אחיי ורעיי.ידידי.רעים האהובים.טף בית ישראל.הרשו נא לי לפנות אליכם בפנייה נרגשת, מעומקא דליבא, מתהומות נפשי, בתחינה, בבקשה, בידיים רועודות, על סף דמעות תנין.האמינו לי, זה לא למעני, כי אם למענכם. למען עתידכם. למען פוקוסכם...אני יודע, היא מעצבנת. רוב הפעמים יש לה פרצוף מפחיד של מכשפה. היא הסיוט שלכם מדיי לילה, החל מכיתה ד' ואילך.יש לה שיניים מ-פ-ח-י-ד-ו-ת. יש לה גרביים עבבווותתת. הסמרטוטים שהיא עוטה על עצמה כבר ב - Sixties לא היו באופנה...אני יודע. הוא לא החליף את המכנסיים כבר שנים.הוא מעולם לא העלה דל חיוך על שפתיו. המבטא שלו מרגיז. הוא תמיד זועף וכועס. הבדיחות שלו בד"כ מכניסות אותכם לתוגת עצבות.אני מבין לליבכם.אני מכיר היטב את תחושת האנטיגוניזם שהיא מעוררת בכם עת בפנים יוקדות היא צורחת עליכם במבטא כבד : "בעעעעעעעע" - סתם בלי סיבה מיוחדת....אני יודע שהיא המטרה החביבה עליכם עת סובבה פניה ללוח,...