

טיפ קטן: נסי למצוא את הגאדג'ט הקטן שישדרג לו את הלפטופ / רכב / אופנוע / Playstation ועשית בנאדם מאושר.

אחרי שהבנת את הכלל - הנה כמה הצעות פרודוקטיביות כיצד תפנקי את הגבר שלך במתנה כלבבו:

אם הידיד הטוב ביותר של הגבר שלך (אחרייך כמובן..!!) זה הלפטופ שלו - תוכלי לקנות לו את העכבר המגניב הבא:
עכבר ייחודי הנשלט באמצעות מכשיר שקולט את התזוזות של האצבעות.
http://www.idomain.co.il/evo-mouse/

את העכבר פיתחה חברה בשם celluon
אם הוא יותר בקטע של סמארטפונים, הוא בטח יאהב את הגאדג'ט הזה - גם כן של אותה חברה - מקלדת וירטואלית שמוקרנת על כך משטח ישר:

המתנה האולטמטיבית לפסח התשע"א:ואם הגבר שלך ממש חובב מחשבים, וגם נוסטלגיה - הנה המתנה האולטמטיבית שאף ועד (כנראה..) לא יחלק בפסח הקרוב - אני מרשה לעצמי להעיז ולומר - אפילו!! יותר מגניב מאייפד..
לאחרונה , יותר נכון ממש בימים אלה חברת קומודור - כן כן, קומודור האגדית, הנוסטלגית מוציאה (כרגע בארה"ב - מצד שני זה תירוץ טוב לקפוץ לביקור בניו - יורק..) גירסה מחודשת של המחשב האגדי, והכל כך נוסטלגי - הקומודור 64, בעיצוב המקורי - רק שהפעם עם מפרט שמתאים ל - 2011 - קצת יותר חזק (ועם קצת יותר זכרון..) מהקומודור64 המקורי אי שם בראשית האייטיז.
פרץ נוסטלגיה - אחח.. , איך אני זוכר את הימים בכיתה א', וגם ב' - כשהיה לנו שני מחשבי קומודור64 בכיתה... , עם המשחק האגדי הספייס אדוונצ'רס - פאר הטכנולוגיה והיצירה. כשהייתי בערך בכיתה ו' אני זוכר שהיה את האמיגה שהיה סוג של שדרוג של הקומודור - טוב, חרגנו מהמטרה הראשית של הפוסט, נראה לי שזה שווה פוסט נפרד..

בכל מקרה, אפשר להיכנס לרשימת המתנה לרכישת מחשב חדש באתר שלהם:
http://www.commodoreusa.net/CUSA_Home.aspx

עוד גאדג'טים מגניבים אומוטרפים פשר למצוא בחנות Thinkgeek

לעומת זאת, אם הגבר שלך פחות בקטע של גאדג'טים ויותר בקטע של סטייל ועטי יוקרה,  תוכלי לקנות לו את העט
החדש של חברת Montegrappa שהוציאה סדרה חדשה של עטים שמוקדשת לברוס לי אומן הקונג פו האגדי .

עט של Montblanc גם יעשה את העבודה.

שיהיה פסח כשר ושמח!

Read More

ביקורת מסעדה: TOKOPAYA בנס ציונה

פורום מטיילים בעולם

מבחינתי יש שני פרמטרים מרכזיים שהופכים מסעדה לטובה ואיכותית: 1. מנות קטנות ומתחכמות (ולא פחות חשוב - מתוחכמות). 2. קינוחים. .. 

אז הלכתי לבדוק את מסעדת TOKOPAYA: Chef Restaurant אם היא אכן עונה על שני הפרמטרים. 

מסעדת TOKOPAYA ממוקמת באיזור קניות שממש צמוד לנס - ציונה, בואכה הכניסה לפארק המדע של רחובות. ההגעה פשוטה: נוסעים לכיוון רחובות, וממש לפני הפיה ימינה לרחובות (או שמאלה לנס ציונה) נכנסים לאיזור קניות הגדול (אחרי התחנת דלק שמצד ימין) וממשיכים ישר עד הקצה המזרחי של האיזור קניות. המסעדה ממוקמת בצד, יש שילוט.  אגב, רק נציין שממש באותו איזור קניות יש את אחת המסעדות התמניות הטובות ביותר (סיקור אולי בפעם אחרת) "אצל יוחנן" ששם תוכלו לנגב אחלה חומוס, ולאכול אוכל תימני אוריגינלי. 

המיקום הנוח של המסעדה הופך אותה למקום מצויין אנשים מהמרכז כמו גם מהדרום.

לפתיחה בחרתי ליבה של חציל שרוף עם סלט עגבניות קונקסה ,שום שמן זית וטחינה ירוקה. המנה קטנה ועגולה, פשוט יצירת אומנות עם עושר של צבעים - נראה כאילו שמו בפניך פרח בצלחת. פשוט נראה טוב ויזואלית. והטעם גם כן נפלא.
פרמטר אחד מולא: מנות קטנות, טעימות ומתחכמות.

למנה העיקרית בחרתי בתבשיל כבדים ופטריות שמפיניון ברוטב יאמסה. לא מסעיר, אך טעים. הרוטב היה מצויין. לטעמי מנה גדולה מעט.

יש לי חולשה לקינוחים שמשלבים פירות  - בעיקר אגסים או תפוחים אפויים / פירות יער / תותים עם קרם פטיסייר.
אז בחרתי לקינוח אטריות קדאיף אפויות עם קרם פטיסייר ואגסים בקברנה סוביניון. המנה פשוט טעימה, וגורמת לעונג צרוף בחיך. האגס האפוי נח לו בשלווה על איטריות הקדאיף, אשר בתורן ממוקמות על מצע רך ונימוח של קרם פטיסייר. מענג.

אז מה היה לנו? מנה קטנה ומתחכמת לפתיחה, קינוח מענג ומסעיר. כך שלסיכום ניתן לקבוע שטוקופיה היא אכן מסעדת מומלצת וטובה. בתיאבון!

המדריך לשבוע בקליפורניה

    



Read More

פעילות לצעירים ביום חמישי הקרוב ברחובות - פרטים בפוסט

Read More

קרנבל פורים בנמל ת"א-בארתור‏

שמוליק מאירוביץ & היוצרים של "פורים בגנה"

קרנבל פורים בנמל ת"א-בארתור
 

המסיבה שכולנו מצפים לה

במקום הכי יפה בנמל ת"א

מוצ"ש 19/3/11 ב"ארתור"

2 מתחמים:

1. סגור לריקודים ,אנשים איכותיים.

2. מתחם פתוח למינגלינג על חוף הים

השנה אין הפתעות כולם מגיעים

*מוזיקה מכל הזמנים

*תחרות תחפושות

ועוד הרבה הפתעות

תבואו יהיה שמייח

לבוא מחופשים

Read More

רק בישראל

רק בישראל - אפשר לרדת מהרכבל בשיאון ולשאול בקול "מי מצטרף אליי לאוף פיסט שיאון...? " ואחרי דקה לרדת עם סנואובורדיסט שלא הכרת מעולם את האופטיסט הראשון שלך ולסכם שאחד מגבה / מחפה על השני... (אבינועם, יא גב גבר !!! תודה שעזרת לי כשהמגלש עף לכל הרוחות...)

רק בישראל אפשר להתחיל עם גולשת יפהיפיה בטי בר בלי להתבאס מזה שבסוף היום / שבוע סקי היא חוזרת לארץ מולדתה, ואתה לארץ... - מקס' תצטרך להשקיע שעתיים נסיעה ואתה אצלה..

רק בישראל הרכבלים / צ'אר ליפט הכי איטיים בעולם, ורק עם שני כסאות, אבל הנופים, אוי הנופים שנשקפים מהם. ולא סתם נופים, הנופים שלנו..

רק בישראל בשש וחצי בבוקר, בכניסה למג'דל, בפקק שהתחיל כבר מהכניסה לאתר, מתארגן לו מניין ספונטני, ששמתקפל בשנייה שהאתר נפתח, וממשיך בחניון העליון.. . רק בישראל בנות בחצאית גולשות על המסלולים...

רק בישראל הגולשים שעומדים בתור לרכבל, פתאום באופן ספונטני מתחילים לצעוק (לשני החיילים החמודים שיושבים ליד) בקולי קולות "כיפאק לחיילים שלנו, היי!! היי!! היי!! x3"
רק בישראל קוראים למסלולים ואדי חתול, ואדי תחרות, ואדי מועדון, מורד שיאון

והנה עוד תוספות של גולשים מפורום סקי בתפוז:
חוץ מזה את הדבר הכי מדהים בחרמון זה שמהרכבל הגבוהה אפשר לראות את חוף הים , זה ייחודי לישראל וללבנון .
דבר נוסף זה שאתה יכול לגלוש מהנקודה הכי גבוהה בלי מעיל ולא יהיה לך קר - בדיוק פגשתי באתר תיירת שאמרה שיום לפני היא היא רצתה להשתזף בחופי נתניה והתבאסה למראה הסופה , ואז באה לחרמון ופתאום חום נוראי..

בגלל עומס על האוטובוסים יוצאים בצעדה ספונטאנית מהאתר לחניון התחתון.
ובגלל החום ניתן היה לראות גולשים עם גופיות וחולצות T קצרות.

ליד הטי-באר בשיאון ניתן היה לראות חבורה של גולשים שטיפסו על סלע ופתחו פק"ל קפה.

וכל אדם שישב לידך ברכבל מיד יהפוך לחבר הכי טוב שלך שימשיך אתך אח"כ במסלול וכך גם גולשים אחרים שתפגוש במהלך עצירות במסלול.

אז נכון שהוא קטן (יחסית...) , ונכון שברכבלים יש רק שני מקומות (והם קצת איטיים, יחסית...), אבל, וזה אבל גדול, וזה מבחינתי הכי חשוב: הוא שלנו. משלנו. לכן, באיזה שהוא מקום הכי כיף לגלוש בו. והוא האתר הכי בעולם. ואין על החרמון. כי החרמון שלי.
13 למרץ 2011. כבשתי את החרמון...

המדריך לגולש המתחיל

התמונה הבאה צולמה בכניסה למג'דל.. (בפקק בדרך לכניסה לאתר)

Read More

והרי חידה: כמה זמן , וכמה חנויות צריך אדם לעבור בקניון איילון כדי למצוא עניבת פרפר אחת...?

תשובה: את כל החנויות אופנה בקניון, שעה שלמה, ועדיין לא נמצאה אפילו עניבת פרפר אחת...

חידה מספר 2: כמה זמן וכמה חנויות צריך לעבור בקניון עזריאלי !!! כדי למצוא עניבת פרפר..?
תשובה: כל חנויות האופנה, שעה שלמה - אמנם ב - H&M היה משהו שמזכיר עניבת פרפר, אבל לא עניבת פרפר אמיתית...
(האמת היא שברוב המקרים בעלי החנויות חשבו שטעיתי בחנות, והפנו אותי לאחד מעשרות דוכני תחפושות שפזורים בימים האחרונים בקניונים...)

תשאלו למה עניבת פרפר?
סתם כי מחר מתקיים The Young Hadassah Ball - או בעברית - נשף הדסה הבינלאומי - אירוע התרמה לבית חולים הדסה , ואני וכמה חברים וידידות טובות החלטנו ללכת, ואמרו לנו שלנשף הולכים עם טוקסידו. אז להשכיר טוקסידו מסתבר עולה (בערך..) 750!! ש"ח לערב (כמעט פי שתיים מהכניסה לנשף..) , אז החלטתי שאם לא טוקסידו, אז לפחות עניבת פרפר.

תשאלו איך הסתיים הסיפור?
ברוב ייאושי פניתי בסוף לדוד גוגל וחיפשתי עניבות פרפר. בסוף מצאתי (דרך גוגל..) איזו חנות בבני - ברק, ברחוב הראשי - רחוב רבי - עקיבא. וגם שם לא היה מדובר בעניבה אמיתית אלא בכמעט עניבת פרפר...

לסיום, חידה שלישית לפוסט זה:
כמה זמן, וכמה חנויות, צריך לעבור, בקניון ממוצע בניו - יורק כדי למצוא עניבת פרפר...?
תשובה: אני מעריך שמקסימום 2-3 חנויות , ב - 4-5 דקות..

מסקנה: צריך לעבור לניו - יורק...

Read More

פעילות דו שבועית לצעירים - הערב ברחובות

פרטים נוספים גם בפייסבוק:
http://www.facebook.com/event.php?eid=180375302006749

Read More

Asana - סטארט אפ מעניין שעוד נשמע עליו

האמת היא שהסטארט אפ החדש יחסית Asana תפס את תשומת ליבי משלוש סיבות:
1. כמעט (אם לא כל..) כל העובדים שם יהודים (אפילו אחד ישראלי - לפי האתר שלהם..)
2. כמעט (אם לא כל..) כל העובדים שם יוצאי פייסבוק וגוגל (יהודים / ישראלים - כבר אמרנו...)
3. סתם כי הם בעמק הסיליקון..

Asana למי שעוד לא שמע, היא חברת סטארטאפ חדשה יחסית , עם מוצר מעניין , ולדעתי החבר'ה האלה יגיעו רחוק.
המוצר שלהם הוא תוכנה מבוססת web שבאה להגביר ולשפר את יעילות את העבודה בארגונים, ולחסוך זמן שנשרף כמעט בכל ארגון על בירוקרטיה אירגונית, ועוד דברים שמסרבלים את תהליך הפיתוח / תהליך העבודה, וכו'.

הפתרון שלהם מעניין במיוחד, כי הוא הולך להיות מבוסס רשת. כלומר, כל מי שירצה יוכל להוריד ולהשתמש בתוכנה דרך הרשת, ולא יצטרך לרכוש את התוכנה. מה שמשתלב עם הטרנד החם בעולם ה - web מחשוב ענן. לדעתי בעתיד הקרוב נראה פריחה של חברות סטארט אפ שיפתחו פתרונות ארגוניים על גבי הרשת כפטריות הצצות אחר הגשם. מה שמעלה שוב, את החשש ליצירת בועה, בועת הדוט קום שהתפוצצה לפני כמה שנים - כשאין מודל עסקי שמבוסס על מסחר של שלם - קבל. לדעתי השלב האבלוציוני הבא יהיה לתת את המוצר בחינם ולגבות דמי שימוש / מנויים, וכו'. מה שמוכיח את עצמו - להבדיל , בשוק המדפסות למשל - קנה מדפסת - כמעט בחינם - ושלם על טונרים. ההשוואה אולי קצת רחוקה על גבול המופרכת, אבל יש לי הרגשה שלכיוון הזה הולך המודל עסקי של שירותי ענן - קבל את התוכנה / שירות בסיסי בחינם, ושלם מנוי חודשי להרחבות / תמיכה / סל שירותים מלא.

כמו שאמרתי, יש לי הרגשה שהחבר'ה האלה הולכים להצליח בגדול, ואני באמת מקווה, ומאחל להם הצלחה.

בוידאו הבא המייסדים מסבירים על הסטארט אפ:

Asana Open House from Jerry Phillips on Vimeo.

Read More

שמח תודה עוד בבקשה - ביקורת סרט

"שמח תודה עוד בבקשה" מתחיל כעוד סרט ניו - יורקי טיפוסי על חבורת צעירים שחיים בניו - יורק ומתמודדים, בעצם, עם הריקנות והשגרה האופפת אותם, כשלכל אחד ואחת יש את הסיפור שלו / שלה.  גיבור הסרט מתעורר לעוד בוקר רגיל בדרך לפגישה חשובה עם מוציא לאור (הוא סופר בפוטנציה) כשלפתע הוא מבחין בילד קטן בתחתית  שמאבד את אמא שלו, ואז הוא מחליט לעזור לו, רק שמסתבר שלילד אין ממש משפחה, והאמא שנעלמה בתחתית היא לא ממש שלו, והוא מחליט לקחת אותו אליו לדירה לכמה ימים עד שהוא ימצא כבר מה לעשות איתו. ביינתיים מסביב מתפתחים סיפורי משנה של החברים והידידות שלו, כל אחד ואחת עם הצרות שלו / שלה, שדי מסתכמים שוב, בריקנות, כמיהה לאהבה, וכו'.

מעודד לראות שחבר'ה צעירים / רווקים בשנות העשרים, תחילת השלושים בכל העולם, מתמודדים פחות או יותר עם אותן דילמות, בעיות, כשהמכנה המשותף לכולם - הוא שאצל כולם זה מתחיל ומסתיים כמעט באותה נקודה.

הסרט באיזה שהוא שלב מתחיל קצת לייגע, אבל אם מתאמצים, אפשר למצוא כמה וכמה נקודות למחשבה מעניינות בעלילה הדי באנלית / משמימה. האמת היא שהסרט הוא סוג של חובה לחבר'ה שגרים בביצה. סרט עם פוטנציאל לגרום לך לחשוב, לפקוח את העיניים, ולנסות לראות מה באמת חשוב, מה גורם לנו להיות מאושרים, כולל כמובן בפאן הזוגי - לאיזה דברים כדאי וצריך לתת משקל , ואיזה דברים בעיקר מטעים - כמו למשל ההתעסקות במראה חיצוני, או כל העניין של להתקבע על דמות מסויימת שרק אותה מחפשים, ואז לפתע , ברגע אחד מגלים שהידיד / ידידה שלא ממש ספרנו, ושאין סיכוי, וכו' וכו' הוא / היא בעצם מה שאנחנו מחפשים. והמבין יבין, והמבינה תבין..
סצנה מצויינת אגב, ששווה רק אותה לבודד ולתת לאנשים לצפות..

ניו - יורק כרגיל פוטוגנית מתמיד, ועושה חשק. הסרט כולו מתרחש באיזור מנהטן (לא שיש כל כך הרבה התרחשויות בסרט..) , ובאופן כללי מדובר בסרט קליל לאמצע שבוע, בסוף יום עבודה.  היה אפשר לעשות את הסרט קצר יותר, כי בשלב מסויים הוא מתחיל קצת לייגע, ועדיין, הסרט חביב ומעביר את המסר. ושוב - מומלץ בעיקר לחבר'ה רווקים ורווקות שגרים בביצה...

צפייה מהנה.

Read More

Après-ski: על כנסקי 2011

נראה שמה שמייחד את כנסקי (תלחצו על הקישור למי שלא שמע / לא מכיר:  http://www.keneski.com/) מעוד חופשת סקי עם החבר'ה זה האפרה סקי (ולמי שלא יודע מה זה אפר'ה סקי - הנה הציטוט מווקיפדיה.. Après-ski (French: after skiing) refers to going out, having drinks, dancing, and generally socializing after skiing)

המתח, הרגשות שצפים , הזרמים מאחורי הקלעים, האהבות שנרקמות על המסלולים. בין המסלול האדום למסלול השחור, תוך כדי עלייה ברכבל (או בגונדולה...) , המפגש הבלתי אמצעי עם חבר'ה צעירים מכל העולם - ארצות שונות, שפות שונות, אך מכנה משותף אחד - בסופו של יום כולנו מאותו עם. האקשן שמתחיל עם הנחיתה ועד העלייה למטוס חזרה - הופך את הכנסקי לחוויה מיוחדת וחד פעמית.

די מעניין המפגש עם חבר'ה דתיים מניו - יורק ולונדון, לגלות שגם הם מתמודדים עם אותם נושאים בדיוק כמונו כאן - בסופו של יום כולנו עם אחד...

השנה התקיים הכנסקי בקנזיי שבצפון איטליה, בסלה רונדה - שהוא ללא ספק אחד האתרים הטובים בעולם. נופים משגעים של מצוקי סלה המזדקרים, וקילומטרים רבים של מסלולי גלישה. המלון בו התארחנו היה My One Hotel שהוא מלון כשר בקנזיי שנפתח לפני שנתיים על ידי אבי ובלינדה נצר, שעשו הכל כל השבוע כדי שיהיה לנו כיף. בהחלט מלון מומלץ. המלון אגב, פתוח כל השנה, ולא רק בעונת הסקי, כולל פסח.

תרשמו ביומנים: Kenski 2012

Read More