יום רביעי, 20 בינואר 2010

הראיון הטלוויזיוני עימי שמעולם לא התקיים, ומעולם לא שודר

ערב טוב וברוכים הבאים לתוכנית ________ בערוץ___ (תשלימו לבד...)
לאחרונה חזרה הסדרה סרוגים בעונה שנייה בלוויין. לכן, נמצא איתנו כאן הערב מנחם ששוכר דירה עם שותפים בגבעת - שמואל, או מה שנקרא: "הביצה".
ערב טוב מנחם.
אני: ערב טוב (חיוך קל על דל שפתיי)

מראיינת: מנחם, אתה גר בביצה בגבעת - שמואל.
אני: אני משכיר דירה בגבעת - שמואל.
מראיינת: כן, בביצה..
אני: לא זכור לי שראיתי יתושים וצפרדעים סביבי, המקום מטופח ויפה. בתור מושבניק במקור אני יודע לזהות ביצות...
מראיינת: מדוע באמת החברה שגרים בביצה סולדים מהמונח?
אני: משום מה המונח קיבל הקשר שלילי. אני מעדיף לקרוא לזה "מעגל חברתי". בסופו של דבר מדובר בחברה צעירים שמרוכזים באותו איזור, וחיים חיי חברה בריאים לאנשים צעירים.

מראיינת: אז למה ביצה?
אני: המושג נולד כי לאחר זמן כולם מכירים את כולם, וכולם נפגשים עם כולם - אם במסיבות, ארוחות שבת, שיעורים, וכו'. לא רואה בכך דבר שלילי. ההיפך. בסופו של דבר מדובר בחברה צעירים שלכולם אותו מכנה משותף בסיסי - דתיים ורווקים. כנגזרת מכך אופי הבילוי שלנו שונה - מסיבות צנועות יותר, ערבי שבתות, וכו'. לכן אגב, זה גם נוח.

מראיינת: ובכל זאת, לחברה שגרים בביצה יצא שם של "סרבני חתונה" , "רווקים נצחיים", אתה לא חושב שמי שגר שם למעשה מצהיר שכרגע, בשלב זה אין לו כוונה להתחתן?
אני: לא. זה עיוות מוחלט. אם אני אהיה טיפה יותר בוטה: קשקוש בלבוש של י'כנה זקנות...
מראיינת: כי?
אני: טרם פגשתי בחורה או בחור בביצה שלא רוצים זוגיות / חתונה / What ever. בסופו של דבר כולם מחפשים למצוא את האחת / האחד. ואני אחד שדי מכיר הרבה - בלשון המעטה...
דיברתי עם הרבה חברה - בנים ובנות ב"ביצה", ואני מרגיש שכולם, אבל כולם מעוניינים להתחתן.
זה שעדיין לא מצאו - לא אומר שהם צריכים להסתגר בדלת אמותיהם ולעצור את החיים.
אל תשכחי שמדובר בחברה צעירים. אנשים בגילאי 20+ - 30+ כבר יוצאים מהבית. ובסופו של יום, אני לא חושב שהעובדה שבחור / בחורה עדיין לא התחתנו - גוזר עליהם לשבת עם בראש באדמה כל היום ולחכות לחתן / כלה שיבוא / תבוא.

אני לא רואה פסול בחיי חברה, בללכת למסיבות / אירועים / שיעורים, בלאכול ביחד בשבת, וכו' - אל תשכחי שמכל האירועים הללו גם יוצאים חתונות בסופו של דבר.
למעשה, אנשים מרחיבים את המעגלים החברתיים שלהם, ולעיתים מוצאים אותו / אותה תוך כדי ארוחת שבת / מסיבה / שיעור - והיו מקרים שאנשים גם התחתנו דרך היכרות ב - "ביצה".. , אני אישית מכיר כמה זוגות שהתחתנו שהכירו בביצה - אם בארוחת שבת משותפת, אם במסיבה, שיעור, וכו'...

השורה התחתונה היא שאני לא חושב שהעובדה שמישהו /מישהי שוכר/ת בביצה מונע ממנו/ה להתחתן.
אל תשכחי שאנחנו גם יוצאים לדייטים מדי פעם..
אני יכול אגב, להוסיף, שהרבה חברה , וגם אני אישית - רשומים בישפה. מה שמעיד שאנשים כן רציניים, וכן מעוניינים להתחתן.

מראיינת: דיברת על מסיבות ואירועים. אילו מסיבות ואירועים? במה שונה / ייחודי המסיבות של החברה שלכם בביצה?
מה אתם עושים?

אני: למעשה זה מסיבה ככל מסיבה, זה לא שיש לנו פורמט מיוחד / שונה או יוצא דופן. ההבדל היחידי הוא שיש יותר הקפדה על צניעות. לדוגמה, בהרבה מסיבות שאנו עושים לא יהיו ריקודים מעורבים. לכן אגב, ערבי שירה בציבור - כמו למשל הבובי זמר - פופולאריים מאוד אצל החברה שלנו, כי אין ריקודים מעורבים, כך שאין בעיות צניעות.

דבר נוסף - לרוב לא תמצאי אלכוהול במסיבות. ואם כן, אז אולי כמה בקבוקי בירה לבנה - שלרוב יישארו חצי מלאים בסוף הערב..

אני למשל מארגן מדיי פעם מסיבות בחוף הצוק, אצלי בדירה , וכו'.

בנוסף, יש גם שיעורים שונים שהחברה מכירים ובאים לשמוע - אך, כמובן, גם כדי לראות ולהראות...

מראיינת: ו? יוצא משהו מזה?
אני: כן. וגם אם לא - זה סוג של מפגש חברתי.

מראיינת: אחד הנושאים שסרוגים טיפלה בעונה הראשונה היא השבתות - זה באמת כך??
אני: אמת ויציב. אצלי לדוגמה בדירה, כמעט כל שבת שנייה אוכלים בין 10 ל - 15 חברה. ולא רק אצלי, בעוד הרבה דירות בגבעת - שמואל, ובירושלים מתקיימות סעודות שבת כאלו.

מראיינת: כשמה המטרה? להכיר?
אני: לא. ממש לא. פשוט כי כיף ונחמד לאכול ביחד. את מוזמנת שבת אחת....
אם במקרה תצא הכרות מאחת הארוחות - בכיף. וכפי שאמרתי מקודם - הרבה חברה מכירים / הכירו דרך הארוחות.
מבחינתי, המטרה העיקרית היא לפגוש את החברים שלא יוצא ממש לראות במהלך השבוע, כי כולם עובדים, ועסוקים, וכו' וכו' - אלא אם כן יש אירוע כמובן... , וכמובן האווירה.

מראיינת: ומי מבשל? הבנות?
אני: גם הבנות... , האמת היא שהרבה חברים שלי - בנים!! - מבשלים בעצמם, אני מעדיף את קייטרינג היצירה ......

מראיינת: אתה לא מבשל?
אני: למען האמת הספציאליאטה שלי היא אספרסו, ושקשוקה - אך, מה לעשות - זה לא ממש מתאים לערב שבת...

מראיינת: תגיד, למה אתה עדיין רווק?
אני: כנראה שטרם מצאתי את האחת...

מראיינת: אתה רוצה להתחתן?
אני: עכשיו כן...

מראיינת: כלומר?
אני: אני חושב שבשנה וחצי האחרונה החלטתי שהגיע הזמן.

מראיינת: תודה רבה לך, ערב טוב.











5 תגובות:

ראיון ממש נחמד...אפשר לפתח אותו אם הולכים רחוק...לראיון עם שני שחקנים ומצלמה מראיינת והבחור בביצה...זה יכול להיות נחמד..THINK ABOUT THIS אם דרושה מראיינת אז אני מתנדבת..חח

היי ראיון ניפלא! אפשר ללכת יותר רחוק ולעשות ממנו ראיון עם מצלמה ושני שחקנים..מראיינת ושחקן ביצה,
אם צריך שחקנית..אני מתנדבת:)
בכל מקרא ראיתי אותך ביח"ד בשיעור מה בין דייט משעמם למשמעותי,ורציתי לגשת לומר שלום ושהבלוג שלך ממש יפה..ושכמובן אתה צריך לפתח אותו עוד...בהצלחה

בלי להיות קטנוני, אתה לא "משכיר דירה" אלא שוכר דירה, אא"כ אתה בעל הבית של עצמך, וקשה לי להאמין שכך הדבר.

אם לומר את האמת, אז אם יש אנשים שאני לא סובל - זה אנשים שתמיד מתקנים אותי: "שלוש ולא שלושה" , "חמש ולא חמישה..." - כן, מה לעשות, בשיעורי לשון ישבתי במכולת של אנזל (בחספין...) ושתיתי שוקו בלחמניה......

ובכל זאת, כיוון שהתאמצת ותיקנת, אז אני אתאמץ ואומר תודה על התיקון......
תרגיש חופשי למצוא עוד טעויות תחביריות ולתקן לי ...

ראיון מעניין מאוד שהעלה אצלי כמה נקודות למחשבה.
"אמור מעט ועשה הרבה". מי שרוצה מאוד והציב לו מטרה להתחתן,צריך להתפשר על דברים פחות משמעותיים לחיים הזוגיים, כמו מראה חיצוני ומימדים שהם קצת למעלה מ"הנורמה" של הדוגמניות המצומקות.
אישיות בת הזוג, מזגה ואופייה [בניגוד ליופיה]הם הדברים המשמעותיים בחיים. אלה בד"כ נשארים עד 120,לעומת המאפיינים החיצוניים שב"כ משתנים עם הגיל ועם נסיבות החיים [הריונות ,לידות וכו']
שיהיה לך בהצלחה ובמהרה.

הוסף רשומת תגובה

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More