יום רביעי, 21 בינואר 2009

לכל מי ששאלה בעבר / שואלת / או תשאל

בס"ד

אני לא יודע לבשל.
לא יודע להכין מרק, לא יודע להכין פשטידה, התנור היחידי שאני יודע להפעיל הוא התנור במקלחת ביום חורפי במיוחד...
אבל אני מומחה לאספרסו. ולקפוצ'ינו. ואני מסוגל לחולל עם המקינאטה שלי פלאים...
אה, והשקשוקה שלי היא אחד מפלאי הגסטרונומיה עלי אדמות! (בדוק, תשאלו את אולי, אח שלי...)

עכשיו תרשו לי לשאול אתכן שתי שאלות בלבד, ואני רוצה שתענו לי בכל הכנות:
את חוזרת מיום עבודה מפרך בבית - הספר, עייפה וסחוטה, פותחת את הדלת, זורקת את התיק על הספה, הראש מתפוצץ, ומתיישבת לרגע של מנוחה ליד השולחן.
ברגעים קשים אלו, מה תעדיפי, שבעלך יגיש לך צלחת קטנה, שבתוכה מים רותחים, מעורבבים עם אבקת מרק, פלפל, קצת מלח, צבע חום כתום מזעזע, ובתוכם צפים להנאתם קוביות תפוח אדמה מאתמול, גזר, כרובית, ועוד כל מיני דברים לא ברורים.
או
שבעלך, יגיש לך כוס חרסינה לבנה, בוהקת, חמימה למגע, רק מלאחוז בכוס גופך מתמלא אנרגיות של אושר...
ובתוך הכוס משקה אספרסו מהביל, חם, בטמפ' המדוייקת, בדיוק כמו שאת אוהבת, עשוי פולי קפה משובחים ממטעי הקפה הטובים בעולם, בעל מתיקות וניחוח עדין, קציפה חלקה וסמיכה, שניחוחותיה מועשרים על ידי חומציות מרעננת ורמז חבוי של ניחוח פרי הדר...
ואת לוגמת לך בהנאה, ובשקיקה, תוך כדי שבעלך מציע לך גם עוגייה ליד (עוגייה שאת אפית כמובן..., אפייה זה כבר מעבר ליכולות...)
פעמים תבקשי קפוצ'ינו, ואז תתענגי על חלב מוקצף, ריחני, לבנבן, עם מרקם יפה של לב מעל, דבר שיגרום לך להיזכר בתקופת הדייטים........, כשכל לגימה מהקפוצ'ינו המהביל מזרימה כוחות חדשים לגופך העייף, והופכת אותך רעננה מרגע לרגע.

ושאלתי השנייה:
את בהריון מתקדם, ערב, לא אכלת מהצהריים, את מתה מרעב, מסוגלת לבלוע דוכן שווארמה ולהישאר רעבה.
נכנסת הבייתה, מתיישבת לשולחן, ורואה את בעלך שהקדים הערב בחצי שעה, וחזר לפנייך מהעבודה.
הג'נטלמן החליט להפתיע וטרח, ועמל, וכיתת רגליו אל עבר הגז, והפך לך את המטבח, בדרך שבר כמה צלחות חרסינה מהסט שהחברה המעצבנת מהאולפנה הביאה לחתונה, ולבסוף הוציא מתחת ידיו ארוחת ערב לכבודך.
ושאלתי היא:
מה תעדיפי לפגוש מול פנייך הרעבות והמיוסרות - צלחת שבתוכה מים רותחים, בצבעי אפור חום מזעזעים, שהורתחו עם אבקת מרק, יין לבן מהקידוש של שבת, כמה בצלים יבשים, קרוטונים מהחלה משבת, שעונה לשם מרק בצל.
או
צלחת גדולה, 50 סנטי"מ קוטר, חרסינה בוהקת (רק בקצוות, כי בפנים...) ובצלחת מונחות לה אחר כבוד שני בייצים, שמשות, כחמה במלואה, כשמש הזורחת, נראה לך חלמון הביצה, וסביבו החלבון בלבן בוהק. מונחות להן שני הבייצים על עגבניות מטוגנות, בשמן זית איכותי, מתובלות היטב בפלפל, כורכום, חוואייג', עם פלפלים אדומים, בצלצלי שאלוט, מדיפה ניחוחות עזים שממלאים את החדר, חודרים אל גופך. גבינה צהובה מותכת, עם מעט מוצרלה מפוזרת קמעה מעל, רסק עגבניות מעגבניות שזה עתה נבצרו היישר מהשדה, טעם השקשוקה כטעם גן - עדן.
ליד השקשוקה מונח לו כיכר לחם שחור, כפרי, לאחר שיצא מהמיקרו, מחומם לטמפ' החדר, פריך, טעים, ועסיסי...
ואת מתענגת לך על השקשוקה, אוחזת בכיכר, בוצעתו, ומנגבת בחדווה את השקשוקה מהצלחת!
יאמממייייייי
זה עושה אותי רעב!!!!!!
אהממממ...

אז זהו, שאחזור שנית, לכל אותן בנות ששאלו, התעניינו, ביקשו לדעת, ושמתעתדות לשאול בעתיד.
התשובה היא: אני לא יודע לבשל (חוץ משקשוקה ואספרסו כמובן...................).

1 תגובות:

וואי ממש עשית לי תאבון חחח...כשאתה מתאר את זה ככה אין ספק שעדיף את האספרסו והשקשוקה..

הוסף רשומת תגובה

Twitter Delicious Facebook Digg Stumbleupon Favorites More