המדריך למציאת אהבה בפייסבוק

זה לא סוד שפייסבוק הפך להיות (בין יתר הדברים שהוא כבר...) אתר ההכרויות הגדול בעולם. אז כיוון שכבר יצא לי להכיר ולצאת עם מספר לא מבוטל של בנות דרך הפייסבוק, החלטתי לכתוב מדריך מקוצר ושימושי איך להכיר דרך הפייסבוק

מדריך ידידותי לגאדג'טים

מדריך קצר לשיחות סלון למי שעוד לא יודע מה זה iPad, בלאקברי, ובכלל

דוסיבלוג

איך הכל התחיל: הפוסט הראשון בדוסיבלוג

מדריך למקומות לדייטים

כמה המלצות למקומות לא ממש שגרתיים לדייטים

מדריך להכנת קפוצ'ינו

מדריך קצר שילמד אותכם כיצד להכין קפוצ'ינו מושלם

יום שבת, 27 בנובמבר 2010

סרוגים בגבעה: מסיבת חנוכה

שמוליק מאירוביץ' ממשיך עם מועדון סרוגים בגבעה ומארגן מסיבת חנוכה במוצ"ש הבא - כ"ז כסלו בבית - העם בגבעת - שמואל. הפעמים הקודמות היו מוצלחות ביותר, כך שאני ממליץ

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

סקייליין - חייזרים חסרים מנוח

הסרט סקייליין: SKYLINE שמוקרן בימים אלה בבתי - הקולנוע הוא סרט חייזרים טיפוסי - הרבה אקשן, מעט עלילה, והמעט עלילה - גם היא כבר שחוקה עד דק..

בגדול, מסיבה, חבורת צעירים מגניבים, בלילה אור כחול חזק חודר לחלון, מושך אליו את הצעירים (ובכלל את כל מי שמסתכל אליו - ואז בולע אותו), חלליות, חייזרים מגעילים עם הרבה ג'לי שנראים כמו מקקים שעברו טרנספורמציה רדיו - אקטיבית, בני האדם נלחמים בהם ומשיבים אש - טילים גרעיניים שלא ממש מדגדגים את החללית של החייזרים, כשהסוף מטופש משהו וגם לא ממש ברור. בקיצור, אפשר לוותר.

אבל, וכאן אני רוצה לשאול - איך זה שתמיד (טוב, לא תמיד, אבל ב -99%..) בסרטי חייזרים - החל מהיום השלישי, גברים בשחור, וגם כאן בסקייליין החייזר הוא תמיד ייצור ענק, עם זרועות מגושמות, מלאות ג'לי מגעיל, גמלוני ומגושם באופן כללי, תמיד ענק כזה, ובאופן כללי נראה כמו מפלצת. אך מצד שני, הם תמיד מאוד מתקדמים , עם טכנולוגיה שטרם נראתה על כדור - הארץ, חלליות מגניבות , כלי נשק מיוחדים, וכו' - כאילו, מי פיתח להם את כל זה???
לא נראה לי שהג'וקים הענקיים עם האורות הכחולים והמלא זרועות שמשתוללים על המסך מסוגלים לפתח טכנולוגיה כזו מתקדמת ולבנות כאלו חלליות. שוב, פיתח להם את כל הטכנולוגיה??

ובכלל, איך נראה הכוכב שמהם הם באו? כאילו, יש להם שם תרבות / ספורט / מוסיקה / קולנוע? הרי, לא נראה לי שהג'וקים עם כל הג'לי עליהם והמגושמים האלה חיים להם אי שם באיזה כוכב נידח בנחת....
כלומר, אני לא רואה אותם חיים בגורדי שחקים אי שם ביקום, ומנהלים חיי מסחר ותרבות תוססים...

בקיצור, וכאן אני פונה למפיקי סרטי החייזרים - למה שלא תנסו לחשוב על משהו מתוחכם יותר. על איזה חייזר שטרם נראה פה. נראה לי שמאז מסע בין כוכבים והאנטרפייז לא ראינו באמת חייזר תבוני אחד...

או, כל הקטע המטופש הזה עם הצלחות המעופפות. כאילו, אם זה באמת כזה גאוני ותרבויות מתקדמות באמת משתמשות בצלחות מעופפות כחלליות - למה כאן על כדור - הארץ לא בונים כלי טיס בצורת צלחת מעופפת...?

בכלל, ברוב המקרים החלליות וכלי הטייס של החייזרים נראים כנוגדים את כל חוקי האוויוניקה.

אז מה השורה התחתונה?
צר לי , אך קשה לי להמליץ בחום על סקייליין. מזל שהיו לי זוג כרטיסים חינם (ס'תכלו כמה פוסטים למטה..).

מפיקים יקרים, אם אחד מכם קורא את הפוסט - אנא מכם - פעם הבאה כשאתם מפיקים לנו עוד סרט חייזרים: 1. תגוונו מעט את העלילה. 2. תהיו קצת יותר יצירתיים עם דמויות החייזרים שאתם מכינים לנו. כאילו, תנו להם אישיות, עולם משלהם, משהו.

יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

ה - OS4.2 כבר פה - לרוץ לעדכן (או לרוץ לקנות iPad חדש..)

חברת Apple שיחררה היום את העדכון האחרון למערכת ההפעלה (לקוראות הבלוג: OS=Operating System, כלומר -מערכת הפעלה) למכשירים הניידים שלה, את ה- iOS4.2.1 והיא זמינה להורדה מה -iTunes.

החידוש העיקרי והחשוב לנו הישראלים הוא שסוף סוף - כמו בעדכון האחרון שיצא לאייפון ולאייפוד טאצ׳ - היא כוללת גם תמיכה בעברית - והפוסט הזה נכתב ממש ברגעים אלו מהאייפד שלי.

פיצ׳רים נוספים שנוספו זה ה - Air Print שמאפשר הדפסה אלחוטית -כלומר, הדפסה דרך כל מדפסת שתומכים בחיבור אלחוטי וצאת במרחב (רוב המדפסות כיום), וכמובן, איך לא, התכונה לה כולם חיכו באייפד - המולטי טאסקינג (שוב, לקוראות הבלוג: רב משימות) - שמאפשר על ידי לחיצה כפולה מהירה על מקש הבית באייפד לנווט בין היישומים הפתוחים - תכונה שמשתמשי אייפון 4 כבר מכירים זה מכבר, והיא שימושית ביותר.

תכונה נוספת שכבר פגשנו בעדכון האחרון לאייפון ולאייפוד טאצ׳ זה האפשרות ליצור תיקיות - שגם היא תכונה שימושית ביותר כאשר מתחילות להצטבר אפליקציות במכשיר.

פרט לכך יש שיפורי ממשק קלים בספארי, וכמובן רקע חדש, ועוד כמה עדכונים קלים. השורה התחתונה: שדרוג משמעותי מאוד לבעלי אייפד, בייחוד דוברי עברית.

באופן כללי האייפד נהדר, על אף שהוא שימושי בעיקר, לדעתי, לבלוגרים ואנשי אינטרנט שיכולים מעתה לקחת את האייפד לבית - קפה ולעדכן את הבלוג על אספרסו משובח (במקום להתחיל לסחוב את הלפטופ ולחכות שעה עד שתעלה מערכת ההפעלה - היתרון הגדול באייפד שתוך כמה שניות אפשר להתחיל לעבוד).

זה בפירוש לא לפטופ , ועל אף גודל המסך ביחס לאייפון / טאצ׳ הוא עדיין מוגבל - אבל הוא פשוט מגניב !!

עוד בעניין זה שהוא לא לפטופ - אמר לי חבר שהוא לא ירכוש את האייפד כי אין בו כניסות USB, קורא כרטיס זיכרון, וכו'. ואני חושב שאנשים מפספסים פה את העיקר - לא צריך להיות לו לדעתי כניסות USB וקורא כרטיסים, כי הוא לא מיועד לשימושים האלה. כטאבלט הייעוד שלו, לדעתי לפחות - מאוד מוגדר - מחשב רשת. מחשב רשת עם אפשרויות בסיסיות של עיבוד תמלילים ועוד קצת. אך בעיקר מחשב Web, שמיועד לצרכים האלה - של גלישה באינטרנט, קריאה והתעדכנות בחדשות, רשתות חברתיות, דוא"ל , מוסיקה, סרטים וגם סוג של קונסולת משחקים ניידת. בקיצור, מחשב שהוא בעיקר פאן.

אני לא רואה למשל אפשרות לעדכן איתו אתר אינטרנט ולבצע פעולות מורכבות כמו עריכת וידאו ועיבוד תמונה, וגם לא נראה לי שמצגת מורכבת. כלומר, בתור מחשב עסקי לעבודה יומיומית - הוא בפירוש לא (והוא גם לא נועד לכך). אבל הוא מגניב !!.

הדגם הנוכחי מעט כבד, אך מספרים שהאייפד 2 הולך לשקול פחות באופן משמעותי - מחכה כבר בקוצר רוח..

חוץ מזה שהאייפד פרקטי בתור מחשב להיכנס איתו לבית - קפה ולהתעדכן במייל, טוויטר, פייסבוק או סתם לקרוא חדשות בניו-יורק טיימס. אבל בשביל זה לא היינו צריכים את העדכון תוכנה כי הוא תמך באופן מלא בהצגת עברית, כך שאם רצית לצייץ בטוויטר או לעדכן סטטוס בפייסבוק עד כה נאלצת לשות זאת באנגלית - אך מהיום זה כבר הסטוריה כאמור...

מה עוד? יש קטע מרגיז עם בפייסבוק באייפד שאי אפשר לעשות צ׳אט - משום מה הצ׳אט א זמין באייפד - ובדקתי בשלושה דפדפנים שונים (בספארי ועוד שניים שהורדתי).

אפרופו דפדפנים, אני חייב להמליץ על דפדפן חדש שניתן להורדה חינם מה - iTunes- ונקרא Terra. הוא תומך בטאבים (מה שאין בספארי באייפד) והוא מהיר.

עוד דבר - האפליקציה של טוויטר לאייפד מצויינת.

לסיכום: אם עד עכשיו באייפד היה ממש מגניב, אז עכשיו לאחר העדכון תוכנה הוא מגניב ביותר!!!

אני ממליץ.

פוסט זה נכתב מהאייפד שלי.

למי שרוצה להישאר מעודכן

אפשר לעקוב אחרי בטוויטר כדי לקבל עדכונים על פוסטים חדשים:
http://twitter.com/menachemg

או בדף בפייסבוק - חפשו פשוט "דוסיבלוג" בפייסבוק.

או בערוץ ב - YouTube:
http://www.youtube.com/user/menachem27

יום שני, 22 בנובמבר 2010

שקשוקה - המתכון המנצח שלי


אני אמנם לא יודע לבשל, אבל אני מומחה לשקשוקה. למעשה, השקשוקה שלי היא יצירת אומנות קולינרית. לא מאמינים? נסו את המתכון הבא ותיווכחו.
שקשוקה היא כנראה המאכל הישראלי שיש. הרעיון הבסיסי בשקשוקה הוא לערבב.... - ואולי בגלל זה זה נעשה כל כך פופולארי...
בכל מקרה, את הבייסיק למדתי לפני שנים כשהייתי סטודנט מאחד החברים במעונות, ומאז שיכללתי את המתכון - וכעת, החלטתי שהגיע הזמן לחשוף את הסודות המקצועיים ולשתף אתכם ברזיי הכמוסים ביותר - אומנות הכנת השקשוקה.
הנה זה בא..

רכיבים:
שני ביצים.
עגבניה.
שום.
פלפל אדום.
בצל.
קורטוב מלח.
חצי כוס מים.
רסק עגבניות.
פפריקה מתוקה.
הל.
כורכום.
חוואייג'.
זעתר.
גבינה צהובה.
שמן זית.
מכסה של סיר.

הוראות הכנה:
מחממים שמן זית במחבת על אש בינונית.
חותכים את העגבניה לקוביות, את הפלפל לרצועות, ואת הבצל לחתיכות גסות.
קולפים שיני שום וזורקים לתוך השמן. לאחר שהשום מיטגן מעט, מוסיפים את הבצל והעגבניות ומערבבים.
מוסיפים קורטוב מלח לפי הטעם, ואת רצועות הפלפל, ומערבבים...

נותנים לעסק להתחמם ולהיטגן כשמדי פעם מנערים את המחבת ומערבבים...

כעת, מוסיפים את התבלינים - פפריקה מתוקה, כורכום, עוד קצת מלח, ומערבבים...
עכשיו, וזה הקונץ - מוסיפים את רסק העגבניות, ומיד לאחר מכן חצי כוס מים - וניחשתם נכון - מערבבים...

כעת, מנמיכים את הלהבה לאש קטנה, ומוסיפים את הביצים למעלה.
מכסים את המחבת במכסה של סיר ונותנים לעסק להתבשל.

כעת, לוקחים גבינה צהובה ופורסים לפרוסות דקות, מרימים את המכסה של הסיר, ובוזקים סביב לביצים. ומחזירים את מכסה הסיר לכחמש דקות. 

עד שהשקשוקה תתבשל לוקחים את הגיטרה, מנגנים עוף גוזל - או כל שיר אחר שבא..
לאחר חמש דקות פלוס מינוס על אש קטנה, מסירים מן האש ומגישים. 

טעים בטירוף !!!

השקעתי והכנתי גם וידאו קצר שמסביר את תהליך ההכנה. שימו לב שהוידאו באנגלית (הוכן במקור עבור דוברי אנגלית שהכרתי בסקי לפני שנה..)  




יום שישי, 19 בנובמבר 2010

נשף מסכות

כאילו, כל הקטע ההזוי הזה בימים / שבועות / חודשים האחרונים שכולם מדברים על ההקפאה , ושתי מדינות לשני עמים, וכל הססמאות המכובסות האלה, ואשכרה הקטע הכי דפוק פה שאף אחד לא קם וצועק המלך הוא עירום..

כאילו, ביבי, ברק, ליבני וכל מיני פרשנים בתקשורת וחברי - כנסת ושרים עומדים מול המצלמה בפנים רציניות כאלה, עוטים כל אחד מסכה אחרת על הפנים - מסכה של פנים רציניות ומבט ממוקד,  ובטון דיפלומטי מדברים על פשרה, ושתי מדינות לשני עמים, ועל העם הפלסטיני, ופונים לאבו מאזן בתור המנהיג של העם הפלסטיני - הכל עם מסכה של פנים רציניות וטון סמכותי, ואני אומר לעצמי, כאילו, גאד דאמט איך זה שהם לא מתפקעים מצחוק (או שהם מתפקעים מצחוק בתוכם...) - כאילו, Let's face it - אין כזה דבר באמת עם פלסטיני !!

ואם לרגע נחזור להקפאה, אז לדעתי ההקפאה זה בכלל לא ה - Issue פה. וזאת, כי לא מתייחסים לעיקר . מדברים גבוהה גבוהה על מדינה פלסטינית, 2 מדינות לשתי עמים וכו' וכו'. ההזוי הוא שאף אחד טרם קם וצעק בקול גדול: "המלך הוא עירום" "המלך הוא עירום"
כולם עם אותה מסכה מטופשת על הפנים ממשיכים לקשקש וללהג את אותן ססמאות נבובות וחלולות.

הרי אין באמת כזה דבר עם פלסטיני. זה סתם פיקציה. לפני 67 גם לא היה כזה דבר עם פלסטיני. העם הפלסטיני זה המצאה מתוחכמת של מדינות ערב שהשכילו להבין שלא יצליחו לגבור על ישראל בכח צבאי, ולכן המציאו את השקר הגדול בהסטוריה - דרכו יוכלו לכבוש את מדינת ישראל בדיפלומטיה - העם הפלסטיני.

הרי גם ערפאת אמר את זה תמיד, שהוא חלק מהאומה הערבית הגדולה, וגם חאפז אסד, ויש מלא דוגמאות (מצגת מעניינת מאוד בנושא בסוף הפוסט).
הקטע ההזוי הוא שדווקא היהודים הם אלה שעזרו מאוד לתדלוק ולבנייה של הבלוף הזה - וסיבותיהם עימהם שמורות. אבל האמת חייבת להיאמר. השקר / והבלוף הגדול חייב להיפסק.

גם כל הקשקושים האלה על כיבוש והקו הירוק - כאילו, אפילו הערבים יודעים שבלי יהודה ושומרון, ואני לא מדבר כבר על ירושלים - אין לנו מה לחפש פה..!! זה לא שגבעתיים ורעננה הם לא חלק מישראל, אדרבה - אבל בינינו, אברהם אבינו התהלך בחברון / שכם / אלון מורה - ולא ברעננה. כאילו, 2000 שנה בגלות מה הופיע על תמונות / גלויות / חפצי אומנות בעולם היהודי אם לא קבר רחל , חברון, ושאר המקומות הקדושים. הרי ברור לכל שארץ ישראל התנכי"ת זה יהודה ושומרון, ששם התחיל הסיפור שלנו.

כנראה שאותם שמנסים בכל כוחם לוותר על חבלי ארץ אלו מנסים גם למחוק את הזהות היהודית שלהם...?

שימו לב טוב טוב לדבריו של שגריר אש"פ בלבנון - הוא יודע על מה הוא מדבר.. !!

בכלל, כל הקטע המטופש הזה של שיחות השלום והמרדף אחר השלום - לא חלילה שאני לא שוחר שלום. אדרבה. הייתי שמח לנגב חומוס בדמשק (מן הסתם כשיהיה שלום גם ימצא שם חומוס עם תעודת כשרות..). אבל, כשהולכים מכות בבית - ספר, והבריון של הכיתה מנצח - מי אחר כך רץ לבקש לעשות שולם?? הבריון מהילדים שרגע לפני הוא קרע להם ת'צורה - לכמה ילדים בבת אחת!! - או אותם ילדים מובסים ומוכים רצים אל הביריון ומבקשים לעשות שולם...??

כאילו, אם מישהו עדיין לא הבין את הנמשל  - אני בטוח שאם אחרי 67 ו -73 ישראל הייתה מכריזה שזהו, קרענו לכם ת'תחת מצרים וסוריה, עכשיו לכו תבכו בצד - אם תרצו , אנחנו מוכנים להיות איתכם במצב של שלום. אני בטוח שזה היה יוצר שלום הרבה יותר יציב והרבה יותר חם. שלום שמושג מעמדה של עוצמה - והיינו בעמדת עוצמה, וואחד עוצמה - אחרי שפתחנו להם ת'תחת 4 פעמים - ב - 48, 56, 67, ו -73 - לא נראה לי שהם היו ממשיכים לנסות - גם אם היינו משאירים את סיני אצלינו - ותראו איזה יופי של שלום יש לנו עם סוריה כבר יותר מ - 30 שנה - ובלי שקיבלו מילימטר. לעומת ה -""שלום""  החם עם המצרים... , עאלק שלום ... - תפתחו עיתונים / ערוצי טלוויזיה / רדיו במצרים, תקשיבו לשכבה האינטלקטואלית במצרים ותבינו איזה ""שלום חם"" שיש לנו איתם... וזה לא סוד.

ואני כבר לא מדבר על הקטע ההזוי הזה שכל פעם שיש איזה כנס בינלאומי והנציג האיראני / סעודי / תימני / סורי עבר במקרה ליד איזה בכיר ישראלי ותקע נוד , או שעבר לו זבוב ליד האוזן וכשהוא הסתובב הוא במקרה הסתכל , היישיר מבט אל עבר הבכיר הישראלי - ישר איזה חגיגות שהולכות כאן בתקשורת - שימחה וששון - כאילו עוד שניה הולך להיחתם אוטוטו הסכם שלום עם הסורים, ויאללה חומוס בדמשק.  חיים פה בסרט אנשים...

הבעיה של היהודים היא לא הערבים . הבעיה של היהודים היא היהודים...  . עד שלא נהיה מאוחדים ונאמין שהארץ הזו שלנו... - כך הדברים נראים, ועד שנתעורר - ימשיכו להיראות..

לסיום, הנה מצגת מומלצת (מאוד) שמסבירה קצת על הבלוף הגדול - מגובה בעובדות וקטעי עיתונות:



ולמי שרוצה, ערכתי את המצגת לפוסט:
המצאת העם הפלשתיני כתרגיל בלוחמה פסיכולוגית

וגם זה:
קובץ עובדות ומספרים - נראה לי שחשוב לדעת‏


ולסיום:







יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

סושי, יאמי !

אמש חבר טוב המליץ לי על סושי בר כשר ברחוב אבן גבירול 111 בתל - אביב, Sekai Sushi Bar כשהוא טוען שזה הסושי הכשר הכי טוב במרכז. אז החלטתי לבדוק הכצעקתה.

המקום קטן ומעוצב היטב עם שולחנות בפנים ובחוץ. אבל, לא העיצוב חשוב, כי אם הסושי. כשהמטרה שלי הייתה לאשש או לשלול את דבריו של חבר שלי לגבי טיב הסושי. אגב, פרט לסושי נציין שיש מנות פתיחה - מרקים / סלטים, מנות עיקריות כאיטריות / נודלס, סשימי, ועוד. אבל, אני התמקדתי , בעיקר, בסושי.

המנות המומלצות הן רול הבית שנקרא Sekai Rol, ושיקאגו רול. אני הלכתי על רול הבית - על ה - Sekai Rol. ה - Sekai Rol מוגש עטוף באבוקדו ובדג - סלמון, טונה, ומוסר. ידידה שלי שהצטרפה אליי הזמינה את השיקאגו רול שהיה טעים, אך לטעמי ה - Sekai Rol טעים יותר.

מנה מומלצת נוספת היא היא היאמי רול, שבשונה מה - Sekai Rol היאמי עטוף רק באבוקדו ולא בדג, מה שהופך אותו לבחירה השנייה אחרי ה - Sekai. אבל, שלא תטעו, מדובר ברול נהדר. בתוך הרול יש סלמון וטונה - ואני אוהב רולים שכוללים גם סלמון וגם טונה ולא רק אחד מהם. וכמובן האבוקדו שעוטף את הרול משלים את התמונה. לכן, נסו גם את היאמי שהוא רול יאמממי


אני חייב לציין שמרגישים שחומרי הגלם טריים ואיכותיים. הטעם פשוט טוב, והסושי עשוי נכון, יציב, לא מתפרק , ובאופן כללי ממש טעים. וכן, יש מצב שזו אחת הסושיות הטובות במרכז.

ליד הסושי הזמנתי צ'ויה שזה יין שזיפים מתקתק ועדין, שמשתלב היטב במתיקותו העדינה עם הסושי ופותח את התיאבון.

המקום שקט, ויש רשת אלחוטית במקום.
טוב ליציאה רגועה של ערב, ואני אף הייתי מוסיף וממליץ עליו כמקום מומלץ לדייט - קצת שינוי אווירה - לא תמיד חייבים בית - קפה משמים..

אם תהיתם אגב, מדוע קוראים למקום "סקאיי", פשוט פתחו את המפית שעל השולחן (וגם אם לא תהיתם כדאי לכם לפתוח, כי בפנים יש הסבר מעניין על שם המקום, ומה זה בכלל סושי...), ותגלו הסבר על מהות המילה "סקאיי" וכמובן "סושי" , וגם הסבר קצר אך ממצה על יפן.

מתוך המפית:
פירוש המילה "סקאיי" הוא עולם, וביפנית כותבים אותה כך: (בשביל לראות איך כותבים ביפנית תצטרכו ללכת לאכול סושי בסקאיי, לפתוח את המפית לשניים ולראות בעצמיכם / ן..)

ועוד מהמפית:
המילה "סושי" אינה מתייחסת כלל לדגים - כי אם לאורז המתובל בחומץ, סוכר ומלח.

היפנים נהנים ממרק מיסו בסוף הארוחה ולא בתחילתה, כדי לסייע בעיכול.

בהמשך יש הסבר על יפן - תקראו כבר שם..

בתיאבון!

Sekai Sushi, אבן גבירול 111 תל - אביב, כשר בהשגחת הרבנות תל - אביב.  

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

חייזרים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לפני שבוע גלשתי לי לתומי באתר תפוז ונתקלתי בתחרות הבאה שהתקיימה ב פורום מדע בדיוני ופנטזיה: "מה הייתם עושים אם הייתם קמים בבוקר ומגלים אור מוזר ובוהק בחלון?
הסרט החדש סקייליין מגיע לאקרנים ואנחנו מזמינים אתכם לצפות בו על חשבוננו!

מתוך המשתתפים תבחר הנהלת הפורומים 25 גולשים, שיזכו בכרטיס זוגי לסרט "סקייליין". הגבלת בתי הקולנוע ותנאי המימוש - מפורטים בכרטיס עצמו.

"


בקיצור, הנה הקשקוש שכתבתי לתחרות, ושלשמחתי זיכה אותי בכרטיס לסרט:

זה מה שאני הייתי עושה:

הייתי לוקח תיק קטן, מכניס לתוכו את החלילית, אייפד ואייפוד טאצ' (שנוכל לעדכן את הפייסבוק ולצייץ בטוויטר גם מהחלל..) קרם הגנה (שנוכל להשתזף בשביל החלב) , את העט מונט בלאנק (שנוכל לכתוב מכתבי אהבה לחייזרית יפהיפיה שנפגוש אי שם...) , סקי גוגלס (לכו תדעו איזה אתרי סקי טובים יש להם שם בחלל) , מתלבש יפה ויוצא החוצה.



מביט אל האור, אומר לאור - המתן קטנה, וביינתיים נכנס לרולדין לשתות את ההפוך הקבוע עם הקוראסון חמאה. לאחר מכן מצייץ בטוויטר ומעדכן סטאטוס בפייס משהו בסגנון "ביי לכולם, יצאתי לטיול קטן בשביל החלב, ד"ש, נתראה כשאחזור" - ואז יוצא אל האור , ניגש לחללית, פוחת את הדלת, מתיישב על כורסא נוחה, מהדק חגורה - ויוצא אל מסע אל שביל החלב, אל כוכב אחר, אל הרפתקאה חדשה.



זהו. אחרי כמה שנים על כוכב רחוק, הייתי חוזר אל החברים עם תיק מלא מתנות ודרישת שלום מחייזרים על כוכב אחר...








יום שישי, 12 בנובמבר 2010

תן לי כח: אריאל זילבר בהופעה

הזמר אריאל זילבר חזר בשנים האחרונות בתשובה והפך להיות אשכרה חבדני"ק לכל דבר, מה שלא מונע ממנו להמשיך להופיע כבעבר - רק נראה שבהבדל אחד קטן - נראה שבשנתיים שלוש האחרונות הוא מופיע בעיקר מול קהל דתי.

האמת די מוזר לראות את הזמר המוכר מהילדות עם רעמת התלתלים, בכיפה, זקן וחולצה לבנה. אך ברגע שהוא מתחיל לדבר ולשיר מבינים מיד ששום דבר לא השתנה. אריאל זילבר שר את השירים הישנים והמוכרים (והטובים..) - ברוש, רוצי שמוליק, בטי בם, אגדה יפנית, ואיך שלא, בחברה להגנת הטבע ועוד - כשמדי פעם הוא משלב קצת מהשירים החדשים של השנים האחרונות , שירים בעלי אופי דתי יותר עם חזרה למקורות.

אריאל זילבר מופיע עם פסנתר בלבד, והוא מלהטט עליו בוירטואוזיות שעושה נעים באוזן. את הופעה הוא הוא מתבל בסיפורים קצרים ומשעשעים בין השירים.

לאחרונה הייתי בשתי הופעות שלו בפאב כנען (ראו פוסט קודם..) והיה ממש כיף! אפילו מעט נוסטלגי..

בקיצור, אני ממליץ בחום !! לרוץ לרכוש כרטיסים !!

מצרף שני שירים מההופעה בכנען מיום רביעי האחרון:

בטי בם


רוצי שמוליק

יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

פאבים (לא) לדתיים בלבד

הטרנד החדש לאחרונה הוא פאבים (לא) לדתיים בלבד. קונספט שדי מצליח בזמן האחרון. הרעיון הוא בעצם פאב עם תעודת כשרות, שממוקם באיזור יחסית דתי, שבגלל התעודת כשרות מושך אליו (מן הסתם) הרבה חברה דתיים שבאים לשתות בירה טובה או סתם לשמוע מוסיקה טובה. כמובן, ועל זה לא מדברים - שעם הזמן המקומות הללו הפכו להיות זירת הפנויים פנויות הלוהטת ביותר בציבוד הדתי. רוב החברה הצעירים באים לראות ולהראות, והסצנה חוגגת. בוא נאמר שאם כבר חודשים את / אתה מתייבש / ת בלי דייטים - זה הזמן לקפוץ לכנען או לג'יימס , לראות בחורה נחמדה, להתחיל שיחה, ויאללה - לחופה...

פאב כנען:
האמת שהחביב עליי הוא פאב כנען שנמצא ברחוב שמאי 15 (ממש קרוב למדרחוב) בירושלים.  את פאב כנען פתחו כמה חברים שהכירו בצבא - אם אני לא טועה שני דתיים ודתל"ש (דתי לשעבר..) שמנהלים את המקום. החברה סטודנטים ונראה שפרט לעבודה הם פשוט נהנים לנהל את המקום, ובאמת בכנען יש אווירה משפחתית וכיפית.
הייחוד של המקום הוא שזה בר למוסיקה ישראלית מקורית. במקום מופיעים כמעט כל ערב אומנים מתחילים, הרכבים מקוריים, כשלעיתים גם אומנים מוכרים יותר כמו אריאל זילבר (הופעה נהדרת) ואוהד חיטמן.


ג'יימס:
הג'יימס ברחוב המגשימים בפתח - תקווה כבר הפך לשם דבר באיזור המרכז. גם כאן מדובר על פאב כשר (לכו על הנקניקיות שהם עושים במקום יחד עם הבירה Pills שהם מבשלים במקום) שהוא למעשה מבשלת בירה. כלומר, את הבירה הם מבשלים במקום. לא ניתן לרכוש בג'יימס את הבירות המוכרות אלא רק את הבירות שהם מבשלים במקום. אבל הבירות זה לא ה - Issue - כל מוצ"ש המקום מלא בהחל מבנות שירות, סטודנטים ועד לחברה (מהביצה..) מגבעת - שמואל.

במקום יש גם מגרש כדורסל קטן שצמוד ממש לג'יימס שם מתקיימים מדי מוצאי שבת טורנירים סוערים בין האנשים שממתינים שיתפנה שולחן בפנים...
כל יום ראשון בערב מדי שבוע מתקיימת הופעה של אומן / להקה בג'יימס.

בקיצור, אם אתם כבר באים - אל תשכחו להזמין אותי לבירה...

יום שני, 8 בנובמבר 2010

והפעם - פוסט לאוהבי חומוס בלבד !

תעשו לעצמכם טובה ולכו לנגב חומוס במסעדת שמן זית במתחם הבורסה (רח' תובל) ברמת - גן. כי פשוט, ואני אומר את זה בבטחון מלא - יש להם את החומוס (לדעתי לפחות) הכי טוב באיזור המרכז. פשוט טעים ומדוייק.

האמת היא שאני ממליץ על העסקית שכוללת מנה ראשונה לבחירה שאחת מהן (הקבועה שלי) היא צלחת חומוס גרגרים אישית , כשאני תמיד מוסיף עוד 3 כדורי פלאפל (נדמה לי בתוספת של חמישה שקלים) - שתמיד, אבל תמיד יוצאים חמים וממש טעימים. כשלעיקרית אני ממליץ על השניצל שהם עושים במקום עם פטריות חמות ועוד תוספת. האוכל פשוט מדויק, עשוי טוב, וגורם לי לחזור כל פעם מחדש.

יאללה לנגב!

יום שני, 1 בנובמבר 2010

די להתעלל בסטודנטים !!

פורסם היום בתקשורת על גזרה חדשה: הממשלה תטיל מס על מלגות לסטודנטים.
ציטוט מ - ynet:
בחוק ההסדרים הוכנס סעיף שקובע כי "מלגה הניתנת לסטודנט או לחוקר, תהיה פטורה ממס, רק אם תשולם על ידי מוסד הלימוד והמחקר". המשמעות היא שמלגות שינתנו על ידי גורמים מחוץ לאוניברסיטאות - יחויבו במס של כ-25%

עיתוי פרסום הידיעה רק שבוע לאחר פרסום הדו"ח על שיאני השכר במגזר מקומם במיוחד!
מקומם כי זה לא שאין כסף. זה לא שחסר כסף. יש כסף , והרבה כסף. מקוממת החלוקה שלו. החלוקה הלא שוויונית של הכסף והמשאבים במדינת היהודים. הקומבינטורים והקרובים לצלחת נהנים ומחככים את ידיהם בכרסיהם עת הפראיירים , הקטר של המדינה ממשיך לדהור, סוחב אחריו רכבת של נהנתנים...

ההיי טק הוא הקטר של המדינה. היי טק למי שעוד לא שמע לומדים באוניברסיטה. היי טק גם תלוי ביציבות בטחונית, שאותה מייצרים בין היתר (ואולי בעיקר) סטודנטים שמשרתים במילואים.
אבל, אם יש מגזר יצרני, שקט, מסור ונאמן - אז למה לא לדפוק...??

עם כל הכבוד לנתב בנמל אשדוד שמרוויח 64,985 ש"ח בחודש , ולחבר שלו בנמל חיפה שמרוויח 62,739 ש"ח בחודש, או המכונאי הראשי בנמל חיפה שמרוויח 66,105 ש"ח - לא הם אלו שבונים לנו מדינה, כלכלה, ומעמד בעולם... , וזה בלשון המעטה...

ויש כסף במדינה!
יש כסף לשלם לבדואים בנגב ביטוח לאומי במאות אלפי שקלים בחודש. כדי שאחר כך הם ישלימו הכנסה מפרוטקשן בבסיס חה"א באיזור...
ויש כסף לשלם לבכירי חמאס במזרח ירושלים ביטוח לאומי עשרות אלפי שקלים בחודש, ופנסיה שלמה למרגל עזאמי בשארה.

ויש כסף במדינה. יש כסף לבזבז על קרנות קולנוע שמייצרות קולנוע נחות וירוד שבעיקר יוצא נגד המדינה. קולנוע שמציג את לוחמי צה"ל כקלגסים, קולנוע שמציג את ישראל באופן בזוי ומכוער. קולנוע שנעשה על ידי (כביכול) ישראלים ויהודים.

ויש כסף במדינה. יש כסף ויש כסף, ולא חסר. השאלה היא מה עושים איתו...

מביש במיוחד לראות שמי שסוגר את דו"ח השכר מהסוף אלו המורים, עובדים סוציאליים, אחיות, ועוד.
במילים אחרות - כל אלו שאין להם לובי.

מדינת ישראל היא כביכול מדינה מדינה מערבית מתקדמת, קפיטליסטית, מדינת שוק חופשי. אך זה לא מדוייק. המיסוי כאן הוא בלתי נסבל. ולא בטוח שהוא הולך ב - 100% למטרות ראויות. ולא בטוח שהמכמנים מחולקים נכון.

תן לישראלי לעבוד, להרוויח ממה שהוא עושה - והוא יעבוד, ייצור, ויבנה כאן כלכלה לתפארת. ישראלים שיורדים לחו"ל פותחים עסקים מצליחים ועובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה. כי שם נותנים להם לעבוד. כי שם הם יכולים לחסוך ולהגיע למה שכאן הם לא יוכלו להגיע...
וזה חבל...
ואנחנו מפספסים..

נחזור לסטודנטים: הסטודנטים של היום הם אנשי ההיי טק של המחר. הם ימציאו את ההמצאות המסעירות ביותר. הם יכניסו מליוני דולרים למדינה כשהסטארט אפ שלהם יעשה אקזיט של מליוני דולרים. הלא בסופו של יום המדינה היא זו שמרוויחה.
הסטודנטים של היום הם זוכי פרס נובל של המחר.
אבל כנראה שלמישהו כאן זה מפריע. או לחלופין, כנראה שלמישהו למעלה לא מספיק מה שיש לו והם רוצים עוד ועוד ועוד ועוד. כי אפשר לסחוט. כי יש ממי לסחוט. אז זהו שלא.

המדינה חייבת להתעשת ולהתחיל לשנות סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים. נקווה שזה יקרה לפני שיהיה מאוחר.  

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More