בס"דלא בלוג פוליטי, לא מתיימר להיות, אבל אם כולם מדברים / כותבים על פולטיקה בימים האחרונים, אז גם לי מגיע... לא ככה?אני לא פולטיקאי, אבל אני בחור דתי לאומי, שגדל והתחנך במוסדותינו המפוארים...האמת? נמאס לי כבר לראות את החרדים לאורך השנים עומדים על שלהם, בגאוות יחידה, למרות שהם לא תורמים הרבה למדינה...אותו כנ"ל חילונים, שמאלנים, לא משנה מה דעתם - שמאל ימין - הם אומרים אותה בקול רם וברור, בלי להתבייש, ובלי למצמץ.ורק אנחנו, הדתיים הקטנים, החייכנים, עם הכיפות הצבעוניות על הראשים... תמיד מורידים את הראש.. עם חיוך כמובן.. (נכתב בטון אירוני) , ומחכים לכאפה הבאה שתבוא..ילדי כאפות, ציבור הכאפות של המדינה...זה שתמיד נרתם, נקרא לדגל...בסלנג ישראלי עכשווי קוראים לזה פועל שחור, פראייר, הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת...ממילא כשנצטרך אותו פעם הבאה הוא תמיד יתייצב לדגל (עם חיוך מבוייש על הפנים כמובן..)אז...