המדריך למציאת אהבה בפייסבוק

זה לא סוד שפייסבוק הפך להיות (בין יתר הדברים שהוא כבר...) אתר ההכרויות הגדול בעולם. אז כיוון שכבר יצא לי להכיר ולצאת עם מספר לא מבוטל של בנות דרך הפייסבוק, החלטתי לכתוב מדריך מקוצר ושימושי איך להכיר דרך הפייסבוק

מדריך ידידותי לגאדג'טים

מדריך קצר לשיחות סלון למי שעוד לא יודע מה זה iPad, בלאקברי, ובכלל

דוסיבלוג

איך הכל התחיל: הפוסט הראשון בדוסיבלוג

מדריך למקומות לדייטים

כמה המלצות למקומות לא ממש שגרתיים לדייטים

מדריך להכנת קפוצ'ינו

מדריך קצר שילמד אותכם כיצד להכין קפוצ'ינו מושלם

יום שני, 19 בדצמבר 2011

כשבלש בריטי (עם מבטא..) פוגש את הוליווד - על הסרט שרלוק הולמס החדש "משחק של צללים"

מהפריים הראשון "שרלוק הולמס - משחק הצללים" החדש שיצא השבוע לאקרנים (בניו יורק, בארץ אוטוטו ביום חמישי הקרוב..) בבימוי של גאי ריצ'י ובכיכובו של רוברט דאוני, האקשן לא חדל ולו לרגע קט. אני אוהב סרטי פעולה ואקשן שמחזיקים אותך מתחילת הסרט ועד הסוף, וכך גם סרט ההמשך לשרלוק הולמס שיצא זה מכבר - שרלוק הולמס 2: משחק הצללים. בין השיטין כמובן שישנן גם כמה סצנות משעשעות - כולל סצנה קורעת במיוחד (אך די רדודה - אבל מה זה משנה - זה מצחיק...) של אח של הולמס (שעוזר לו לאורך הסרט) בכיכובו של סטיבן פריי - לא נקלקל.. . באופן כללי הסרט עשוי למשעי, מתוקתק, מהוקצע, מהיר, צילום מדויק ועלילה זורמת.

הפעם שרלוק הולמס יוצא בעקבות פרופסור מוראטי המטורף והגאון כאחד שמנסה להביא להתלקחות מלחמה בין צרפת לגרמניה כדי שמפעל הנשק שלו יעשה מליונים. כמובן שד"ר ווטסון עוזרו / חברו הנאמן מצטרף אליו (בעל כרחו יש לומר...) רגע אחרי שהוא נושא את אהובתו לאישה, ומכאן העלילה מתפתחת. קרבות המגע לאורך הסרט מרשימים, כשחלק מהסצנות מצולמות בכוונה בסלואו מושן מרשים. לונדון העתיקה, ולקראת החצי השני של הסרט גם פאריס של סוף המאה הקודמת מצטלמות נהדר. הקאסט מושלם וסוחף לתוך החוויה, התלבושות נהדרות כשהיופי בסרט הוא השילוב המושלם בין מראה ויזואלי של סרט אנגלי קלאסי, עם קצב וזרימה של סרט פעולה הוליוודי. המבטא הבריטי המחורבן קצת הקשה עליי להבין חלק מהמונולוגים בסרט (כי אין בניו - יורק כתוביות...) , אבל זה חלק מהאווירה.

רוברט דאוני נותן מימד קליל ומעט קומי לעיתים לדמות הספרותית של שרלוק הולמס שתמיד עושה רושם של בלש בריטי קשוח וחמור סבר. ג'וד לאו כד"ר ווטסון משלים אותו בצורה מעולה.

בקיצור, תעמיסו סופגניות ורוצו עם הילדים לראות את הסרט - המבוגרים יהנו מסרט עאלק בריטי בניחוח הוליוודי משובח, והילדים יהנו מהאקשן שכמעט ולא פוסק עד הפריים האחרון.

   

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

ואם תהיתם מדוע אני כל כך אוהב את ניו - יורק


אז התשובה היא: כי רק בניו - יורק אפשר ללכת בשבת לבית - כנסת עם פפיון (עניבת פרפר)  בלי שתראה מוזר / חייזר / Whatever... - כשסביבך לפחות עוד 5-6 אנשים בעניבת פרפר ...

התמונה אגב, צולמה ביום חול... (או ליתר דיוק - במוצ"ש).

שבוע טוב לכולם !!

נ.ב.
1. מדובר אגב, בעניבת פרפר אמיתית...
2. אני קשרתי !!! (אמנם לקח לי כמה שבועות, אבל בסוף למדתי איך...)
3. בפוסט הקודם על עניבות פרפר נפלה טעות: התשובה לחידה השלישית היא: 1.  

מסיבת חנוכה ביח"ד לחבר'ה צעירים


יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

שערוריה בישיבה יוניברסיטי

ניו יורק כמרקחה. הקהילה הדתית מזועזעת. שיחות הסלון בימים הקרובים במנהטן כבר מוזמנות מראש לנושא אחד בלבד.
אז אם לא הספיק הקמפיין האחרון של משרד הקליטה שעורר רק לפני שבוע סערה אצל יהודי ארצות - הברית (למי שלא צפה - סדרת פרסומות ב - CNN וביוטיוב להחזרת היורדים לארץ),  הנה מגיעה לה סערה זוטא חדשה - ביום שישי האחרון התעוררה יהדות ארצות הברית לשחר של יום חדש (טוב, אני מגזים, סתם משחק אותה דרמטי בשביל הפוסט..) , Any way, נראה שכבר שנים לא התעוררו זקני ה - UWS (אפר ווסט סייד - שכונה רגועה ומנומנמת במנהטן)  ונדהמו לקרוא בעמוד הראשון, של ה - WSJ (וולסטריט ג'ורנל - עיתון לאנשים חושבים באמריקה..) על מעללי בחורה דתיה , פה קוראים להם Modern Orthodox, שהתוודתה מעל דפי עיתון הסטודנטים של הישיבה יוניברסיטי, ה - Beacon - על לא עלינו, רחמנא ליצלן , שומו שמיים, אויי ויי זמיר - על כך שהיא חטאה וקיימה יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין.

המאמר  האנומימי פורסם בטור הדעות של עיתון הסטודנטים המחתרתי של ה - YU (ישיבה יוניברסיטי) ומהר מאוד גרם (כמובן..) לתגובות רבות ולשערוריה רבה. על פי הוול סטריט ג'ורנל, אגודת הסטודנטים של ה - YU החליטה למחרת פרסום המאמר להפסיק את תקצוב עיתון הסטודנטים, והחגיגה החלה. הסטודנטים החלו להגיב ולהתדיין (להתדיין, אני מבקש. להתדיין בלבד) על המאמר הסנסציוני בפייסבוק ובתגובות למאמר. ישיבה יוניברסיטי נחשבת לספינת הדגל של החינוך הדתי בארה"ב - מוסד מאוד יוקרתי שמשלב לימודי קודש וחול. כמו מכון לב בארץ.  הבנים לומדים בקמפוס בוושינגטון הייטס והבנות לומדות 150 בלוקים מהם במיד טאון (נדמה לי באיזור רחוב 34 באיסט סייד) בקמפוס סטרן.

בקיצור, שמחה וששון - כולם דיברו על זה כל השבת - החל משיחות סלון, ארוחות שבת, ועד אפילו לדרשות בבתי - הכנסת. המאמר אגב, זכה ליותר מעשרים אלף כניסות כבר ביום חמישי בלילה על פי הוול סטריט ז'ורנל.
כמובן שכבר ביום שישי ה - Beacon פרסם טור "הסבר" למאמר, וכן "סטייטמנט" של אגודת הסדטודנטים של ה - YU.

זהו.
אם אתם רוצים לקרוא את המאמר הסורר, אז הנה הקישור:
http://yubeacon.com/2011/12/the__written_word/how-do-i-even-begin-to-explain-this/

אגב, אם תשאלו את דעתי אז אני חושב שאגודת הסטודנטים של ה - YU דווקא פעלה נכון בכך שהפסיקה את התקציב של העיתון. בסופו של יום מדובר במוסד שהוא חצי ישיבה, ואני חושב שלעיתים עורך של עיתון, גם אם הוא עיתון סטודנטים "חתרני" צריך לשמור על רמה מינימלית. אז נכון שזה מגניב, וסקס מוכר, ווואלק היו להם עשרים אלף כניסות, אבל עדיין, לא צריך לרדת ל ...
הבחורה שכתבה את המאמר ממש לא מייצגת את רוב הסטודנטים / בוגרים ובוגרות של הישיבה יוניברסיטי. מההיכרות שלי עם בוגרי YU באפר ווסט סייד רובם דתיים והרבה מקפידים גם על שמירת נגיעה וכו'. שיחות סלון שערכתי במהלך סוף השבוע עם בוגרי YU איששו זאת. ת'כלס, בכל מוסד יוקרתי תמיד ימצאו מחפשי הצומי למיניהם שיעשו הכל בשביל קצת צומי...


יום שני, 28 בנובמבר 2011

כנסקי 2012 - נרשמם כבר???



איך שהזמן טס, והנה עוד פעם מתקרבים לאירוע הסקי השנתי - ה-כ-נ-ס-ק-י !!!! שהשנה אגב חוגג בר - מצווה. כבר 13 שנים שאילן, שני, הילי ורונית רוט מקבצים כל שנה חבר'ה יהודים (רווקים כמובן... , אבל הס מלהזכיר..) מכל העולם לשבוע של סקי והרבה אווירה טובה - אבל זה הרבה יותר מסתם חופשת סקי, זו פשוט חוויה לפגוש את העם שלך. חבר'ה יהודים, דתיים, העם שלך - אבל מדברים שפה שונה, גרים במקום אחר, עולמות אחרים, רקעים אחרים - ועדיין, כל כך הרבה במשותף...

חוץ מזה שאחרי פעם אחת בכנסקי בפעם הבאה כשתטיילו לניו - יורק / לונדון / פאריס או אפילו! סידני (או מלבורן..) , ואפילו יוהנסבורג!! יהיה לכם כבר חברים מקומיים שיראו לכם את העיר, יקחו אותכם לבירה טובה בערב - ולפעמים זה אפילו נגמר מתחת לחופה...

אפרופו בר - מצווה לכנסקי, השנה מגיע מזל טוב כפול - גם לכנסקי, וגם להילי ורונית שהתחתנו השנה  - אז מזל טוב כפול!

השנה זה יהיה בדולומיטים בצפון איטליה שזה אתר מדהים - הסלה רונדה. אחד האתרים הטובים לדעתי ולדעת רבים באירופה.
בקיצור, אתם מגיעים???

למי שעדיין לא שמע / ראה / היה - אז קצת פרטים טכניים: הכנסקי כולל מלון כשר בעיירה קנזיי, שהוא מלון ממש יפה, אוכל מצויין. 3 תפילות ביום, שבת, בית - כנסת, וכו'.

הרשמה באתר של הכנסקי:
http://www.keneski.com

הנה קצת תמונות מהכנסקי לפני שנה:










יום שני, 21 בנובמבר 2011

קאפפפפפקייקס יאממממממממי

אחד הדברים המבאסים בטיולים בעולם, בייחוד באירופה - בצפון איטליה למשל - זה ללכת ברחובות סימיריונה או ונציה, לראות את חלונות הראווה של הקונדיטוריות, ולדעת שאתה לא יכול לטעום כלום - כי זה מן הסתם לא כשר...

בניו - יורק לשמחתי, המצב שונה בתכלית. במנהטן כמעט היכן שלא תדרוך תמצא מקום כשר. ולא סתם איזה פיצה או פלאפל (כמו ברוב המקומות בעולם...) אלא דברים ממש שווים. כמו למשל קאפקייקס!!!

קאפקייקס , או בעגה מקומית Cupcakes זה סוג של מאכל לאומי - טוב לא נגזים - אבל ממש פופולארי בארה"ב בכלל, בניו - יורק בפרט. גם בבוסטון אגב. זה עוגות אישיות מגניבות וטעימות בטירוף, שבאות במבחר צבעים, טעמים, ועם מלא קרם וקצפת למעלה - יאאאאאמממממממממממיייייי!!! וזה אפילו כשר !!!

אחת הרשתות המובילות במנהטן שמוכרות  Cupcakes היא רשת Crumbs , שעד כה כל הסניפים שנתקלתי היו כשרים. יש סניף ממש ליד כיכר הזמנים (כיכר טיימס) על רחוב 37 ושדרת ברודווי, ויש עוד אחד ב - Upper West side באיזור רחוב 98 ושדרת קולומבוס.

ושוב, מה שכיף זה שרגע אחרי ששוטפים את העיניים בכל השוקולד, והקצפת, וה - Peanut butter  מעל, והקראמל, והפצפוצי שוקולד, והקאפקייקס בטעם קפוצ'ינו, וריבת חלב, וחמאת בוטנים (כבר אמרנו) ווניל, שוקולד, וכל טעם שלא תעלו על דעתכם  - אפשר פשוט לקנות אחד, או שתיים... , או שלוש... - ולהתענג על הקאפקייקס. טעיםםםםםםםםםם!!!

בקיצור , מומלץ מאוד. טעים מאוד. אבל, שימו לב - לא להגזים - 500 קלוריות בכל עוגה אישית... (הם אשכרה רושמים על כל עוגה כמה קלוריות יש בה...)

בתיאבון
יאמממממממממממממממממממממי

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

והפעם פוסט לגברים בלבד - או, מה לעשות כשהיא מסננת...

הסיפור די מוכר כמעט לכל אחד - מסיבה, מיינגלינג, סמולטוק, מספר, דייט, היה נחמד, לא מלהיב. אבל אתה רוצה להיות מנומס (וג'נטלמן..) ולסיים יפה, להרים טלפון, לומר שהיה נחמד אבל לשניכם ברור שלא שייך. המרגיז הוא כשמדי פעם קורה שנופלים על מישהי ממש מרגיזה, ואז אחרי הדייט היא פשוט נעלמת...
לא מגיבה לטלפונים, SMS, פייסבוק. דממת אלחוט. כשכאילו, מה הקטע? לא מתאים - תגידי - גם ככה לשנינו היה די ברור שזה לא זה...
הסירי דאגה, ממש לא נהיה כל השבוע בדיכי בגללך...

בכל מקרה ידידי, בפעם הבאה כשמישהי נעלמת לך (ומבינה עברית), תעלה את הלינק הבא לפייסבוק.
היא כבר תבין...

יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

הנה טיפ קטן וטוב לחיים מאושרים

הנה טיפ קטן וטוב שקיבלתי מפיליס המקסימה מארגון Hineni.
הטיפ מובא בחינם, כדי שגם החיים שלכם יהיו מאושרים.

כאשר אתם מעלים תמונת פרופיל לפייסבוק, תנו לפני כן לשלוש בנות שונות לחוות דעה על תמונת הפרופיל טרם תעלו אותה. לעיתים, אין לנו אמת מידה נכונה לגבי איך אנו נראים, וכדאי שמישהו אחר יאמר לנו האם התמונה נראית טוב או לא. ועדיף כמובן, שמי שיחווה / תחווה דעה תהיה כמובן אישה. ולא אחת, אלא שלוש. כיוון שאז נדע לבטח האם התמונה טובה.

תמונה מאוד חשובה לרושם הראשוני. כיום הבירור הראשון שעושים על המועמד הוא כמובן הפייסבוק. לא תמיד ניתן לראות את כל הפרופיל אצל כל אחד אלא רק את תמונת הפרופיל ולכן חשוב שהיא תהיה אטרקטיבית ומייצגת.

או במילים של פיליס:
See, a picture is very important...One chance to make a first impression..

וטיפ נוסף גם כן מפיליס:
כאשר שמים נניח תמונה באתר הכרויות, כדאי לבחור תמונה שתציג את היתרונות הבולטים. למשל, אם בחור הוא גבוה ורזה, מומלץ לשים תמונה שרואים את כל הגוף, וכו' וכו'.

עכשיו תשאלו, איך כל זה קשור לחיים מאושרים?
והתשובה הפשוטה היא - תענו בעצמיכם...
יאללה שרשרו את תשובותיכם המחכימות בתגובות לפוסט - התשובה הנכונה ביותר אולי תזכה את השולח / ת בדייט חלומי - אבל אני לא מבטיח כלום...

יום שני, 31 באוקטובר 2011

יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

רחובות ניו יורק

אחד הדברים שאני הכי אוהב זה פשוט ללכת ברחובות ניו-יורק. בעיקר באיזור הרחובות 42 (כיכר הזמנים - הלא היא טיימס סקוור), ורחוב 34 ההומה תמיד רבבות אדם. שהולכים. לאן הולכים? איני יודע. אך כולם אצים רצים ונחפזים. לפעמים מרוב צפיפות פשוט אי אפשר לעבור ברחוב. וזה חלק מהחוויה.
 
הצבעים, הריחות, אדי הקיטור העולים תדיר מהעיר התחתית, ומעליהם הבניינים הנישאים-גורדי השחקים מלאי הוד, מגרדים את הרקיע. מרכזי הקניות השוקקים. האנשים ברחוב. הרכבת התחתית. איזו עיר מיוחדת היא ניו-יורק. מלאת קסם.
 
הייתי בערים רבות בעולם, ואני יכול לומר לכם בביטחה, שפרט לירושלים שבשבילי תמיד תהיה מספר אחת, ניו-יורק היא ללא ספק אחת הערים המגניבות בעולם.

יום שלישי, 11 באוקטובר 2011

דבר תורה קצר לכבוד החג - על הקשר בין סוכות לרווקות מאוחרת

הנה דבר תורה קצר ששמעתי היום ב - MJE מהרב מארק ווילדס:
בכל אחד משלושת הרגלים / חגים היהודים בין פסח לסוכות אנו מציינים וזוכרים דבר אחר. בפסח זוכרים וחוגגים את יציאת מצרים. בשבועות את מתן תורה. אך את מה אנו מציינים / חוגגים בסוכות? נכון שחג סוכות הוא זכר ל "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"  - אך מה הסיבה למסיבה? את מה אם כן אנו מציינים / חוגגים בסוכות?

לפני שנענה על השאלה, הנה שאלה נוספת: בסוכות אנו מקבלים את האושפיזין - האורחים בסוכה. מה המשותף לכל האושפיזין?
ועוד שאלה נוספת: יש שבעה אושפיזין שמתחילים באברהם אבינו ועד דוד המלך. מדוע שלמה המלך לא זכה להיות אחד מהאושפיזין?
בואו ונראה מי הם האושפיזין:
אברהם - שהלך מביתו אל ארץ כנען.
יצחק: שחפר בארות רבות.
יעקב: שיצא למסע אל חרן. ובאחרית ימיו ירד למצרים.
משה: שהלך במדבר, אך לא זכה להכנס לארץ.
אהרון: שהלך עם משה במדבר וגם הוא לא זכה להכנס לארץ.
יוסף: שהורד למצרים, ולבסוף כשמת שם - עצמותיו הועלו לארץ.
דוד: שלא זכה לבנות את בית - המקדש.

המשותף לכל האושפיזין - כולם היו במסע כל ימי חייהם, אותו לא זכו לסיים.
שלמה המלך זכה לבנות את המקדש, לסיים את המסע, ולכן אינו בין האושפיזין.

חג סוכות מסמל מסע. יציאה מן הבית, המקום הקבוע - אל הארעי, החוצה. בחג הסוכות אנחנו מציינים וחוגגים את המסע. את המסע שעם ישראל נתון בו. כבר אלפיים שנה. הרי עדיין לא זכינו לבנות את בית - המקדש. זה עניינו של חג סוכות. המסע.

כעת, נסתכל שוב על פסח ושבועות: פסח נקרא "זמן חירותכם". זהו הסימן של פסח - החירות. שבועות נקרא: זמן מתן תורתכם. זהו הסימן של שבועות. לעומת זאת, רק חג אחד בכל לוח השנה היהודי סימנו שמחה: סוכות נקרא "זמן שמחתכם". בסוכות צריך פשוט לשמוח. זהו עניינו של החג.
וזה המסר של חג סוכות: לשמוח במסע. כלומר, צריך לדעת שלעיתים בחיים לא הסוף / המטרה - היא המטרה. אלא צריך לדעת להינות ולשמוח גם מהמסע. למשל סטודנט שלומד לקראת תואר ואומר "עכשיו קשה, נהנה כשנגיע לתואר" - ואז הוא יחפש עבודה, ואז קידום, ואז ואז ואז - חג סוכות מלמד אותנו להינות מהמסע. עד כאן דבריו של הרב מארק ווילדס מה - MJE.

ואני אוסיף: שגם אנו הרווקים שנמצאים בעיצומו של מסע חיפוש אחר הבשערט צריכים להפנים טוב טוב את המסר. אני מכיר חברים שאשכרה אין להם חיים, וכל יום שעובר הם אשכרה לא עושים כלום - לא יוצאים, לא מבלים, פשוט מחכים שהיא תבוא. או בנות שמחכות שהוא יבוא. וזוהי טעות. אפשר לחיות, לטייל, להינות, ולנצל את הזמן עד כמה שאפשר כל עוד רווקים - תזכרו! התקופה הזו לא תחזור. כמובן, בלי לפגוע במאמצי החיפושים - צריך לעשות את הדברים במקביל, בלי לפגוע האחד בשני. אך, צריך תמיד לזכור שגם אם המסע מתארך - לפחות בוא נהנה ממנו.

להינות מהמסע. זה המסר של חג הסוכות.

חג שמח.

ואני אוסיף:

יום רביעי, 14 בספטמבר 2011

ככה פותחים שנה אקדמית בקלאס, כמו בסרטים...

אז לפני שבועיים הלכתי לטייל קצת בבוסטון, ולמזלי , בדיוק ביום שביקרתי בקיימברידג' שם שוכנת אוניברסיטת הרווארד הידועה - התקיים טקס פתיחת שנת הלימודים. מה אני יגיד לכם - אשכרה כמו בסרטים. אני אחסוך מילים ואתן לוידאו שצילמתי לדבר...



תוך כדי הביקור גם תפסתי את המרצה של מארק צוקרברג לשיחה קצרה - אמיתי! זה המרצה של צוקרברג..


ולקינוח, הנה סנאי חמוד שפגשתי אחר כך ב - MIT....
MIT אגב, זה המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שנמצא חצי שעה הליכה מהרווארד

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More