הכביסומט - או איך למדתי לעשות כביסה

תמיד הערצתי את המין הנשי על היכולות המופלאות שלו לעשות פעולות שאנחנו הגברים רק יכולים לחלום עליהם. כמו למשל: לבצע שתי פעולות במקביל - למשל לדבר בטלפון תוך כדי שליחת מייל. להנות מספונג׳ה. לבשל מאכלים יותר מורכבים משקשוקה.. , וכמובן - לעשות כביסה! אף פעם לא הבנתי איך המכונה הזו עובדת. וזה לא שאני לא מבין בטכנולוגיה, אני דווקא יכול להגדיר את עצמי כחובב גאדג׳טים לא קטן - שכל טאבלט שנופל לידיים שלי תוך דקות אני כבר יהיה בקיא ב - OS שלו. אבל מכונת כביסה? תמיד היה נשגב מבינתי (כמו עוד כמה תחומים..)

אבל מה לעשות שקצת מסובך לשלוח כל שבוע לאמא את הכביסה מניו יורק... , ומאידך אני לא יכול להמשיך את הטיול כשכולי ג׳יפה... - אז הייתי חייב ללמוד איך עושים כביסה. המזל שבניו- יורק זה אשכרה פשוט.

כמעט בכל פינת רחוב פה יש מה שנקרא Laundromat, או בתרגום חופשי שלי לעברית - הכביסומט. העיקרון פשוט: חדר גדול מלא מכונות כביסה ומייבשים. אמריקאיות חביבות שבאות ביום ראשון בצהריים לעשות כביסה, סינים שבדרך כלל מנהלים את המקום, ומטבע של רבע דולר (לא מקבלים מטבעות אחרים - אם אין לך אתה תקוע! גם שטר של 100$ לא יעזור..).

זה אשכרה כמו בסרטים האמריקאיים שאנשים מגיעים עם סל כביסה מדוגם, ספר, זורקים כמה מטבעות של רבע דולר למכונה. ועד שהכביסה מוכנה קוראים ספר, מעדכנים סטטוס בפייסבוק עם הטאבלט, או סתם מתחילים עם הבחורה היפה שבמקרה הגיעה לעשות גם כביסה...

אז נכנסתי לכביסומט מצוי בקווינס כדי לעשות קצת כביסה אחרי שבועיים טיול. האחראית במקום - סינית שבקושי ידעה מילה באנגלית, אני בקושי יודע מילה או שתיים בסינית, אבל בסוף תודות לאמריקאית חביבה שגם עשתה כביסה באותו זמן הסתדרתי והצלחתי לעשות את הכביסה הראשונה בחיי!!! בפעמים הבאות המשכתי להשתפר ועכשיו אני אפילו יודע לשים אבקה לבד..!!

Posted in: סיפורי ניו יורק